הקשוחה שבחבורה: אלה ארמוני ממשיכה לגלוש אל הסלון שלכם

ארמוני מגלמת את ניקו, בחורה צעירה, ציירת מוכשרת, חשדנית, קוראת אנשים ברגע, אמיצה, לוחמת צדק, נהנית מהדברים הפשוטים בחיים - ים, גלישה, קפה שחור - סולדת מכל טרנד ה"אינסטוש", ואלרגית לאנשים צבועים. 

ניקו היא הקשוחה  בחבורת "שוברי גלים", אך יחד עם זאת, היא ניחנה באינטליגנציה רגשית גבוהה. "ניקו עברה ילדות לא פשוטה, ההורים

שלה זרקו אותה בבית יתומים כשהייתה בת שנתיים, היא לא מכירה אותם, וחיה בעולם בתחושת חוסר שייכות. הדבר שהציל אותה הוא הגלישה ודבש (מוריס כהן), שאיתו היא גרה בשייפר. הוא לימד אותה איך לשרטט גלשנים וגרם לה להתאהב בגלישה. דבש בשבילה הוא כמו אבא, ואם לא דבש, היא הייתה יכולה להיות זרוקה ברחוב". כך מספרת אלה ארמוני, ובעיניה מנצנצת אהבה והבנה עמוקה לנפש הדמות.

"קודם כל הבמאי, מרקו כרמל, ישב איתי והסביר לי על דמותה של ניקו. לפני שנה שיחקתי בסרט שביים מרקו, שכבר הכיר אותי וידע איך לכוון אותי. אחרי שמרקו נתן לי נקודות אופי מרכזיות של הדמות, קניתי מחברת קטנה, רשמתי בה המון שאלות, ועניתי בתור ניקו. כתבתי שאלות מאוד מטופשות כמו: 'מה ניקו אוהבת לאכול?', 'איזה ריאליטי ניקו אוהבת?', 'איך ניקו מגיבה אם מבהילים אותה?'. השאלות שלי עזרו להבין את ניקו יותר ויותר. בכל דמות שאני משחקת, אני חייבת לדעת לענות על עצמי על כל השאלות הכי מפגרות. כמובן שעניתי גם על שאלות יותר יבשות כמו אחים, תחביבים, עבר רומנטי וכו'. 

"אחרי זה קיבלתי את התסריטים והתחלתי לפרק אותם. בשלב האחרון החלטתי שאני כותבת מכתב לכל דמות שאיתה יש לי אינטראקציה בסדרה. הייתי עושה לילות לבנים, יושבת בקפה 'תחתית' ומנתחת את הדמות. מאחר שבסדרה יומית מצלמים המון סצנות ביום, ובסדר לא

כרונולוגי, הייתי חייבת לעבוד מאוד קשה מעבר לימי הצילום. ממש ישבתי וכתבתי: מפרק 1-7 ניקו חושדת בגוצ'י, בלה בלה בלה. באיזה שהוא שלב בצילומים הדמות כבר הוטמעה בי, ועזבתי את כל הדפים והמחברת. אבל עבודת השולחן שעשיתי לפני הצילומים היא חובה בעיני, ונותנת לי ביטחון לתפקיד. למזלי, היה לי גם את מרקו, שאני סומכת עליו בעיניים עצומות והוא אלרגי לזיוף. ככה שהוא שמר עלי מבחינת משחק.

"אנשים חושבים ששחקנים פשוט 'לומדים טקסט בעל פה'. אבל ללמוד טקסט בעל פה זה החלק הפשוט. יש כל כך הרבה מעבר. גם אם אנשים הסתלבטו עלי ואמרו לי: 'טוב, מה את מגזימה, כולה סדרה בערוץ הילדים', אותי זה לא מעניין. אני אומרת תודה לכל תפקיד ומתייחסת אליו בשיא הרצינות". 

"'שוברי גלים' הצליחה, כי היא לא מתיילדת. יש בה המון אקשן, היא אמיצה, מפחידה, מרגשת, ויש בה דמויות מאוד מגוונות, אמיתיות ולא מצועצעות. זאת סדרה שיכולה לעניין גם אנשים בגילי. אני חושבת שזאת סדרה שגם ההורים נהנים לצפות בה. בקיצור, סדרה לכל המשפחה".

"אני מאושרת לגלות שהמון ילדים אהבו את ניקו. גם הבנים וגם הבנות. לא ציפיתי לכזאת אהבה. הייתי בטוחה שילדים פחות יתחברו לדמות הזאת, כי אני לא הטייפ קאסט של 'הבלונדינית'. והמון ילדים התחברו אל ניקו כי היא טום בוי, קצת שונה מבני גילה, וחברת אמת. היא

תלך מכות ותגן בגופה על החברים שלה. זה מרגש וכיף".

"דווקא העובדה שאני הבת של אמא שלי לפעמים יותר קשה לי, כי אני מרגישה שאני צריכה לעבוד קשה ולהוכיח. אמא שלי מעולם לא דחפה אותי לעולם הזה. להפך. היא סיפרה לי על הצד השלילי של העולם הזה, וכמה העולם הזה יכול להיות אכזרי. אבל בשורה תחתונה אמא אמרה לי שתפרגן לי בכל מה שאבחר.

"שיחקתי בהבימה מגיל 9, והתיאטרון היה כמו בית שני בשבילי. גדלתי בתיאטרון. אם הייתי נתקעת בתור ילדה בלי מפתח, הייתי הולכת ישר להבימה, ומשחקת עם המלבישות או מנהלות ההצגה. התאהבתי במקצוע הזה. מאז ומתמיד נשמתי את העולם הזה, ואני יודעת שאני שייכת לשם. נקודה. יכול להיות שאם אמא שלי הייתה עורכת דין, הייתי רוצה להיות עורכת דין. אי אפשר לדעת. אני גאה להיות הבת של אמא שלי, כי היא אישה מרגשת ואמא מדהימה. אני לא הבת של, כי אמא שלי זמרת".

"לא. להפך. זה חיזק אותי, הפך אותי לריאלית, וגרם לי להבין שכלום לא בטוח. וגם אם עכשיו אני, טפו טפו טפו, בתקופה טובה, ודברים הולכים טוב, אין לזה ביטוח. זה גם מה שהביא אותי להחלטה ללכת ללמוד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין, כדי לקבל כלים לטכניקה שישרתו אותי לאורך זמן. לא רק להסתמך על הלב שלי".