מבחינת אוצרת האמנות נוריתטל־טנא, זה היה רגע מפעים של גילוי מרגש, שלכמותו מייחלים העוסקים בתחומה. כשהיא הגיעה לראשונה עם אורי, בעלה, אל מעונה של סבתו, בהירה טל, בקיבוץ מעגן מיכאל, היא החסירה פעימה. תריסר ציורים ורישומים שהיו תלויים על הקיר לכדו באחת את מבטה. "מיד הבחנתי שם ביד אמן איכותית ותהיתי מי הצייר", נזכרת טל־טנא.
מהר מאוד התחוור לה שגילתה אוצר אבוד. הצייר, מסתבר, היה דוד מערבי, אביה של טל בת ה־ 90 כיום, בוגר מחזורו של נחום גוטמן בבצלאל (לפני 100 שנה!), ומי שהיה מורה לציור ולזמרה בתל אביב של פעם. בחמישי האחרון נערכה במוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק פתיחת תערוכה ראשונה של ציוריו.
“לקח לי קצת זמן להתקרב אל בהירה", נזכרת טל־טנא. "באחת השבתות היא הורידה פתאום מהבוידעם ערימה של ניירות מאובקים וכשאמרה לי 'קחי, תעשי עם זה מה שאת רוצה!' פשוט רעדתי. הבנתי שמדובר במשהו בעל ערך היסטורי".
“דוד מערבי (מרובנה) חמק מקרני המכמונות ההיסטוריות של חקר האמנות הארצישראלית", סבור מומחה האמנות ד"ר גדעון עפרת. "איה תמונותיו של מרובנה, הוא מערבי ז"ל, הוא דון פדרו?" תהה גוטמן לגבי חברו משכבר הימים, בספר "בין חולות וכחול שמים".
תל אביב של פעם
ב־ 1920 התיישב מערבי בתל אביב, ובעודו מלמד ציור בבתי ספר בעיר צץ הצד המוזיקלי שבו. הוא למד נגינה בקונצרטינה ובפסנתר, השתלם בהלחנה אצל יואל אנגל וניצח על מקהלות. מהשירים שהלחין השתמרו בעיקר "שירה הנוער" (שיר עתידנו), מהמנוני המדינה שבדרך, "גינה לי" ו"קשתנו על כתפנו", מפירות שיתוף הפעולה הפורה שלו עם קיפניס.
תלמידיו אהבו מאוד את מורם חולה הלב, שבשנתו האחרונה נעדר תכופות מבית הספר. כך כתבה לו התלמידה מרים ליפסקי בשם כל תלמידי כיתה ה' 2 בבית הספר "בלפור": "מה טובים ונעימים היו שיעוריך. הלבבות היו עליזים והפה מלא צחוק ורינה. הנה אתה מנגן בקונצרטינה והצלילים נשמעים בעדינות והצחוק על שפתיך – פה אתה זורק הלצה וכל הכיתהצוחקת ושמחה. ועתה – הכל נפסק...".
“שלום ילדי היקרים!", השיב מערבי במכתב, שבו כתב מבית החולים: "הנני מלא געגועים עזים אליכם ואף אל כל ילדי בית הספר והמורים. ומדי פעם בהחליפי כוח, מעפיל אני תכופות אל הגג ומשם מסתכל אנוכי על בניין בית הספר, שהוא כה מוכר ויקר לי, שומע את קול שירתכם ונפשי יוצאת אליכם".
בהירה טל לא הייתה עדה מקרוב לשקיעתו של אביה, בהיותה אז ממייסדי קיבוץ מעגן מיכאל. באביב 1945 נודע לה על פטירתו בגיל 49 בלבד, כשמחלת הלב שלו הכריעה אותו סופית.