"לא מפתיע שסקס בטלוויזיה זה נושא פרובוקטיבי, ונחשב למגנט קהל כבד. אחרי הכל, אנשים תמיד יהיו סקרנים לגבי מין, וזאת הסיבה שהביאה אותם לצפות בסדרה. אלא שללא עלילה מעניינת וזווית מקורית על סקס, לא היינו מצליחים לשרוד עד כה", הסבירה מישל אשפורד, היוצרת הראשית של "הסקס של מאסטרס", את הצלחתה המפתיעה של הסדרה ל׳׳טורונטו סאן".
"נקודת המבט שלנו, בראש ובראשונה, היא מדעית", היא אומרת. "מדובר במחקר ממושך ששינה כליל את הגישה לסקס. אם היו אומרים לי לכתוב תוכנית על מין, המתמקדת באנשים שרוצים להגיע לסקס הכי טוב שניתן עם הפרטנר שלהם, הייתי מתקשה לעשות זאת. מצאתי דרך ייחודית להתמודד עם הנושא: סצנות סקס רבות שאינן סקסיות בעליל. למעשה, הן מצחיקות, מביכות ומוזרות. זה מאוד עניין אותי, כי עייפתי מהאופן שבו מוצג המין בקולנוע, במיוחד ובטלוויזיה. גם הצופים, שכבר ראו אנשים מנסים לעשות סקס לוהט בכל מדיום אפשרי, מעוניינים לראות אילו עוד דברים מעניינים אנחנו יכולים לומר על מין".
העונה השלישית והחדשה של זוכת פרס האמי ופרס המבקרים אשתקד קופצת חמש שנים קדימה, היישר ל־1966, ומציבה את צמד חוקרי המין, ד"ר ויליאם מא-סטרס ווירג׳יניה ג׳ונסון (מייקל שין וליזי קפלן המקסימים), באור הזרקורים. זה קורה להם בעקבות פרסום מחקרם, מסמך היסטורי חסר תקדים ופורץ דרך, המהווה חלק מרכזי במהפכה המינית ההולכת ונרקמת. מערכת היחסים בין המדען המזהיר והאם החד הורית הולכת ומתהדקת, כשבתווך ניצבים ילדיהם ורעייתו של מאסטרס ליבי (קייטלין פיצג׳רלד).

כמיטב המסורת, גם הפעם מצטרפים שחקני חיזוק משמעותיים, בראשם ג׳וש צ׳ארלס ("האישה הטובה") בתפקיד ביזנסמן בתעשיית הבשמים המנסה להפיץ אפרודיזיאק לציבור הרחב, וטייט דונובן ("דמג׳ס"), המגלם מדען שנקלע לקליניקה של החוקרים.
"הסקס של מאסטרס" מבוססת על הביוגרפיה של תומאס מאייר, הנושאת את אותו שם. אשפורד מתוודה שלפני קריאת הספר, ידעה מעט מאוד על מאסטרס וג׳ונסון. בסופו של דבר, מה שבאמת משך אותה לעשות את הסדרה היה מה שהתרחש מאחורי הקלעים של המחקר.
"החיים הפרטיים שלהם זה סיפור האהבה הכי יוצא דופן שקראתי מימי", היא אומרת. "כשאתה מספר סיפור אהבה, קשה מאוד למצוא נקודת מבט רעננה. אבל הסיפור שלהם היה כל כך מוזר ומרתק, מה שבהחלט גרם לי להתרגש ולומר 'שווה סדרה".
קרוב ל-50 שנה חלפו מאז פרסום המחקר פורץ הדרך, ופרוץ המהפכה המינית. למרות הנתון העובדתי הנ"ל, אשפורד סבורה שלא הרבה השתנה מאז: "נורא קל לטפוח לעצמנו על הגב, ולומר שעשינו כברת דרך ארוכה, אבל הרבה מהמאבקים נותרו כפי שהיו. האמת היא שלא התקדמנו כפי שהיינו אמורים להתקדם. אישה בעלת תיאבון מיני בריא עדיין נתפסת כמשהו חריג ולא מקובל על ידי החברה בימינו. שלא לדבר על אישה שמעדיפה קריירה על פני גידול ילדיה. אז כן, התקדמנו קצת בזכות מאסטרס וג׳ונסון בכל הנוגע לדרך שבה אנשים מדברים על סקס, אבל עדיין דרך ארוכה לפנינו". 
"הסקס של מאסטרס", ימי חמישי, 22:50, yes Oh; וב־22:00, הוט פלוס.