יש למא לחכות: רגע לפני גמר "מאסטר שף" למא שחאדה עונה לכל לכל מי שביקר אותה

דרכה של המתמודדת למא שחאדה לגמר "מאסטר שף" שייערך מחר בשעה 21:00 בערוץ 2, קשת, הייתה רצופת מכשולים, בהם ביקורות נוקבות מצד השופטים וגם מצד טוקבקיסטים זועמים שלא קיבלו את נוכחותה של משתתפת ערבייה בתחרות וטענו כי הגיעה לגמר לא בזכות, אלא על רקע אפליה מתקנת. בזמן ששאר המשתתפים בתוכנית התמודדו ביניהם בתחרות קולינרית מאתגרת בניסיון לרצות את טעמם של השופטים, שחאדה חשה לא פעם כי היא נאלצת להוכיח את עצמה כפליים – גם מול השופטים וגם מול הקהל בבית.

"אני משתדלת לא לקרוא טוקבקים, ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהם, אז יצא לי לראות מעט מאוד", מספרת שחאדה כעת, רגע לפני הגמר הגדול. "לא נעים לקרוא את התגובות השליליות. חבל ועצוב לי שיש אנשים במדינה שעדיין לא הייתה להם אינטראקציה עם ערבים. אבל אני לא כועסת ולא שופטת אף אחד. יותר מכך, אני גם יכולה להבין את הזעם שלהם. כל אחד מגיע מחינוך אחר עם רקע ומטען שונה מהבית שבו גדל, כל אחד עבר לא מעט דברים בחייו שעיצבו אותו והפכו אותו למה שהוא. הייתי מקווה שאותם אנשים ילמדו לקבל את האחר, ואז החיים שלהם ושל כולנו יהפכו לקלים וטובים יותר. אני גאה להיות ערבייה, אני גאה במה שאני ובמי שאני, וזה החינוך שקיבלתי מהבית. לימדו אותי לכבד את הזולת ולקבל תמיד בהבנה את האחר ואת השונה. בגלל זה קשה לי לשמוע את התגובות הגזעניות, אבל אני מאוד משתדלת להבין גם אותן".

"אם אותם טוקבקיסטים היו טועמים את המנות שלי, הם היו חושבים אחרת. שופטים אוכל על פי מראה וטעם, והצופה בבית לא יכול לטעום, אז גם לא יכול לשפוט רק על פי מראה".

"אני מקבלת כל תהליך ומהלך בתוכנית. אין לי ספק שכל החלטה שמקבלים השופטים המנוסים היא מקצועית בלבד. השיפוט שלהם היה על בסיס המנות שלי ותו לא".

לתוכנית הגמר תגיע שחאדה לצד המתמודדים רחל בן אלול ומסימיליאנו דה מטאו, לאחר תוכנית חצי הגמר ואחרי כמה חיכוכים זכורים לרעה עם השופטים, ובעיקר עם השף יונתן רושפלד. באחת התוכניות הטעונות של העונה, ששודרה בשבוע שעבר, מתח רושפלד ביקורת נוקבת ובוטה על האוכל שהכינה שחאדה, בין היתר לנוכח העובדה שבחרה להכין מנת פילה לאחר שהשופטים כבר העירו לה על כך. רושפלד אמר לה שהיא שמה קצוץ על השופטים ושחאדה הנסערת יצאה מהאולפן. "אני מאוד מעריכה את הדרך של רושפלד בבישול, הוא שף שאפשר ללמוד ממנו המון", היא אומרת כעת, "אבל יש דרך ארץ ויש דרך להעביר ביקורת. הביקורת שלו הייתה נוקשה וקשה, ועוד כשהמתמודדים מאוד לחוצים ככל שמתקרבים לסוף. זה התפוצץ והשפיע על שנינו. לכן אמרתי את דברי ויצאתי החוצה נסערת".

"אני באה ממקום שמכבד את הזולת ומבין את הצד של האחר, אז אני סולחת לו. אני אדם מאוד סלחן ומניחה את זה מאחור. זה לא שנהפוך להיות חברים עכשיו או ניפגש כשהתוכנית תיגמר. אבל אני מאחלת לו רק הצלחות וכל טוב".

"אין ספק שחיים כהן הוא השופט האהוב עלי. גם אייל שני הוא דמות שאני מעריכה. הוא אדם מאוד רגיש, יש לו אינטליגנציה רגשית גבוהה. אבל חיים הוא האהוב עלי מכולם, הוא דמות אבהית ומרגיעה. אני גם מאוד אוהבת את המטבח שלו, כי הוא נורא דומה לבישול שלי. תמיד הערצתי אותו, אבל בזכות התוכנית ההערצה שלי רק התעצמה".

שחאדה, בת 31, במקצועה מנהלת בחברת השקעות שמתגוררת בדירה שכורה ביפו, גדלה בנצרת כבת בכורה מבין שלושה אחים למשפחה מודרנית ומשכילה, בת לאם נוצרייה שמשמשת סגנית מנהלת בית ספר ולאב מוסלמי שעבד במשך שנים בבנק וכיום הוא מורה לנהיגה.

בגיל 20 היא עזבה את משפחתה ועברה לעיר הגדולה לטובת לימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. "אנחנו משפחה חמה וקטנה שתומכת אחד בשני", היא מספרת. "הייתה לי ילדות מאוד שמחה. הייתי ילדה מרדנית שאוהבת את החיים, ועם זאת תלמידה טובה. אף פעם לא היו לי דעות קדומות על אף עדה, גזע או מין. עד היום יש לי חברות מקסימות ערביות שגדלו איתי וגרו בסמוך אלי וליוו אותי לאורך השנים. למדתי בבית ספר מעולה עד כיתה ו', ואז עברתי לבית ספר פרטי שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים".
 

"כשנמצאים בלחץ של תחרות מול מצלמות, אומרים כל מיני דברים שלא יוצאים בסוף מובנים. גם הורי לא הבינו למה אמרתי את זה. לא הגעתי מעוני, אבל גם לא ממצב כלכלי הכי טוב. ניסיתי לומר שלא נולדתי עם כפית זהב בפה, אלא שהורי עבדו קשה מאוד כל חייהם כדי לחיות כיום בכבוד. גרנו בבית פרטי בנצרת שצמוד לבית של כל המשפחה של אבא שלי: דודים, דודות, אחיינים, סבא וסבתא. בעדה אצלנו נהוג שאישה מתחתנת ועוברת להתגורר עם המשפחה של בעלה. רק לפני ארבע שנים הורי עברו להתגורר בבית פרטי בנצרת עילית, מבודד מכל המשפחה".

יונתן רושפלד. צילום: אמיר מאירי
 

"גדלתי בבית מלא בבישולים, אבל רק אחרי גיל 18 התחלתי לבשל בפעם הראשונה, כי אמא שלי מעולם לא נתנה לי להתקרב לסירים החמים או לסכין מתוך דאגה. כשעברתי למעונות באוניברסיטה בתל אביב התחלתי לבשל לחברות שלי. גיליתי אמנות, מוזיקה, עיצוב, ואת כל הטעמים הנפלאים של האוכל. זה משך אותי והבנתי שאוכל יותר חשוב בעיני מכל תואר באוניברסיטה".

"הורי תומכים בי ומאוד שמחים. אמא שלי עוזרת לי ומזכירה לי מתכונים מילדות. אפילו סבא שלי התקשר ואמר שהוא מאוד גאה בי. הם מופתעים ממני לטובה, למרות שתמיד ידעו שאני אוהבת אוכל מיוחד".

"אני אוהבת מטבח אסייתי, בלקני. אלה מטבחים שקרובים מבחינת המחשבה למטבח הערבי. למדתי אחרי התוכנית לאהוב גם דגים. אני מאוד אוהבת יוגורט וחריף, ירקות ובשר. היוגורט אצלנו במגזר הערבי הוא אחד המרכיבים החשובים באוכל. אנחנו צורכים כמעט ארבעה ליטרים של יוגורט בהכנה ביתית יומית. אני הייתי חייבת להוסיף יוגורט בכל מנה כי באתי מבית כזה. אז לאלה שמבקרים אותי על כשרות, אני מאוד מצטערת. בשבילי זה כשר, ואני מבשלת את האוכל של הבית שלי".

"אני אוהבת את הטעם שלו, הגוף שלי מבקש ממני פילה. אני לא אוהבת סתם בשר על האש, אני אוהבת פילה על פלטה. השתמשתי בפילה רק פעמיים בתוכנית, ולמיכל אנסקי בישלתי פעם נוספת פילה כי בתרבות שלנו אם אתה רוצה לכבד מישהו שאתה לא מכיר, אתה מביא לו את האוכל שהכי אהוב עליך. נתתי הפעם כבוד לפילה וכבוד למיכל. אין לי דרך להסביר למה אני אוהבת דווקא פילה, כמו שאין לי דרך להסביר למה דגים היו עושים לי בחילות ולמה אני לא אוהבת מתוקים או לא מתחברת לפירות".

"כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון. את רוב המנות שעשיתי בתוכנית לא הכנתי לפני כן והחלטתי לא לטעום אותן כדי שאני לא אתבאס אם זה יצא לא טוב, כי גם ככה לא היה לי זמן לשנות את המנה, ובבית אני תמיד טועמת לפני ההגשה כי יש לי זמן לתקן, מה שבתוכנית לא היה לי".

כאמור, אחת התופעות שעמן נאלצה להתמודד שחאדה במהלך התוכנית היא תגובות גזעניות נגדה ברשת. אבל היא מסרבת להתרגש. "במהלך החיים נתקלתי בכל כך הרבה מקרים של גזענות, כמו לדוגמה בתקופה שחיפשתי דירות להשכרה והיה לי קשה למצוא בית, במיוחד כשבעלי הבית היו יהודים", היא מספרת. "שמעתי הרבה התחמקויות כמו 'את חמודה אבל אנחנו מצטערים, השכנים לא מקבלים ערבים'.

אירוע אחד נחרת אצלי בראש: זה קרה לפני שנה בעבודה, בתקופה של מבצע צוק איתן. ישבתי בעמדה שלי וברגע של אתנחתה החלטתי לשים מוזיקה. ואז הגיע אחד המנהלים והנמיך לי את המוזיקה עד מצב של השתקה. שאלתי אותו למה הוא עשה את זה, אז הוא אמר לי שזה חוצפה לשים מוזיקה בערבית בתקופה כזאת. אבל למזלי, מבחינת הקריירה, בתחום שבו אני נמצאת מחפשים דוברי ערבית, אז אני לא מרגישה אפליה ויש לי גם מלא חברים יהודים, ערבים, אמריקאים, מכל הסוגים. אני לא נותנת לגזענות משמעות, ואני לא רוצה להיתקע במקום הזה או להיות במחיצת אנשים כאלה. אני תמיד שומעת מאנשים יהודים שאני לא נראית ערבייה, וערבים אומרים שאני לא נראית ערבייה, אז זה קשה כי את לא פה ולא שם".
 

שחאדה מעידה על עצמה כי היא נמנעת מעיסוק בפוליטיקה. "נכנסתי ל'מאסטר שף' כדי לבשל ולא כדי לעסוק בפוליטיקה", היא אומרת. "לא הצבעתי בבחירות האחרונות, וגם לא הצבעתי אף פעם בחיי, כי אני רחוקה מפוליטיקה ומדת. אלו שני דברים שאני לא מעזה להתקרב אליהם. פוליטיקה זה הרבה אלימות מילולית וזה לא אמיתי. ודת בעיני זו מחלה, זה מה שמפלג עדות ועמים. אני קוראת את הקוראן, ויש בו חוכמות חיים כמו בברית החדשה ובתנ"ך, ואנשים פירשו אותן לא נכון. אני לא שופטת אף אחד על דעות פוליטיות ומשתדלת לא להתקרב לשיחות פוליטיות". 

"הורי סומכים על ההחלטות שלי. היו לי כמה מערכות יחסים מאוד רציניות, הייתי מאורסת רשמית פעמיים עם הצעת נישואים וטבעת. היום אני רווקה כי החלטתי להיות לבד. רציתי להכיר את עצמי ולהבין מה אני רוצה".

"החלום שלי הוא לפתוח מסעדה קטנה ואינטימית ביפו עם היד שלי, הנשמה שלי, האהבה שלי. ואני בדרך להגשים את החלום שלי. חסר ביפו אוכל ערבי, בעיקר של ערבים שבאים מהצפון, כי זה אוכל שונה. אוכל באמת מאחד בין אנשים כי בזכות התוכנית נוצרה חברות מקסימה ביני לבין לא מעט מתמודדים. לכן אני רוצה לעסוק בבישול כל חיי".