רב, מורה, מורד, מנהיג, פילוסוף, מדען, חוקר, רופא ומגדולי הפוסקים - זהו רק חלק משלל התארים הנלווים לשמו של אחד היהודים החשובים והנערצים ביותר בכל הזמנים, בעל היצירה האפית המהדהדת את חיינו - הרמב"ם, רבי משה בן מימון, שעליו נאמר: "ממשה עד משה לא קם כמשה". הבמאי והמפיק אורי רוזנווקס (52), חובב אפוסים טלוויזיוניים ("ליבוביץ': אמונה, אדמה, אדם", "הנובליסטים" ועוד) שוחר עשיית "טלוויזיה גבוהה לכל נפש", יצא לתור אחר הרמב"ם וחזר עם סדרה טלוויזיונית בת שלושה פרקים: "הנשר הגדול - מסע בעקבות הרמב"ם", המשודרת בכאן 11 (הפרק השלישי ישודר במוצאי שבת הקרובה ב־21:45), ומאמצע נובמבר בסבב הקרנות בסינמטקים ברחבי הארץ.
לאורך הסדרה ממעט רוזנווקס להתייחס לסיפור חייו הכרונולוגי של הרמב"ם, ומגדיר אותה "ביוגרפיה אינטלקטואלית". ובכל זאת, כמה תחנות בביוגרפיה של "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). רבי משה בן מימון נולד ב־1138 (יש אומרים 1135) בעיר קורדובה, ספרד, שם שימש אביו כדיין הקהילה. נדודי משפחתו הביאוהו בגיל 10 לעיר פס שבמרוקו. ב־1165 הפליג לארץ ישראל, השתקע בעכו רק לחמישה חודשים, ירד מצרימה ולימים השתקע בקהיר. אחרי טביעתו של אחיו דוד, אהוב נפשו, בים ההודי, התפרנס הרמב"ם כרופא המלך.
האיש שטבע את תרי"ג מצוות, שהן עיקרי האמונה היהודית, כתב את יצירתו המונומנטלית "משנה תורה" בעשור שבשנים 1177־1167 ואת "מורה נבוכים", ספר הפילוסופיה היהודית, בשנים 1191־1187, נפטר בגיל 68 (ב־13 בדצמבר 1204), ולמרות המחלוקות, סביר שנטמן בטבריה.
"שלא כמו בסדרות קודמות, כשעמדו לרשותי הארכיון של ליבוביץ' או ראיונות עם גיבורי הסדרה ב'הנובליסטים', בעבודה על הרמב"ם נדרש הרבה יותר. זהו אינו עוד חכם יהודי; יצירתו חוצה קווים וגבולות", אומר רוזנווקס.
איך ניגשים לפרויקט כזה כשלרשותך רק טקסטים שהשתמרו?
"אמרתי לעצמי: אם אני, בן למשפחת פרופסורים, אצליח להבין את הדברים המסובכים של הרמב"ם - כל אחד יוכל. ידעתי שאני חייב להישאר קצת דביל, כי אם אצלול עמוק מדי בחומרים, אאבד את הצופים. הרי יש פה הזדמנות להרחיב דעת ולהוסיף עוד תא מוח. כל הזמן שייטתי בין הידע לחוסר ידע. כך שימרתי את הסקרנות".
זכית לשיתוף פעולה עם מומחים לתורת הרמב"ם?
"כשהתקשרתי לפרופסורים ולרבנים, שמעתי את הגיחוך בקולם. בבחינת 'מי אתה, 'גוי נימול', שתעשה סדרה על הרמב"ם?' חלקם סברו שמדובר בסיפורי מעשיות על הרמב"ם, שהיה דיסלקט בילדותו. אבל כששאלתי את גדולי הרבנים החרדים שאלות קשות, הם נבהלו ונעלמו, כי יש ברמב"ם חומר נפץ לעולם האמונה היהודי, למעט הרב צבי פסח דנציגר מירושלים, שהיה הפרסונה החרדית האמיצה להסביר מהו הרמב"ם בשבילו ומה לא".
עשרה ספרי רפואה בערבית
דומה שאין כעדה התימנית שמקיפה את כל חוכמת הרמב"ם, שבראשה עמד הרב יוסף קאפח ז"ל (1917־2000). "בעת עבודה על סדרה אחרת, הגעתי לצילומים של שיעור מ'מורה נבוכים' בבית כנסת תימני בנתניה, ושם נדלקתי על הרעיון לעשות סדרה על הרמב"ם", מגלה רוזנווקס.
היה זה הרב קאפח שטען כי הרמב"ם הוא כמו ראי: "כל אחד שקורא ברמב"ם, רואה את בבואתו ולוקח את הרמב"ם למקום שמשרת אותו".
ואכן, לרמב"ם היו תפיסות רבגוניות, פילוסופיות ורציונליות של אמונה ומדע, לצד פוליטיות קיצוניות. הוא נחשב לפילוסוף מוסלמי: הוא כתב עשרה ספרי רפואה בערבית. הספרדים רואים בו חכם ספרדי משלהם, ממש כמו סרוואנטס, ולפסלו בקורדובה עולים לרגל אלפי תיירים. בפרק הראשון תועדו תיירים קוריאנים נרגשים.
ולא רק ספרדים וקוריאנים; גם אינטלקטואלים חילונים אוהבים את הפילוסופיה הרמב"מית; החרדים מאמינים בחלקים מתורתו הענפה; חב"ד מתחברים למשיחיות שלו; הדתיים הלאומיים אימצו את תפיסותיו הפוליטיות; ולא מעט מפסיקותיו נוגעות בחיינו עד היום ועד בכלל.
"חלקים בציבור החרדי לא קוראים את 'מורה נבוכים' - מחשש לכפירה", מספר רוזנווקס. "יש בהם כאלה שלא מתייחסים לפרסונה, אלא רק לפסיקות מסוימות ואומרים: 'יש רמב"ם שאומר ככה'. אגב, אחד המרואיינים סיפר שהתארח בסוכת שכנו החרדי, שם התקיים דיון על הרמב"ם, ולפתע אחד הילדים שאל ביידיש: 'אבא, הרמב"ם היה פרענק?'. לא קל לחרדים עם הרמב"ם, שטען, בין היתר, שאין דבר כזה 'השגחה פרטית', כלומר: אלוהים לא סופר את חטאיך ולא מעניש אותך. לאדם חרדי זו אמירה מזעזעת. זו הרי נשמת אפה של היהדות. הרמב"ם לא האמין בתחיית המתים, ודבק באריסטו ובכמיהתו להישארות הנפש".
"הוא התנגד לגישה ההופכת את התורה 'קרדום לחפור בה'; צידד בלימודי נשים וכתב: 'אישה שלמדה תורה, יש לה שכר', אך יצא בחריפות נגד הלימוד בבתי המדרש, בטענה שלימוד גמרא הוא בזבוז זמן, וציווה לנצל את הזמן ללימודי פילוסופיה ומדעים (לימודי ליבה) שבהם ראה את מימוש הבריאה. אחת מאמירותיו הידועות היא: 'שמע את האמת ממי שאמרה' (פתיחת ההקדמה לפירושו למסכת אבות). אך היו גם לא מעט סתירות בדבריו, ואחת הידועות בהן: האיסור לעזוב את ארץ ישראל, ובוודאי שלא להגר ממנה למצרים, כי זה בדיוק מה שהוא עשה".
מה הוא היה יותר מכל - רב, פילוסוף או רופא?
"בדברי הפתיחה לראיון עם 'קולו של הרמב"ם' בסדרה (חיים אוליאל מלהקת שפתיים), אמר קובי אוז: 'הרמב"ם הוא לאונרדו דה וינצ'י של היהדות'. אין חכם יהודי שהתקרב ליכולות שלו וליכולות הכתיבה שלו, עוד בטרם המצאת הדפוס. ועדיין, אילו כתב רק את 'מורה נבוכים', לא היו מתייחסים אליו. אבל את האיש שכתב בצעירותו את 'משנה תורה', היצירה היהודית העצומה של ימי הביניים - ספר ההלכה הכי גדול של היהדות - אי אפשר לטאטא ככה סתם".
שנתיים וחצי עבד רוזנווקס על הסדרה, שצולמה בשלוש יבשות, עד לתמונות הסיום בקבר הרמב"ם בטבריה. "מדהים לגלות שהרמב"ם, שאסר על השתטחות על קברים – קברו הפך מוקד עלייה לרגל", הוא אומק.
מה הרמב"ם היה אומר אם היה קם מקברו?
"לו הרמב"ם היה קם מקברו, הוא היה מתחלחל קשות מחוסר הנכונות של חלקים ניכרים ביהדות בימינו ללמד מדעים, והיה קונה לו מתנגדים רבים. בימינו יש פריחה של המיסטיפקציה, האמונה העממית גוברת, ויהודים נתפסים לשדים, רוחות, קמעות ועין הרע. בעוד שלדת הרציונלית של הרמב"ם, שהיא תורת חיים, אין מקום. וכמו שמסכם ד"ר מיכה גודמן: 'באופן פרדוקסלי, המקום היחיד בעולם שבו יהדות הרמב"ם יכולה לצמוח בו הוא ארץ ישראל. אבל המקום היחיד בעולם שבו לא צומחת היהדות של הרמב"ם, הוא ארץ ישראל'".
"הנשר הגדול - מסע בעקבות הרמב"ם", סינמטק תל אביב, 15 בנובמבר ו־17 בנובמבר; סינמטק ירושלים, 20 בנובמבר; סינמטק חולון, 22 בנובמבר ו־29 בנובמבר; תיאטרון ענבל, 27 בנובמבר; סינמטק חיפה, 28 בנובמבר ו־30 בנובמבר