השנה החולפת, 2014, הייתה שנה טובה להפקות המקור הישראליות. כרגיל, גם השנה שלטו בערוצים הגדולים תכניות הריאליטי, אבל בערוצי הכבלים, שם המציאות הכלכלית עדיין מאפשרת לא לסגוד רק לאלוהי הרייטינג וההדחות, אפשר למצוא סדרות כחול לבן מקוריות, כאלו שאומרות משהו אמיתי על המקום הזה. שוב גם הוכח שכשסדרה ישראלית טובה, היא מצליחה ליצר באזז גדול, והיא יכולה להיות מענגת וכיפית, וכל זה בעברית. הנה חמש הסדרות הישראליות שבלטו השנה יותר מאחרות (אין חשיבות לסדר):
הוא לא היסס להציג את הפחדים שלו, את הרצון לשלמות והחשש ממה יגידו, את הקשר עם המשפחה והסוכנת הצמודה. בבחירה לשחק את עצמו, ובלי שום קשר למשחק הכי פופולרי בברנז'ה: - 'מה, זה באמת קרה לו במציאות?', לוי הניח באומץ את הנשמה שלו על המגש. הוסיפו את זה לתסריט המבריק של מושיוף, עליו עבדה יותר מ-5 שנים, ותקבלו מתכון מנצח וכיפי. אי אפשר שלא להזכיר גם את אלמה דישי, התגלית של הסדרה, ששיחקה מצוין, ועוררה דיון מוצדק מאין כמוהו על תעשייה מעוותת ועל חברה חולה, שמכורה ליופי ולרזון.
מתים לרגע: ההפתעה של הדירוג, סדרה שבאה מלמטה, ללא יחסי ציבור מיוחדים, והתגלתה כממתק ממכר. העלילה מלווה קבוצת סטודנטים מצטיינים לרפואה, שנבחרו מבין 1,000 מתמודדים להתמחות בתוכנית רפואית מיוחדת בבית חולים. לז'אנר סדרות בתי החולים הסטנדרטי הוכנסו גם מוטיבים על טבעיים, ושאלות של מהם חיים ומוות, לצד היחסים הרומנטיים בין אנשי הצוות הרפואי. למרות שזה נשמע כמו מתכון בטוח לכישלון יומרני, משהו בדרמת המדע בדיוני של היוצרים גל זייד ורוני ידור פשוט עבד.
הסיבה לכך, מעל הכול, היא צוות השחקנים של הסדרה, שעשה עבודה נהדרת. לצד עופר שכטר, אגם רודנברג ויובל סגל, התפוצצו מכישרון בסדרה כמה שמות אלמוניים כמו אביגיל הררי, אדי קבטנר ומאיסה עבד עלהאדי, שהדמות שגילמה הייתה אחת הדמויות הערביות הכי לא סטריאוטיפיות שראיתי בסדרה ישראלית. כמה מרענן לראות שמות חדשים בשוק שבדרך כלל הולך על בטוח, וכמה שזה הוסיף למרעננת הרשמית של 2014. בהקשר הזה חייבים להזכיר את צחי הלוי, שמלא בכישרון וסקס אפיל. למי שמתכוון לראות, כדאי לפנות יומיים שלושה מהחיים, ולהתמכר. זה בדוק.
ממתק ממכר ומפתיע. כוכבי "מתים לרגע". צילום: יח"צ
תא גורדין: העונה השנייה של סדרת המתח והריגול שוחררה בסוף השנה בבת אחת, כל הפרקים ביחד, בצפיית בינג', ורק על זה לבד מגיע שאפו לחברת יס, שייבאה לארץ את הנוהג האמריקאי המענג, שהוא גם רוח התקופה – הכל מהר ועכשיו. העונה הראשונה של הסדרה שכתבו רון לשם ועמית כהן, וביים דני סירקין, הייתה מותחן מצוין וקצבי, והוכיחה שאפשר לעשות מתח עוצר נשימה ומרתק גם בעברית. תוסיפו לזה את הטוויסט הישראלי שמתאר משפחה של עולים מרוסיה שנשארו להם עניינים פתוחים עם הק.ג.ב, ותקבלו סדרה שכבר נמכרה לרשת NBC האמריקאית, לרוסיה ולדרום קוריאה.
התפקיד הראשי של החוקרת שלי רג'ואן הוא תפקיד הפריצה של השחקנית מגי אזרזר, הבטחה גדולה שמתחילה לפרוע שטרות. עד כה היא הופיעה בעיקר בתאטרון ובכמה תפקידים טלוויזיוניים ("נויורק"), אבל בעיני היא בלטה בסדרה "חברות" של ליטל שוורץ, שם הוכיחה טיימינג קומי נדיר. כאן היא מוכיחה גם יכולות דרמטיות, כשההימור של היוצרים לתת לה את המושכות השתלם, והדמות שהיא מגלמת היא אמינה, רגישה ואסרטיבית.