"יופי שמתנחלים עשו בלאגן בכפר. לפעמים צריך להפגין נוכחות אלימה" אמר המגיש אברי גלעד בתוכנית הבוקר של "רשת" והצית סערה שמסרבת לשכוח כבר קרוב לשבוע. עצומה הקוראת להשעות את המנחה צברה אלפי חתימות, ולצידה קרן ברל כצנלסון וצעירי מרצ הגישו תלונה לרשות השנייה על "הסתה חמורה לאלימות ועידוד הפרק חוק".
אמירתו של היא ללא ספק חריגה בנוף התקשורת הישראלי הנחשב לנוטה לשמאל, אך עצם העובדה בהתבטאות כזו שודרה בערוץ טלוויזיה מרכזי בישראל, מצביעה על שינוי מהותי בשיח התקשורת בישראל, כך טוענת חוקרת התקשורת ענת באלינט, מביה"ס לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למנהל.
מה אפשר ללמוד מההתבטאות של אברי גלעד בתוכנית הבוקר על שוב התקשורת של 2017?
"מה שאפשר ללמוד מההתבטאות האחרונה של אברי גלעד זה רוח השעה. הוא משקף את הרוחות הפשיסטיות שנושבות כעת בעוז בישראל. בתחילת דרכו היו לאברי גלעד כמה שנים שבהן נחשב למבשר של קול רענן או כביכול אנטי ממסדי בתוכנית "מה יש" בגלי צה"ל, אבל בכך זה הסתיים. מאז תחילת שידורי הטלוויזיה המסחרית באמצע שנות התשעים, כל הפעילות שלו נעשית במסגרת מוקדי הכוח, תוך שיתוף פעולה עם המנגנונים המזיקים שלהם. זה נכון לגבי תוכניות הבידור שהנחה בערוץ 2 לאורך השנים וזה נכון באופן שבו הוא מפנים בלי למצמץ את הגל האנטי דמוקרטי והפופוליסטי שגואה כעת תחת הממשלה הנוכחית והופך להיות נושא דגל שלו".
מה בעינייך הוא היה אמור לעשות?
"באופן אידיאלי, מי שרואים את עצמם כאנשי תרבות ורוח, אמורים לעשות את הדבר ההפוך בדיוק – לזהות מגמות מסוכנות כאלה, להצביע עליהן ולהתנגד להן. זהו התפקיד של התרבות –לייצר אמירה ביקורתית, לעורר מחשבה, לאפשר התנגדות למוקדי הכוח ובכך אולי לייצר עולם קצת טוב יותר. הפרסונה התקשורתית של אברי גלעד כבר הרבה שנים מגלמת את ההפך הגמור – שיתוף פעולה מוחלט ואולי אפילו ציני".
גלעד כינה את השיח סביב התבטאותו "פייק-שיח", וטען שהוא שקרי.
"אין לדבר הזה שום קשר ל'פייק ניוז'. זה ביטוי פופולרי שבעצם קורא לאדם שעומד מולך "שקרן". ברגע שאתה מגייס לטובתך את הביטוי, אתה כביכול שולל את האמינות והלגיטימיות של הצד השני ואז אין שום בסיס לשיח משותף. המונח הזה, שטראמפ טבע בכשרון רב, פשוט מכתים את מי שעומד מולך ובסוף יוצר כאוס מוחלט. כי אני אומר לך שאתה "שקרן" ואתה תאמר שאני "שקרנית" ואז נשמט כל בסיס לדיון משותף ולהסכמה, יש רק שיח של צעקות ואי אפשר אפילו לברר את העובדות.
לתקרית בכפר היו כמה גרסאות ועד עתה לי עוד לא ברור מה באמת קרה שם. עם זאת, מה שאברי גלעד אמר הוא מתועד וברור וזו התבטאות שאין לה שום מקום משום שהיא קריאה לאלימות. אין לכך שום קשר למה שעשה גלעד. יש כאן מקום למעורבות של הרשות השנייה, זה בדיוק התפקיד הקלאסי לגוף פיקוח ציבורי".
מה מלמדת אמירה כזו, על החברה והטלוויזיה בה נאמרה?
"העמדה שאברי גלעד השמיע בערוץ ברודקאסט שמגיע לכל בית לא צריכה להישפט בכלל במונחים של ימין או שמאל, זה מעבר למחלוקות פוליטיות. זוהי פשוט קריאה פופוליסטית לאלימות ולנקם, "עין תחת עין", ולא ראוי להשמיע אותה נגד אף אחד – ערבים או יהודים, ימנים או שמאלנים, גברים או נשים, רזים או שמנים, זה לא משנה. העובדה שהרשה לעצמו לדבר כך וחשב שיעבור בשקט מלמדת יותר על מה שקורה בחברה הישראלית כיום מאשר עליו, גלעד הוא רק מראה. אני חושבת שהוא באמת חשב שאפשר לפלוט מן אמירה כזאת כבדרך אגב ולהמשיך הלאה לאייטם הבא".