ראשית כל יש לומר: ״פאוד׳ה״ היא הסדרה הישראלית הטובה ביותר זה שנים. עם כל הכבוד למשובחות אחרות - כ״משפחת זמרי״, "איש חשוב מאוד" ו"תא גורדין״ - ״פאוד׳ה״ עוקפת אותן בסיבוב.
״פאוד׳ה״ עונה לי גם על חסך אישי. בכל פעם שאני נתקל בסדרה זרה משובחת, נפלטת ממני האנחה - מתי, מתי, מתי יעשו גם אצלנו כזה. אז הנה היוצרים אבי יששכרוף וליאור רז והתסריטאי משה זונדר עשו כזה.
למי שלא צפה אתמול בערב, ״פאוד׳ה״ עוסקת ביחידת מסתערבים ישראלית הדולקת בעקבותיו של מחבל מסוכן עם דם על ידיים, המתכנן להוציא עוד פיגוע המוני. פאוד׳ה היא הפחד העליון של מסתערבים - חשיפת התחפושת, הגילוי והצורך להילחם על החיים בסמטאות פלסטיניות חסרות רחמים.
מידת הדיוק היא שהופכת את ״פאוד׳ה״ למשובחת כל כך. תחקיר הרקע מדויק. ניכר היטב כי היוצרים למדו את שיטות הפעולה של המסתערבים ואת חייהם בין הפעולות. מידת הדרמה אף היא מדויקת. דרמות ישראליות נוטות כמעט תמיד להתפוצץ על המוקש הזה. ״פאוד׳ה״ מדייקת כמעט בכל סצנה. המצלמה אינה רעבתנית, שוטים ארוכים של יגון אינסופי, אם היו כאלה, נשלחו אל סל המחזור. החתונה הערבית מדויקת באותה מידה, על מנהגיה, אורחיה והלהקה.
הדילמות שניצבות בפני הצופה הן ישראליות וגם אנושיות. למשל, הלוחם שניסה להניח את חרבו ולהחליף אותה בטיפוח כרם, אך נגרר בחזרה אל הקרב. מאידך גיסא, בלתי אפשרי להישאר שווה נפש לנוכחות הכיבוש, ולא משנה מה עמדתו של הצופה - הרג החתן ביום שמחתו הוא מאורע שקשה לעכל.
קחו את כל אלה והשליכו לסיר אחד ויוצא תבשיל מצוין. האזור שלנו בעצם הוא תמיד קרקע פוריה לדרמות משובחות. הוא רק מחכה שיבואו ויצלמו אותן. אז הנה ״פאוד׳ה״ עשתה זאת. היא תימכר לחו״ל, ולא רק לשונאי ישראל. היא תימכר משום שהיא סדרה מצוינת בפני עצמה. מי שלא ראה שיחפש ב-yes vod. מומלץ בחום מזרח תיכוני.