רגע לפני הפיצול של ערוץ 2, שיגביר את התחרות בשוק תחרותי בטירוף ממילא, העלתה אמש הזכיינית רשת את העונה השלישית של הריאליטי המוזיקלי אקס פקטור, ואם נתחיל מהסוף, התוכנית הראשונה נתנה שעתיים של כיף טראשי טלוויזיוני טהור.
מצד אחד, אם נשווה את אקס פקטור לתוכניות האחרות מהז'אנר, נגלה שלכאורה חסר הגימיק המנצח. למשל "בכוכב הבא" של קשת, שתעלה ממש בקרוב, בונים בעיקר על השטאנץ' של הרמת המסך שגם משלב את בחירת הקהל בבית. ב"דה וייס", גם היא של רשת, בונים על אפקט הכיסא המסתובב של הבליינד אודישן. אז אתמול לא קיבלנו גימיק מיוחד, אבל מצד שני "אקס" ממשיכה להיות הכי וואו שיש. אודישנים ביד אליהו מול אלפי צופים, במה ענקית ובר רפאלי אחת על ההנחיה.
גם בעונה הזאת בר נראית כאילו הייתה מעדיפה ללבוש כפפות וחליפת אב"כ כשהיא פוגשת את המועמדים בני התמותה הנרגשים מאחורי הקלעים. בר היא זוהרת וגדולה מהחיים, אבל היא אמינה כמו פרסומת לפריגת. לעומת הכימיה בין אסי עזר לרותם סלע, למשל, אין ספק שגזרת המנחה היא חולייה החלשה של אקס פקטור.
השנה הצטרף לפאנל השופטים, שכולל את משה פרץ, שירי מימון ועברי לידר גם סאבלימנל, שהחליף את רמי פורטיס. אתמול זה נראה הימור מצוין של ההפקה. סאבלימנל מחובר יותר למוזיקה העכשווית מפורטיס, הוא חד, שנון, משעשע, לא עושה חשבון ומוסיף את הצבע של ההיפ הופ, אולי הז'אנר הכי חם במוזיקה הישראלית בשנתיים האחרונות. זה נראה כמו הברקה ליהוקית, אולי לא ברמה של סטטיק ובן אל, אבל החלטה מצוינת.
אבל המכונה של הריאליטי ממשיכה להשתמש ולפלוט אנשים כאילו היו חתיכות פלסטיק, והאודישן אתמול של הזוג ההודי, שגיא ורחלי, היה דוגמא קלאסית לזה. כל החבילה הייתה שם, חוסר מודעות עצמית, אודישן גרוע ללא שום ערך מוזיקלי, ההסתלבטות של השופטים ושל כל הקהל שצופה בזה, וההשתוללות אחרי האודישן. המפיקים בטוח התמוגגו, והמכונה המשיכה לעבוד.
