"אני בכלל רציתי להיות מוזיקאי ומשורר, ובילדות הייתה לימשיכה גדולה לאמנות ולהתבטאות. איכשהו הגעתי לציור, כי דברים אחרים לא כל כך התאימו לפי דעת הורי. הם חשבו שאני עצלן, אבל לא ידעו שאני דיסלקטי, דבר שאז לא אובחן, ולכן אני לא יכול לכתוב שירה עם שגיאות".
הדובר: הפסל והצייר דני קרוון (84), חתן פרס ישראל (1977), החוגג בימים אלו 50 שנות יצירה בתערוכת פיסול במוזיאון הנגב. את שטף דיבורו הזורם, המהיר, הקצבי, קשה לעצור. אף על פי שהגיע לגיל גבורות, ניכרת נשמה צעירה ברוחו, עיניו בהירות, צלולות, שופעות תבונה, וזיק של שובבות נעורים ניצת מהן.
קרוון נולד בתל אביב. אביו, אברהם קרוון, היה אדריכל ואחד ממעצבי הנוף הבולטים של תל אביב לדורותיה. בין היתר, עיצב קרוון האב את גן מאיר, שעדיין מאיר. קרוון הבן התחיל את דרכו כצייר, מעצב תפאורות וממייסדי להקת בת שבע. את יריית הפתיחה בקריירה הבינלאומית שלו החל קרוון בפיסול אנדרטת חטיבת הנגב. הפיסול הראשון והמשמעותי של קרוון, שהביא לו פריצה בקנה מידה בינלאומי, התווה את המשך דרכו האמנותית, והיה מקור השראה לפרויקטים מונומנטליים נוספים שיצר בארץ ובעולם במרוצת השנים. ניתן לומר שקרוון המציא את המושג "פיסול סביבתי", שלא היה מוכר עד אז: שילוב בין פיסול לאדריכלות.
אנדרטת חטיבת הנגב הביאה לחשיפה מיידית של קרוון במגזינים יוקרתיים בעולם האדריכלות ובעיתונות הבינלאומית, והוא הוצף בהזמנות לתערוכות ועבודות בפיסול סביבתי באיטליה, צרפת, ספרד, גרמניה, יפן. איפה לא?
חיבור ושבירה של גבולות
בין עבודותיו הנודעות: כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בחצר אונסק"ו בפריז; שבעה אתרים בישראל, ביניהם הכיכר הלבנה בפארק וולפסון בתל אביב. עוד יצר קרוון את הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת, המכונה "שאי שלום ירושלים", וקיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת, המכונה "שלום־ "PAX".
לפני כארבע שנים דרש לכסות את יצירתו בכנסת, כמחאה על חוקים הנחקקים בה, הנוגדים לדעתו את מגילת העצמאות. לטענתו, מדינת ישראל הופכת למדינה עם חוקים הפוגעים במגילת זכויות האדם, עליה חתומה ישראל.
איך הגעת ממעצב תפאורות לפיסול סביבתי בעל שם עולמי?
"זכיתי לעשות את עיצוב בתי המשפט בתל אביב - עשרות רבות של תבליטים מבטון, פסל גדול מברזל, וחצר פנימית שכבר הייתה יצירה סביבתית.
כך הפכתי להיות פסל, ומשם קיבלתי את ההזמנה לעשות את אנדרטת חטיבת הנגב. שם נולדתי כפסל סביבתי וידוע, וזה פרץ מיד לעולם. באותה תקופה המושג פיסול סביבתי עדיין לא היה קיים. זה היה שילוב בין אדריכלות לפיסול - חיבור ושבירה של גבולות. שם בעצם גיליתי את השפה שלי. פתאום גיליתי את האפשרות לעבוד עם אור השמש, לעבוד עם המים, לעבוד עם הרוח המנשבת בתוך העוגבים במגדל ומשמיעה צלילים. להשתמש בעצים כחומר לאמנות, עץ הצאלה, עץ השיטה, הסוככנית. עם זה פרצתי לעולם. אנדרטת חטיבת הנגב פרצה אותי לעולם, וקיבלתי הזמנה לייצג את ישראל בוונציה על ידי האיטלקים. אחרי זה באו הזמנות נוספות כמו הדוקומנטה בקאסל – פסגת האמנות.בתערוכה הגדולה בפירנצה בניתי הכול במקום, ובמשך ארבעה חודשים רשמתי קו בשמים של פירנצה באור לייזר כחול וירוק".
למה לדעתך האנושות זקוקה לפיסול סביבתי?
"זה קשור בהרבה מאוד מדעים, סוציולוגיה, תרבות ודת. עובדה שהבן אדם היה זקוק לאמנות כבר לפני 37 אלף שנה. נמצאו ציורים על קירות המערות. אבל גם אומרים שזה עניין מאגי. יש לזה הרבה הסברים, אבל אין ספק שיש לאדם צורך בתרבות ואמנות. זה בעצם הופך אותו להיות אדם. ברגע שהוא לא צריך את זה, וברגע שהוא הורס את זה, הוא בעצם מאבד את צלמו".
מה המסר שלך כאמן?
"המסר החשוב לי ביותר זה מסר השלום, ההבנה והכרת האחר, המסר של זכויות האדם, אבל זה לא יכול להתבטא בעבודת אמנות, זה לא פלקט ולא
אילוסטרציה. הזמינו אותי בברלין לעשות אתר זיכרון לצוענים. הנושא חשוב לי מאוד, שרפו אותם יחד עם משפחתי ורציתי לגעת בזיכרון הנורא".
אפרופו זכויות האדם. ב-2010 ביקשת שיכסו את הקיר שבנית בכנסת. טענת שישראל הופכת למדינה הפוגעת בזכויות האדם. מה דעתך על חוק הלאום של ביבי נתניהו?
"אני חושב שזה חוק גרוע ומיותר לחלוטין. רק לקרוא את המכתב, או מה שאמרה אשת הקצין הדרוזי שנהרג בבית הכנסת בירושלים. כלומר, בשביל מה הוא נהרג אם זאת לא המדינה שלו? ישראל היא מדינת כל אזרחיה. זה שהיא מדינה יהודית, זה ברור לגמרי. אין שום צורך להזכיר את זה. רק מי שרוצה לטרפד עם זה את השיחות עם הפלסטינים, ולגרום לכך שהערבים בישראל וכל המיעוטים ירגישו כאילו בארץ זרה, ויתייחסו אליהם כמו אזרחים דרגה ב', זה רע מאוד. חוק הלאום של נתניהו הוא פשע. היו חוקים כאלה בהיסטוריה האנושית. חוקים שדגל שחור נפרש מעליהם".
מה אתה עושה בימים אלו?
"רוקד ושר (צוחק). הצגתי עבודות חדשות לגמרי בצרפת, עבודות מאדמה כמו שהכפריים הערבים היו בונים מאדמה את הבניינים שלהם. כמו שהיום בונים בארץ מבנים מאדמה, כך גם פסלים מאדמה. אני מציג בפעם הראשונה במוזיאון בפריי סרה (Ceret) בצרפת, על יד גבול ספרד. יש הילה גדולה על המוזיאון הזה, ולכן חשוב לי להתחיל סוג חדש של אובייקטים ששנים לא יצרתי. עבודות חדשות שלי, שאף אחד לא ראה אותן עד היום, יוצגו שם".
"חלקים מהתערוכה שלי בבאר שבע יוצגו בהמשך בגלריית גורדון, ועכשיו אני חוזר לעשות אובייקטים לאספנים. אני מתכנן תערוכה ביוני־יולי בקרקוב בפולין, והציעו לי פרויקטים חדשים בהודו ובסין. אני עסוק מאוד בעבודות שימור העבודות שיצרתי בארץ ובעולם, שיטפלו בהן כמו שצריך. זאת, בעצם, הבעיה של העבודות הסביבתיות במרחב הציבורי. הבעיה היא התחזוקה ואני מקווה להתגבר על זה".
התערוכה במוזיאון הנגב לחמישים שנות יצירה לדני קרוון, וציון חמישים שנה לאנדרטת חטיבת הנגב, תינעל ב-31.1.2015.