דומות אבל שונות: שרון חזיזה שורפת את המסך בשנות ה-80

חזיזה (29), נשואה ואמא לילד, מתגוררת ביישוב שערי תקווה. התפקיד הראשון שלה מאז סיימה את לימודי המשחק בבית צבי היה בקמפיין ממשלתי נגד העסקת עובדים זרים באופן בלתי חוקי. מאז, במשך כשלוש שנים, התעשייה הפנתה לה עורף, עד שהגיעה לאודישן ל"שנות ה-80", הסדרה של שלום ומני אסייג בערוץ 2 (רשת). זה קרה בדיוק כשהתאכזבה קשות מהמקצוע ותכננה לעשות ממנו אקזיט.

"בשנה השלישית בבית צבי, התחילו להגיע לבית הספר ולהצגות סוכני שחקנים במטרה לדוג טלנטים. כך פגשתי את הסוכן שלי, חיים שרגא, שהגיע לאחת ההצגות שלי באותה תקופה. חשבתי שאם השגתי סוכן כל כך מהר, תהיה לי גם עבודה באותה המהירות. ציפיות לחוד ומציאות לחוד. 

"בהתחלה המזל האיר לי פנים, וכבר באודישן השני שלי קטפתי קמפיין ארצי גדול נגד העסקת עובדים זרים. הפרצוף שלי היה מרוח על שלטי חוצות בכל חור אפשרי במדינה, הפנים שלי נראו על המסך בכל הפסקת פרסומות, כולם נחשפו אלי, והייתי בטוחה שמעכשיו אני הולכת לכבוש את המסכים. בפועל לא היה כלום. הלכתי להמון אודישנים, מנסה ומנסה ולא מתקבלת לשום דבר. אין לתאר את התסכול שחשתי, איך שלא ניסיתי לנתח את זה, לא הצלחתי להבין למה לא הולך לי בחיים".

"נשברתי. מצאתי את עצמי מדברת עם אלוהים, לא הבנתי איך זה שבבית הספר למשחק הייתי כל כך מוערכת ומוצלחת, ופתאום, כשיצאתי לשוק, הכל הפסיק ונתקע. הבנתי שאני צריכה להתאזר בסבלנות, אבל לא הבנתי למה הדברים לא יכולים להיות פשוטים יותר, קלים יותר, זורמים יותר. נכנסתי לאי ודאות מוחלטת, לא ידעתי מה צופן לי העתיד וכבר לא הייתי בטוחה שזה הכיוון שלי בחיים. אך חיים היה תמיד אופטימי. המחשבות על החלפת המקצוע התחילו לרחף לי מעל הראש. חשבתי לעשות הסבה לצילום, זה עוד תחביב שלי".

"עבדתי בעבודות מזדמנות. החלפתי עבודה כל שני וחמישי. קשה לי לעבוד במשהו שלא קשור למשחק. אפילו הפקיד במס הכנסה צחק עלי שאני באה אליו כל פעם לעשות תיאום מס ממקום עבודה אחר". 

"אחרי שנתיים של אודישנים וסירובים, נשלחתי לאודישן האחרון שהחלטתי לעבור. זה היה האודישן לסדרה 'שנות ה־ 80' של האחים שלום ומני אסייג. כשקיבלתי לידי את תקציר הסדרה והדמות, הבנתי מיד שדמותה של אילנה נכתבה עבורי. 

"אמרתי לעצמי שאם לא לוקחים אותי הפעם, כנראה שבאמת בחרתי במקצוע הלא נכון, אני מוותרת ועוברת מקצוע. כשהגעתי לאודישן, התיישבתי בחוץ ועברתי על הטקסט. בדיוק לידי התיישב בחור עם משקפיים. פניתי אליו בחיוך ושאלתי אם הוא בא להיבחן לתפקיד. הוא חייך, אמר שהוא הבמאי (קובי חביה) ונכנס פנימה. באותו רגע נפלו פני, הרגשתי שעוד אודישן הולך להתחרבן לי. התעשתי ונכנסתי לאודישן, מעט מבוישת אבל חדורת מטרה. קובי עמד עם חיוך מאחורי המצלמה וביקש שאתחיל. עשיתי את האודישן, וקובי לא הוריד את החיוך מפניו, בסופו שאל אותי מה עשיתי עד היום כשחקנית. עניתי לו שעשיתי רק פרסומת אחת, למרות שהייתי בהמון אודישנים. הוא אמר שקשה לו להאמין. סיפרתי לו את האמת, שפשוט לא הולך לי, ונראה לי שזה האודישן האחרון שאגש אליו".

שנות השמונים. צילום: אסף שמע, יח"צ

"שבועיים-שלושה אחרי האודישן, התקשר אלי חיים וביקש שאגיע אליו לשיחה. 

הייתי בטוחה שמדובר בשיחת סיכום העבודה בינינו. הגעתי אליו פסימית, מוכנה נפשית להכל. ישבנו בסלון ושתינו תה. ואז פתאום טלפון, כשעל הקו קובי חביה, הבמאי של 'שנות ה-80', שבישר לי שהתקבלתי לתפקיד. הייתי המומה, אין לתאר במילים את מה שהרגשתי בגוף".

את גם עובדת בביטוח.

"בבקרים אני מוכרת פוליסות לאנשים, ומיד בסיום יום העבודה רצה לאודישנים. אני לא מוותרת על החלומות שלי בתחום המשחק. אני מתפרנסת גם מתחום הביטוח, אך לא מדובר בקריירה נוספת. זה בסך הכל כדי להכניס כסף הביתה, אני אישה נשואה עם ילד ומשכנתה. בימינו מאוד קשה - עד בלתי אפשרי - שיהיה רק מפרנס אחד בבית".

"אילנה מזכירה אותי נורא, וחייה די דומים לחיי. גם אני בחורה טובה מבית מרוקאי שהתאהבה בבחור אשכנזי, וגם לנו, כמו בסדרה, יש בן משותף. ההבדל היחיד ביני לאילנה הוא שאני בחורה מצחיקה ופטפטנית, והיא קצת יותר רצינית. אני עדיין חולמת להכניס לדמות שלה פן קצת קומי יותר. בתקופת החזרות עם עפר שכטר, בן זוגי האשכנזי בסדרה, התארסתי והתחתנתי איתו, ובמקביל התארסתי והתחתנתי עם מאור, בעלי במציאות.

בסוף הצילומים גיליתי שאני בהריון, וכשהסדרה עלתה לאוויר, כבר ילדתי את בני ליאֵם, והפכתי לבעלת משפחה קטנה, בדיוק כמו שיש לאילנה. כאילו מישהו כתב את הדמות שלה על חיי".