קברניטי הדת הנאצית, בניצוחו של היינריך הימלר, הגו תוכנית משלהם לגאולת העולם. על פי עקרונותיה של תוכנית זו, ניתב משטר הכיבוש הגרמני בנורווגיה ובדנמרק את הנשים הסקנדינביות, שמוצאן כידוע משבטי הוויקינגים הנועזים, לשמש כסוג של כלי אחסון לזרע של חייל SS שהרביעו אותן במצוות המפקד הימלר.
במסגרת זו, שנקראה לבנסבורן, נקרעו הוולדות שנולדו מזיווגים אלה מאמהותיהם, ונשלחו לחוות גידול בגרמניה, על מנת להכין מהם את עתודת גזע האדונים הבלונדיני. אחת כזאת (בגילומה של יוליאנה קנהלר) משמשת כגיבורת הסיפור שמגולל "חיים כפולים", סרטו של הבמאי גאורג מאס. הסיפור: ב-1970, לאחר שנים של חיים מבוזים בגרמניה המזרחית, מצליחה אחת מילדות הלבנסבורן, שהגיעה כבר לגיל 26, לברוח ממדינת הכלא הקומוניסטית ולהתגלגל בחזרה לנורווגיה, במטרה למצוא מחדש את אמה הביולוגית.
האם, שאותה משחקת ליב אולמן, מאמצת ללבה את בתה האבודה, שבונה לעצמה משפחה מנחמת, כולל בעל יורד ים, ובת משפטנית, ואפילו נכדה זערורית. מכאן דילוג ל-1990, שנה לאחר קריסת חומת ברלין. מחשיפה של חלק מסודות ארגון השטאזי עלולה להתגלות העובדה המרה שאותה אישה שנמלטה לנורווגיה שני עשורים קודם לכן כלל לא הייתה מילדות הלבנסבורן. היא רק השתמשה בפרשייה ההיסטורית המעיקה כסיפור כיסוי לשם טשטוש זהותה כסוכנת חשאית מטעם השטאזי, שנשלחה למשימת ריגול (שאינה מפורטת בעלילה).
מובן שפתיחת הארכיונים במזרח גרמניה מסכנת אותה ואת מפעיליה, שגם הם חיים בשלווה בנורווגיה. זהו אם כך אות הפתיחה לשורה של מעשים אלימים שנועדו לטשטש את הבגידה ולמנוע את החשיפה. הסרט עצמו מזגזג ובלתי ממוקד, כתוב ברישול המותיר חורים גדולים בתעלומות שהוא רוקם על הבד. וזה עוד כלום, משום שהתסריט נחוש להשכיח את הנאצים, שכידוע היו גורם מאחד כלל גרמני, ומעדיף להפיל את תיק הרשע ההיסטורי כולו על השטאזי, שייצג רק מיעוט יחסי מבני העם הגרמני . מהלך די מגושם, שאינו מעיד דווקא על תום לב פוליטי.
במסגרת זו, שנקראה לבנסבורן, נקרעו הוולדות שנולדו מזיווגים אלה מאמהותיהם, ונשלחו לחוות גידול בגרמניה, על מנת להכין מהם את עתודת גזע האדונים הבלונדיני. אחת כזאת (בגילומה של יוליאנה קנהלר) משמשת כגיבורת הסיפור שמגולל "חיים כפולים", סרטו של הבמאי גאורג מאס. הסיפור: ב-1970, לאחר שנים של חיים מבוזים בגרמניה המזרחית, מצליחה אחת מילדות הלבנסבורן, שהגיעה כבר לגיל 26, לברוח ממדינת הכלא הקומוניסטית ולהתגלגל בחזרה לנורווגיה, במטרה למצוא מחדש את אמה הביולוגית.
האם, שאותה משחקת ליב אולמן, מאמצת ללבה את בתה האבודה, שבונה לעצמה משפחה מנחמת, כולל בעל יורד ים, ובת משפטנית, ואפילו נכדה זערורית. מכאן דילוג ל-1990, שנה לאחר קריסת חומת ברלין. מחשיפה של חלק מסודות ארגון השטאזי עלולה להתגלות העובדה המרה שאותה אישה שנמלטה לנורווגיה שני עשורים קודם לכן כלל לא הייתה מילדות הלבנסבורן. היא רק השתמשה בפרשייה ההיסטורית המעיקה כסיפור כיסוי לשם טשטוש זהותה כסוכנת חשאית מטעם השטאזי, שנשלחה למשימת ריגול (שאינה מפורטת בעלילה).
מובן שפתיחת הארכיונים במזרח גרמניה מסכנת אותה ואת מפעיליה, שגם הם חיים בשלווה בנורווגיה. זהו אם כך אות הפתיחה לשורה של מעשים אלימים שנועדו לטשטש את הבגידה ולמנוע את החשיפה. הסרט עצמו מזגזג ובלתי ממוקד, כתוב ברישול המותיר חורים גדולים בתעלומות שהוא רוקם על הבד. וזה עוד כלום, משום שהתסריט נחוש להשכיח את הנאצים, שכידוע היו גורם מאחד כלל גרמני, ומעדיף להפיל את תיק הרשע ההיסטורי כולו על השטאזי, שייצג רק מיעוט יחסי מבני העם הגרמני . מהלך די מגושם, שאינו מעיד דווקא על תום לב פוליטי.