כמו בכל עונה, מגיע הפרק של ביקור המשפחות בבית האח הגדול, עם כל ההתרגשות והדמעות הכרוכים בביקור הזה. הפעם, בני המשפחה עודדו את הדיירים באותן מילים בדיוק, כאילו שכולם קראו מאותה חוברת הדרכה מה צריך להגיד לכוכבי ריאליטי שנותקו מהציוויליזציה לתקופה ארוכה או שמא קיבלו הדרכה מפורטת ממר יורם זק. "אנחנו גאים בך, ותמשיך כך, ואל תפחד, ותהיה אתה (כאילו שיש לו ברירה להיות מישהו אחר, ליאונרדו דיקפריו למשל) ושתדע שאתה מודל לחיקוי. נו שויין. עוד מודלים כאלה ואנחנו בדרך למזרח תיכון חדש כמו ששמעון פרס תמיד חלם עליו.
חלק מבני המשפחה הביא איתם לבית משב רוח חדש ומרדני וצפצף על האיסור להעביר מסרים מבחוץ לדיירים. ברמיזה מאוד עבה ובאלגנטיות, הבן של קרלוס העביר מסר לאור על איך היא מצטיירת מבחוץ בגלל החרם שהנהיגה נגד שי חי. אור ישבה ודיברה עם אחותו של ברק ולא התייחסה לבן של קרלוס שהסתובב במטבח חסר מעש ומשועמם. לבסוף הוא פנה אליה וביקש להצטרף לשיחה כי הוא מרגיש כמו שי חי. אאווץ'. למזלנו אור לא שמה לב לעקיצה, אחרת היינו צריכים ללבוש את השכפ"צים, נגד מבול של אג'נדות על פמיניזם ומכשפות שפעם העלו על המוקד בגלל חוכמתן הרבה.
וכאילו לא קיבלנו מספיק מנות גדושות של ארס ושנאה כלפי שי חי, גם אחיה של אור עשה לאח הגדול תרגיל של: הבה ונתחכמה לו, והצליח להעביר מסר סמוי לאחותו באמצעות פתגם יפני שאומר "בשביל לאכול בסוף את הדבש, צריך קודם לאכול את החרא".
אור מחאה כפיים לגאונותו של אחיה ומחוזקת מדעתו על שי חי ה"חרא", היא גם הייתה חייבת להוסיף שמן למדורה. כשאחותו של שי חי נצפתה מעבר לזכוכית, מנסה להחליט האם לקחת מאחיה לתמיד את תפקיד העמדה להדחה הפומבית, סיננה אור בארסיות: "כמובן שקשה לה להחליט, כי מה יש לו בבית חוץ מהעמדה להדחה?". מוזיקת הרקע העצובה שנוגנה בעריכה בשביל לסחוט כמה שיותר דמעות, חרקה אנושות, וטראח, הנחיתה אותנו למציאות. למה? סופסוף יש איחוד משפחות, למה צריך לקלקל רגעים יפים ומרגשים?
הבייבי הלך לאיבוד
גם משי חי לא נשפכו כמויות של נחמדות. הוא שידר לאורך כל ביקור המשפחות כעס עצור. ולמה שלא תקום ותיתן לדודו חיבוק שמתחנן שתתרגש איתו? כאילו, מה יכול לקרות? יסגרו לך את חשבון הבנק?
מצד שני, למה בעצם הוא צריך להיות נחמד? כי כולם קמים מהספסל כשהוא מתיישב? או כי אור וחבורת המהממים שלה מחביאים ממנו אוכל ששייך גם לו? או שהם מקללים אותו ויורקים על בגדי הקיסר שלו ודורכים עליהם, ואחרי זה הולכים להניח תפילין? את כל אלה כמובן לא רואים בשידור המרכזי.
ואז הגיע רגע השבירה של שי חי כשצפה באחותו לוקחת ממנו את "כל האמת בפרצוף", הבייבי שלו. "לקחו לי את ההזדמנות היחידה שיש לי בבית להגיד להם מה אני חושב כי הם לא מקשיבים לי בצורה אחרת". משפט שמבטא את כל הבדידות שהוא חווה בבית.
הוא התחרפן, היכה בכרית ונתן בוקס באוויר. האמת שאפילו אני התאכזבתי ממנו. רציתי שפעם אחת ישבור כיסא במכת קרטה אחת. שישבור אפילו כמה כיסאות בבית הרע הזה. זה יכול היה להיות שוס אדיר, בעיקר לילדי ישראל שמתים על הקטעים האלה.
בינתיים באגף ששת המופלאים, השמחה לאידו של שי חי, הפכה לבלבול ומבוכה. מעכשיו, איך יספק להם עילה לשנוא אותו? ואור ששועטת אל הגמר על גלי השנאה היוקדת שלה כלפי שי חי, לא תוכל להעמיד להדחה את ה"מזרוב" וה"אוטיסט".
ואם היה למישהו ספק שסיפור האהבה של עומרי וקסניה אמיתי, קיבל את ההוכחה ישר לפרצוף. עומרי שהוא לא העורך דין הכי מפולפל, שאל אתמול את אחיו: "איך אני וקסניה נראים בחוץ? זה נראה טוב?".
עומרי, שקיבל רוח גבית מאחיו לפעול נגד האיש ששי מיקה הכי מפחדת ממנו בבית (ממש, רק לפני שבוע עודדה את דודו לא לפחד מאור ועומרי ולהתחבר עם שי חי), החליט לשנס מותניים והכריז מלחמה עקובה מדם על שי חי. אלא שאז ילדי הגבעות קלקלו לו את ההצגה והוא שמע אותם צועקים: "עומרי, אתה קנאי". עומרי, שרגע לפני, הרגיש כמו צ'ה גווארה, קיפל זנבו ורץ לחפש ניחומים אצל אור בחדר השירות.