יריחו תחילה

אם תשאלו מה הקשר בין הספר "אטלס השמיים הישראלי" לבין "יריחו", מחזמר תנ"כי שיעלה מחר בחג המחזמר בבת־ים, הנפתח אמש, התשובה גלומה בדמותו של ד"ר צפריר קולָת, אסטרופיזיקאי, שפרנסתו כיום באה מתחום ההייטק, כמנכ"ל חברות לפיתוח מכשור רפואי. בה בעת הוא גם מחזאי ומשורר, המשייט להנאתו בין עולמות נוספים וטוען להגנתו ש"התחומים משיקים, כשהן במדע, והן באמנות, יש יצירתיות". בגלל גיבורת ההצגה, רחב הזונה, מחזמר הביכורים של קולת, שזכה גם בפרס ברנשטיין למחזאות מקורית, מוגבל לגיל 12 ומעלה. "אין סכנה שהילדים שיצפו בהצגה יתקלקלו", הוא סבור. "כאב, אני יודע שהילדים נחשפים כיום לתכנים הרבה יותר פרובוקטיביים מאשר מה שיש במחזמר הזה, כשבאינטרנט הכל פרוץ ואין שום פיקוח".

"יש כאן מפגש והתנגשות בין שני עולמות שונים בתכלית השינוי זה מזה", מעיד קולת. "מצד אחד יריחו, הנחשבת לעיר העתיקה ביותר בעולם. מהצד שני, עם שישב בארץ, נאלץ לרדת מצרימה וחזר אחרי הרבה נדודים. עם האמונה שלו באל אחד הוא שונה מכל אלה שהוא נתקל בהם, בוודאי מהתושבים הנהנתנים ועובדי האלילים של יריחו, עיר שהיא ועתיקותיה מוכרות לי היטב מהטיולים שהדרכתי באזור עד האינתיפאדה הראשונה".

"המחזמר התחיל להירקם אצלי כשדיברו על עזה ויריחו תחילה, לפני הסכם אוסלו", הוא מספר, "הבנתי  ש'יריחו תחילה' הייתה השער שדרכו ביקשו בני ישראל לחזור לארץ כנען". לדברי קולת, סיפור המסגרת של המחזמר שלו דומה למסופר בפרקים הראשונים של ספר יהושע, אם כי כאן בעז (השחקן דדי זוהר), אחד מתריסר המרגלים, מתאהב ברחב הזונה (איילת רובינסון) תוך כדי משימת הריגול שלו, ומקווה להוציא אותה מהמקצוע העתיק ומיריחו. "יש מדרשים הטוענים שיהושע בן נון, בכבודו ובעצמו, חיים צינוביץ' אצלנו, נשא לאישה את רחב", מעיר במפתיע קולת, "ולדבריהם, צאצאיהם לא היו אלא הנביאים ירמיהו ויחזקאל בן בוזי.

עדי כהן משחקת במחזה מאדאם גדולה מהחיים, שהיא גם ידעונית, מה שמתחבר למתקשרות שצצו באחרונה בחדשות". בכתיבת המחזמר תפס קולת ראש עם המלחין הצעיר גיא וינגרטן. "דרך המוזיקה שלו אני מגלה דברים שלא ידעתי על קיומם בטקסט", אומר קולת. "שנינו נהנים משיתוף פעולה עם הבמאית יוליה פבזנר, שבאה מהאופרה". בעודו מפליג בשבחיה, פבזנר מגיעה אלינו היישר מהחזרה. "המחזמר כאן מאוד אופראי", היא סבורה. "התנ"ך, עם כל העלילות והתשוקות שבו, הוא אחלה מקור להפקות כאלה. רק לבחור סיפור ולזרום איתו".

מחוץ למגדל השן

קולת, בן 53, ירושלמי במקור, הוא בנם של היסטוריונים. אביו היה פרופ' ישראל קולת, חתן פרס ישראל. "אין לי בכלל ספק שהבית שבו גדלתי נמצא בבסיס המחזמר הזה", הוא סח. "זה היה בית חילוני, ועם זאת, מאוד יהודי, שממנו צמחו שורשי הקשר שלי עם התנ"ך". ניצני כתיבת המחזות והשירה שלו הסתמנו בקן תנועת הצופים, שבה היה פעיל. "מה שלא הפריע לי לפנות למגמה ריאלית, ובהמשך ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה", הוא מעיד. כמי שהטיולים אצלו בדם, הוא התפרנס בלימודיו גם מהדרכת טיולים.

כאסטרופיזיקאי, חיבר את "אטלס השמיים הישראלי" וגם את הספר "הצד האפל של היקום". "הייתי הרבה שנים באקדמיה", מספר קולת. "ממנה הגעתי איכשהו לתעשייה הרפואית המתקדמת, ואני עומד בראש 'מכון אייר' למחקר מתקדם בלתי תלוי במדעי הטבע". בעודו נע בחופשיות בין העולמות הכה שונים שלו, מה שהניב ממנו גם ספר שירה שהוציא לאור, קולת חי בבית  מוזיקלי מאוד בזכרון־יעקב. הוא נשוי לזמרת הסופרן המוערכת רונה ישראל־ קולת, בעלת קריירה בינלאומית, והם הורים לשלושה ילדים. לצד מגוון עיסוקיו, קולת מנגן בכלי־נשיפה, בעיקר קלרנית וסקסופון.

"אם רוצים, אפשר להספיק הכל", הוא מעיר. כמחזאי, ד"ר קולת רחוק מלהתבצר במגדל השן שלו והוא מעורה מאוד בהעלאת המחזמר שלו. "מרתק לראות איך מילים כתובות ומוזיקה מולחנת הופכות על הבמה למחזמר", הוא נפעם. "החג הזה מאפשר חשיפה למחזות־זמר חדשים מכאן, שאיתם ניתן לחרוג מהמעגל הקבוע של מחזות־זמר מבחוץ, המועלים שוב ושוב. על כך יש להסיר את הכובע בפני אורי פסטר, יוזם ה'חג' ומנהלו האמנותי".

ומעבר להסרת הכובע?

"אני מצפה שהמחזמר שלנו, שמצד אחד הוא מאוד ישראלי, ומצד שני מאוד קוסמופוליטי, יאומץ על־ידי אחד מהתיאטראות הרפרטואריים ויוצג בו".