השינויים הגדולים שעובר שוק הטלוויזיה העולמי והישראלי כבר נדמים כמהפכה: "קשת, "רשת", "ערוץ 10" ו"כאן", מתחרות על אחוזי רייטינג יום אחרי הפיצול, שירותי טלוויזיה חדשים צצים חדשות לבקרים - עוד לא הפנמנו את "סלקום טי וי" וכבר יש גם "פרטנר טי וי", עוד לא השתמשנו ב-"yes go" וכבר יש גם "נקסט" ו"סטינג", עוד לא עשינו מנוי ל"נטלפיקס" ו"אמזון פריים" פריים כבר השיקה חגיגית את שידוריה בישראל. השינויים האלו מצטרפים לשינויים טכנולוגיים נוספים כמו מהפכת הסטרימינג וה-VOD ומעלים את השאלה: מהי בכלל טלוויזיה, והאם היא עתידה להיעלם?
הדיון הנ"ל, שמתקיים כבר כ-15 שנים באקדמיה, הגיע לשיח הציבורי בחודשים האחרונים סביב כניסת שירותי הטלוויזיה החדשים המועברים על גבי האינטרנט (OTT). החדשות הטובות, שהפכו כבר ברורות, הן שהטלוויזיה כאן כדי להישאר: כמות התוכן הטלוויזיוני מעולם לא הייתה גדולה כל כך (400 סדרות חדשות הופקו בארה"ב רק בשנה האחרונה, לעומת כ-50 סדרות ב-2007 ו-30 סדרות ב-1990), כמות הצפייה והצופים שברו אף הם שיאים עולמיים, וכניסת תאגידים וגופים כמו אמזון, סלקום ופרטנר לשוק הטלוויזיה גם היא מעידה על הפוטנציאל והכוח שבמדיום.
סדרה של מהפכות
"למרות תחושת הטלטלה הטכנולוגית של העידן הדיגיטלי, שינויים טכנולוגיים שינו לחלוטין את הטלוויזיה לא רק בהווה אלא לאורך כל ההיסטוריה", מסבירה ענת סלע ענבר, ראש מסלול יצירה טלוויזיונית בביה"ס לאמנויות הקול והמסך בספיר, "הטלוויזיה החלה את דרכה כגדג'ט יקר ויוקרתי, למתי מעט, המאפשר לראשונה צפייה מרחוק בהופעות, אירועי חדשות וספורט: Tele-vision. הוזלת הטכנולוגיה ופרישתה הנרחבת הפכו את המכשיר לנפוץ בכל בית, מה ששינה דרמטית את אופיו ואת אופן וכמות השימוש בו".
"מהפכת ההקלטה והעריכה בשנות ה-50 בתעשייה האמריקאית והבריטית שינו מקצה לקצה את התוכן הטלוויזיוני, שהפך מתוכן שברובו מבוסס על שידור חי לתוכן שעיקרו מוקלט וערוך. כך הפכו הסדרות, שהיום מזוהות עם הטלוויזיה, לחלק העיקרי בה. מהפכת הכבלים הפכה את הטלוויזיה עבור חלק ניכר מהצופים ממדיום שמשדר על גבי גלי האתר באופן חופשי לציבור, לשירות למנויים בתשלום, וממדיום שפונה אל המכנה המשותף הרחב לפנייה לקהלי נישה באמצעות עשרות ומאות ערוצים ייעודיים, שביניהם בלטו ערוצי הילדים, ערוצי הספורט ו-MTV".
"מהפכת שידורי הלוויין אפשרה נגישות חוצת גבולות וגלובלית לתוכן טלוויזיוני (כמו במלחמת המפרץ או בנחיתה על הירח) והשפיעה על מהפכות חברתיות ופוליטיות (נפילת הגוש הקומוניסטי), על התוכן הטלוויזיוני עצמו ועל תופעות תרבותיות (CNN, האירוויזיון, ערב איידול או אל ג'זירה)".
טלטלה גדולה
"גם הצפייה האקטיבית והבחירה החופשית שמיוחסות היום לצופי הטלוויזיה, אמנם השתכללו מאוד, אך לא החלו עם העידן הדיגיטלי: הצפייה בטלוויזיה ושוק הטלוויזיה עברו טלטלה גדולה עם כניסת השלט הרחוק, ומהפכה של ממש עם כניסת הווידאו הביתי, שאפשר לצופים להקליט את התכנים ולצפות בהם בזמנם החופשי תוך דילוג על פרסומות, כמו גם כדי להשתמש במסך הביתי להקרנת סרטים מספריות ווידאו או תכנים ביתיים שצולמו במצלמות ווידאו".
במה שונה מה שקורה היום מהשינויים שהתרחשו בעבר?
"המהפכה המתחוללת כעת מתרחשת באזורים אחרים לגמרי", מסבירה סלע ענבר, "במודל הכלכלי של הטלוויזיה המסחרית והטלוויזיה למנויים, בתחרות על השווקים המקומיים והתוכן המקומי מול התוכן הזר, ובתחרות על זכויות היוצרים והתוכן הייחודי. משמעותה המידית לצופים היא הוזלה בעלויות התוכן בתשלום, ובחירה בין מגוון של שירותים, כמו גם נגישות לתוכן טלוויזיוני על פני מגוון פלטפורמות ולפי בחירה. אבל - ייתכן שלא לאורך זמן: "גן העדן" של הפיראטיות, שבישראל הפכה למגפה, צפוי לדעוך עם התחזקות האכיפה ולצד המחירים הנמוכים של שירותי הטלוויזיה החדשים (החל מ-30 שח)".
אם כך, מה יהיה המודל הכלכלי של העתיד?
"העלויות הכלכליות עלולות לחזור ולהצטבר בהרכב אחר, והנגישות לתוכן – להיחסם על ידי מגבלות תשלום למנויים בלבד: סדרות כמו 'האנטומיה של גריי', 'שובר שורות', 'מד מן' ו'בנות' מופקות כל אחת על ידי חברת טלוויזיה אחרת. בעידן ה-OTT יכולים שירותי טלוויזיה גלובליים להציע בעצמם את התוכן שלהם ישירות לצופים, תוך תחרות בשוק המקומי, וללא הסדרה רגולטורית. וכך, אם עד כה ניתן היה לצפות בסדרות כמו 'בית הקלפים' ו'כתום זה השחור החדש' של נטפליקס ב-yes , ובפאודה ושטיסל של yes בנטפליקס הרי שבעתיד הלא רחוק כדי לצפות בתוכן בהפקת גוף מסוים – נצטרך להיות מנויים לאותו הגוף (כפי שקיים בארה"ב בטלוויזיה למנויים כבר שנים), או לרכוש בתשלום את התוכן הספציפי ישירות או באמצעות גורם מתווך".
יכול להיות שבקרוב במקום מנוי ל-yes או HOT, נצטרך לשלם לעשרות ספקי תוכן שונים?
"בין השאר נבדקים היום פתרונות טכנולוגיים וחברות שונות מנסות לפתח ממשק משולב של שירותי הטלוויזיה השונים – מעין סופרמרקט של תכנים טלוויזיוניים. כך, אמנם לא נשלם יותר מאות שקלים לשירות טלוויזיה של מאות ערוצים שמוצע כחבילה, אבל ייתכן שנשלם סכום דומה עבור בחירה בתכני פרימיום: צפייה בסדרות נבחרות לצד צפייה בתכני ספורט וילדים".
"במצב כזה גופים בינלאומיים הפכו לשחקנים רבי כוח המתחרים בשירותי הטלוויזיה המקומיים באופן לא מאוזן", מסבירה סלע-ענבר, "המודל הכלכלי שלהם נשען על מיליוני לקוחות המשלמים סכומים קטנים, ללא צורך בהשקעה בתשתית ובחומרה. כך הפכה נטפליקס לבעלת התקציב הגדול בעולם היום לרכש והפקה של סדרות. ב-15 השנים האחרונות התרבות בישראל חוותה פריחה גדולה דרך הטלוויזיה, הרבה בזכות התחרות בין שירותי הטלוויזיה למנויים HOT וyes" .
תחזית שחורה?
"אם השוק יתיישר לפי כללי המשחק החדשים של נטפליקס וסלקום, שמשמעותם (עד כה) תוכן זר ומחיר נמוך, חלק ניכר מהישגי התרבות הישראלית הטלוויזיונית עשוי להיעלם. מאידך, בשוק הטלוויזיה הנוכחי בארץ ובעולם, התחרות כיום היא בעיקר על תוכן איכותי וייחודי. ״התכנים הטלוויזיוניים הישראליים מוערכים מאוד בעולם, כך שיש לקוות שתהיה לשירותי הטלוויזיה החדשים והישנים מוטיבציה גדולה להפיק ולרכוש תוכן ישראלי, שימשיך את הפריחה בתחום. אם לא - תידרש רגולציה כדי להגן על המשך היצירה והתרבות הישראלית״
