הישרדות, עם כל הכבוד לתחרויות, לפסלונים, לנופים הקסומים ולג'ונגל מסביב, היא קודם כל תכנית בידור. כזאת שאפשר לשבת עם המשפחה וחברים ולראות בלי לתפוס אותה יותר מידי ברצינות. העונה, נדמה שההפקה לקחה את העניין הבידורי עוד מספר צעדים קדימה.
אבל לנו, הצופים צמאי הריגושים לא באמת משנה אם הטקסטים נרקחים במוחו הקודח של טילטיל, או נשלפים ממקלדתו של כותב צללים מושחז. אם מדובר באנשים רעבים ועייפים שנמצאים בסוג של מעבדה או בחבר'ה שמשתתפים במשחק ענק, והכל בכוחה של ההפקה. אותנו מעניין שזה לא ייגמר, אם יש תככים ומריבות, בכי וצחוק הכל סבבה ויאללה למשימה הבאה.
וכך אנחנו מוצאים את עצמינו עם שלל עדויות המצולמות בפרקי זמן שונים וקטעי משפטים שנארזים לתוכן טלוויזיוני כייפי לגמרי. משפטים משעשעים ודמויות שכיף לראות אותן. כי כמו שהשורדים שלנו כל – כך אוהבים לומר הכל בכבוד וזה רק משחק.