אמש, בגמר "המירוץ למיליון" הגיעו למקום הראשון אוולין וטוהר והפכו לזוכים הגדולים של העונה השישית. זוג הדוגמנים, דניאל ואליהו, הגיעו למקום השני בגלל שטעו באחת הפניות בדרך לאוניברסיטת ירושלים. רגב והלן שגם הם טעו כאשר נסעו בהתחלה לתל אביב במקום לירושלים, הגיעו במקום השלישי.
בעונות קודמות, תמיד בחרתי פייבוריט ורצית מאוד שזוג אחד מתוך השלושה שעלו לגמר - יזכה, הפעם כל שלושת הזוגות זכו אצלי לאותה מנה של אמפטיה. פרק הגמר, פיצה על עונה ארוכה שלרגע חשבתי שלעולם לא תסתיים, עונה מייגעת ולעיתים נשרכת מדי. מה לא היה בפרק הזה? ייאוש, תקווה, אכזבה ועוד קצת ייאוש. לצידם היו שם גם תושייה והברקה (כאשר דניאל החליט להתעגל כמו כדור כשהוא קשור לכבל, על מנת שאליהו יוכל למשוך אותו יותר בקלות), התחשבות ורגישות כלפי בן או בת הזוג, כוחות פיזיים ונפשיים כמעט בלתי אנושיים, תקשורת רוחנית עם היקרים שהלכו לעולמם, כמו לני הילד הקטן של אוולין וטוהר.
גולת הכותרת המרגשת הייתה כמובן הקראת פסוקים יפהפיים מתהילים שגם אדם חילוני כמוני התרגש לשמוע אותם ושנאמרו כאשר הזוגות תלויים בגובה של יותר מ 200 מטר מעל האדמה ומבקשים עזרה מאלוהים: "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי".
אין ספק שהפרק האחרון של הגמר שבר את כל שיאי המתח וההתרגשות במשימה אחת אחרונה שאפשר בהחלט להגיד עליה שהיא אם כל הקליימקסים של כל העונות. לאותה משימה התנקזו כל העוצמות, החולשות, החרדות, הציפיות והסיפורים האישיים שטעונים בחוויות ואירועים מהעבר של המתמודדים ומחייהם בהווה. באותה משימה, שלראשונה היה בה כבוד הדדי ואף אחד מהזוגות לא זלזל לרגע באי היכולת של בן הזוג השני לעשות אותה, שמענו מאליהו על הכבוד והאהבה שהוא רוחש לאימא שלו, שאף אחת מבנות ישראל שאי פעם תחשוק בו, לא תשווה לה.
ראינו את הקשר ההדוק הקיים בין בעל ואישה, שאחרי שנים של חיים יחד מכירים היטיב את החולשות של השני, כמו הלן שרואה בעיניו של רגב שהוא פשוט הגיע לקצה גבול היכולת ולכן אין טעם להטריד אותו או להציק לו. ראינו איך עמית אחד יכול לשמש דוגמה אישית לעמית אחר ולהפוך רגש של הכנעה, לכוח רצון חזק שמניע אותך לפעול ויהי מה, כפי שקרה כשרגב לפתע החליט שהוא בכל זאת יבצע את אותה המשימה, ושאב את הכוח מטוהר כאשר התבונן בו כשהוא עוזר לאוולין, וצופה במו עיניו בנצחון הרוח על החומר.
אם במשך העונה הייתה לי איזושהי ביקורת על האמביציה המוגזמת של טוהר שלפעמים אף הייתה לו לרועץ כי היא השפיעה על אוולין ושברה את רוחה, אתמול, בפרק הסיום של העונה הורדתי את הכובע בפניו. רק על התמיכה הפיזית, הנפשית והמנטאלית שהוא גייס למען אוולין על מנת שתצלח את המשימה כנגד כל הסיכויים והיה שם בשבילה כמו צוק איתן, מגיע לו לקבל את המיליון.
שלושה זוגות חזקים הגיעו לגמר. שלושה זוגות בעלי אינטליגנציה רגשית ומנטאלית ("דניאל הוא המיליון שלי" אומר אליהו לרון שחר) שמתבטאים באופן רהוט ומנתחים מצבים באופן שקול, הגיוני וכן, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מחלקת את הפרס לשלושתם באופן שווה.