"טיפ טיפה" - בהופעה בבארבי
אחרי הופעת חימום של מאיה בלזיצמן, הצ'לנית שהיא חלק מההרכב המורחב של בנאי שכולל שמונה נגנים, בדיוק בעשר בלילה, אהוד עולה לבמה. עם חולצה לבנה מכופתרת, מקטורן שחור, ומגבעת אהוד בנאית טיפוסית. כבר בשיר הראשון, "סרט רץ", הלב מתרחב. "חלום אמריקאי בגווני אל אס די, ערפל על גשר הזהב ועל המפרץ, חשמל וספיד ישר לתוך הווריד". הקרח נשבר במהירות.
"חנוכה שמח", מברך אהוד את הקהל, וההופעה ממשיכה עם שירים שקטים יחסית, "דממה דקה", "כולם יודעים", ו"מתי תבוא", שיר שהוא לא אחד האהובים עלי בגרסת האלבום, אבל בהופעה הוא זוכה לביצוע סוחף, מלא בגרוב, שמשתלב עם הציור של בוב מארלי שמעטר את תקרת הבארבי. רגאיי כנעני בדאון טאון תל אביב.
"הכוכב של מחוז גוש דן" - אהוד בנאי בהופעה בבארבי
ההופעה מתחממת עם "הכוכב של מחוז גוש דן", שם גם מקבל הקהל הזדמנות לשמוע, מפי רב מג של מילים, את הסיפור מאחוריו. "יום אחד אני יושב בבית עם 40 מעלות חום, ולפתע שומע שיר עם אירי, Star of the County Down, משהו ב-Down- התלבש לי עם דן, וככה נולד השיר, ייבוא אישי שלי מאירלנד לרמת גן". גם הקלאסיקה הזו, כמו רבות נוספות, זוכות בהופעה לעיבוד שונה ומעניין. ב"פרפרי הקצב" מהאלבום האחרון, כל הנגנים חוזרים אחרי אהוד בקול שני, בהרמוניה נפלאה.
"כל אחד מאתנו הוא אור איתן, אבל נקווה שלא נצטרך עוד צוק איתן", אומר אהוד לפני אחד הרגעים המרגשים בערב, בו הוא מקדיש את "יוצא לאור", לחייל שנפל במלחמה האחרונה (בינתיים) בעזה. הרפרטואר של בנאי לא נתפס. אף שלא הוציא (יחסית) הרבה אלבומים, ופרץ בגיל מאוחר, מענג להיזכר כמה שירים טובים יש לו. הוא מלהטט בין האלבומים עם "פלורנטין" הקצבי, "היום" , ומגיע ל"ערבב את הטיח" מהאלבום הראשון עם הפליטים. "בדרך שוב המחסומים אומרים תעודות, עוד שעה זה תל אביב וזה עוד יום אחד לעבור". טקסט שהוא לא פחות מחתרני, שהיום ספק אם היה עובר את משוכת הטוקבקיסטים. הכתיבה של אהוד תמיד הייתה רגישה לאחר, אולי כמי שבעצמו הרגיש במשך שנים אאוטסיידר.
המופע, בניצוחו של המפיק המוזיקלי והבסיסט גיל סמטנה, יחד עם הנגנים (בולט לטובה הכינור של ניצן חן רזאל המצוין) הוא סוחף כמעט לכל אורכו (שעתיים וחצי), בנוי היטב, אך עם זאת מלא ברגש ונשמה. הביצוע ל"עיירה בדרום", מתוך אופרת הרוק "מאמי", עובד נהדר עם השירה של בלזיצמן, כלי ההקשה והכינור, ומזכיר כמה נצחי, לצערנו, הטקסט. אבל אחד השיאים הוא ללא ספק, הביצוע ל"אביא לך". הוא מתחיל א-קפלה עם השירה של בלזיצמן, ומתגבר אט אט, בקצב תופים עדין, עם השירה של בנאי. וזה נשמע יפה כמו שזה נשמע מול בארבי מלא, שבולע בשקיקה כל צליל.
בהדרן אהוד פותח בביצוע ארוך של "טיפ טיפה", שמתחיל כמו הופעה של להקת כליזמרים, ונמשך כולו במסיבה אחת גדולה. "אז תגידו לי לאן נושרת הדמעה ומתגלגלת, אל האוקיאנוס הגדול", והקהל התל אביבי (רובו אגב חילוני, אבל ישנן גם כיפות סרוגות ), עוטף את אהוד באהבה ומצטרף בשירה גדולה. ב"ג'מאלי פורוש" הכינור והצ'לו מענגים עם "בימים ההם בזמן הזה" לכבוד החנוכה, ואהוד נראה מאושר על הבמה. את הערב הוא מסיים ב"באנו חושך לגרש , בידינו אור ואש, כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן. סורה חושך על האור, וואלק סורה מפני האור". ביום אחד של חנוכה 2014, אהוד בנאי הצליח לגרש את החושך לערב שלם. נשבע לכם.