תחתית הממיר: הסדרות הנסתרות שלא מקבלות את הכבוד הראוי להן

אצלי בבית, במבצע מתוחכם, כולל פיתויים ושוחד, הרחקתי לפחות באופן זמני את הטף מערוצי הזוועה הרגילים ופתחתי בפניהם את האזורים המרוחקים בממיר. למרבה ההפתעה, הם גילו עניין. יש מה לראות בטלוויזיה. זה אפילו מרחיב את הידע ומפתח את הסקרנות. רק צריך לדעת איפה לחפש. הנה כמה תוכניות בערוצים הרחוקים ששוות תשומת לב. 

משפחת הריסון, בעלת חנות העבוט המפורסמת בלאס וגאס, מתקוטטת בינה לבין עצמה, ובדרך רוכשת ומוכרת חפצים מוזרים שאנשים מביאים אליה. ההיסטוריה האמריקאית אולי מדברת פחות אל הטף הישראלי, אבל לחלק נכבד ממנו מתגלה לראשונה שהיסטוריה אינה רק פוגרומים ומורים משמימים בדרך כלל (לפחות אלה שניסו להזריק לי את החומר), אלא שרשרת של מידע שהתחילה לפני  מאות שנים ונמשכת עד לזמן הזה, ועוד במזומן. 

גם בישראל, אגב, ניסו, אולי בהשראת “היסטוריה למכירה", ליצור פינה דומה בכיכובו של השמאי הלאומי לוי יצחק. לזה יש אולי הידע, אבל מה לעשות, להופיע על מסך - כמו בני משפחת הריסון - הוא לא נולד. ולידיעת מי שיגיע לחפש אותם בשר ודם, השמועה אומרת שבזמן הזה בני המשפחה כבר כמעט לא נמצאים בחנות אלא לצורך צילומים. משכון נעים. 

עדיין בהיסטוריה פופולרית, וגם רווחית. ריק סבאג' היה מתאבק ששינה קריירה והקים עסק למציאת פריטי היסטוריה באדמה. יחד עם אשתו וילדיו הוא נוסע ברחבי אמריקה, חופר באדמה במקומות שהתחקיר המוקדם והמגנטומטר שלו מציעים ומוצא - תוך שהוא מפגין ידע מרשים בהיסטוריה - פריטים בני עשרות ומאות שנים, ומוכר אותם ברווח של אלפי ועשרות אלפי דולרים. 

סבאג', הענק כשלעצמו, הוא מופע מהלך. אם מכירות המגנטומטרים בארץ יעלו, אפשר לרשום זאת לזכותו. באופן אישי אני מכיר שניים שרכשו את המכשיר בהשפעתו. יאללה ילדים, לדרוש מאבא.

מיליון אסירים - לא פחות - יושבים בבתי כלא בארצות הברית. מדיניות שפיטה וענישה מטורללת יכולה לשלוח לחופשי רוצח לאחר שנים ספורות בכלא, אבל אם החזיק בביתו כמה תמונות של ילדים לא לבושים, היא עשויה לשגר אותו ל־40 שנות מאסר. 

“נעולים" מתארת את החיים במי יודע כמה מבתי הסוהר הפזורים באמריקה. יש בה לקח לצופה הצעיר השוקל הגירה: לא הכל נאור ומתקדם בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

"כוכב נולד"/"אקס פקטור" של המגזר הדתי בחיפוש אחר הפייטן הבא. אין קהל, אין סרקזם, אין - וזה מרגיז - נשים - אפילו אישה אחת לא תמצאו בין המסלסלים והשופטים. 

הכל מאופק, רגוע, בלי גימיקים כמתמודדים אנונימיים או קטועי ידיים, ולשם שינוי המשתתפים שרים בשפה העברית. מי שאוהב את הסלסול היהודי־דתי על סף המוזיקה המזרחית ילקק את האצבעות. 

סדרת הדוקו־ריאליטי “דאק דיינסטי" מתעדת את חייה של משפחת רוברטסון מלואיזיאנה, חבורת רד נקס שהתעשרה מפיתוח משרוקית המחקה געגוע של ברווז, מפתה אותו להתקרב ומסייעת בציד העוף. יש אבא ואשתו, שני דודים, ארבעה אחים ורעיותיהם, כולם - מלבד הנשים - מגודלי שיער וזקן, עצלנים, לא כולם מקפידים על ניקיון הגוף, וכיאות לסביבת המחיה לא מחזיקים בדעות ליברליות, אבל מפחדים עד מאוד מנשותיהם. 

הסדרה על כל עונותיה זכתה לאחוזי צפייה גבוהים באופן יוצא דופן בארצות הברית, והדבר העיקרי שניתן לומר לזכותה הוא שהיא מצחיקה. אין בה לקח או מוסר השכל, היא פשוט מצחיקה מאוד.

שידורי העונה האחרונה הסתיימו כבר לפני יותר משנה, אבל מדי פעם מיטיב ערוץ BIO עם צופיו ומעלה למסך שידורים חוזרים. שווה לארוב ולתפוס פרקים עם לוכדי הברווזים. גע גע גע.

כשזקוקים לבידור טוב בסוף יום עבודה, תמיד מומלץ לעשות קפיצה לערוץ הקניות. בעיקר עושה לי את זה הגבוה הרזה שתמיד צועק בקצב אוטוסטרדה: "אני אומר לך, גלית - או דלית - המזרן הזה/הספה הזאת/הקומקום הזה/הפיל הוורוד הזה, תראי איזו נוחות, תראי איזה תענוג, בקושי אני מתאפק לא לקנות שני פילים הביתה כי אשתי תהרוג אותי, וכל זה, כולל חדק! את שומעת גלית - או דלית - הפילים מגיעים עם חדק, מי שמע על זה, פילים עם חדק, והחדק בחינם! וכל זה ב־12 מיליון שקל בלבד!".

כל פעם מחדש אני תוהה אם יש מישהו שקונה שם משהו, אבל אני מניח שהעובדה שהערוץ קיים כבר שנים רבות, ושהדבר היחיד שהשתנה שם הוא התספורת של הבן של דניאל פאר, מעידים שבהחלט יש מי שקונים. ועצם ההתלבטות הזו שלי מעידה שערוץ 21 הוא טלוויזיה של ממש, שמקיימת את מה שערוצים רבים אחרים אינם עושים: היא גורמת לך לחשוב, להטיל ספק, ולהתלבט אם אתה רוצה לקנות פיל. ועוד "עם חדק! את שומעת, גלית - או דלית - עם חדק!". 

התוכנית המלוכלכת ביותר ברחבי הממיר. גרועה יותר מ"ד"ר פיל" ומתוכניות המטיפים הדתיים. תחקירני התוכנית, חמושים במצלמות, עוקבים אחר גבר/אישה שבן או בת זוגו בוגדים עם צלע שלישית, ואחר כך מוטחת האמת לייב בפניו של הבוגד/בוגדת. 

בסקאלת השאלות החטטניות, הנבזיות והמרושעות, מנחה התוכנית לא מחמיץ אחת. הוא כאילו מוכיח את הבוגד על מעשיו, ובעצם רוצה לחשוף ולבייש אותו ככל שניתן. טלוויזיה אמריקאית של מעמד תחתון במיטבה. לא תמצאו מלוכלך מזה. רק הרחיקו את הילדים מהמסך.

כמו “בית הקלפים" בעונתה האחרונה, סובלת “האישה הטובה" בעונתה החמישית, המשודרת כעת בארץ, מסימפטומים של עייפות. אלישה - גם כשהיא לכאורה בוגדת באנשי משרדה הנוכחי ומקימה עם קארי משרד אחר - תישאר לנצח אצילה וקדושה וצודקת. בעלה פיטר הבוגדני יהיה לנצח שטוף חרטה ויתמוך בכל צעד של אלישה, גם אם זה יפגע בדרכו הפוליטית. 

את איליי - אף על פי שהוא משלנו, אומנם לא אדוק, אבל בשבתות לא עובד - בלתי אפשרי באקלים הפוליטי הנוכחי לחבב, מכיוון שדמותו מבוססת לחלוטין על רם עמנואל, לשעבר עוזרו של הנשיא אובמה. 

סימפטומים של עייפות. האישה הטובה

הירצחו של וויל, דמות מפתח בסדרה, מאייד את אלמנט המתח הרגשי והדרמטי בינו לבין אלישה. אבל גם אם ויל היה נשאר עמנו, כמה יכול כבר צופה להתרגש מזוג שנפרד וחוזר ונפרד וחוזר.

כשחושבים על זה, אולי בעצם טוב שוויל עזב. ונשארת קלינדה. קלינדה לנצח. קלינדה בשטח, הרעים במתח. תמיד. אין פישולים, אין הפתעות, אין חדש. צום קל.