לפני שהיה סיינפלד שכל העולם מכיר, ג'רי סיינפלד היה ילד שאהב בדיחות, כי הן שמרו עליו מפני החשש שהטיל עליו העולם של ה"גדולים". אחר כך עבר למנהטן, גר בכוך בגודל 15 מטר, ישן עד הצהריים ובלילות הופיע עם סטנדאפיסטים צעירים נוספים במועדון שנקרא "קומיק סטריפ". על ההופעות לא קיבל כסף, אבל הוא אכל שם בחינם וקיבל במה להופיע. החיים התחלקו לבדיחות שתפסו קהל ולכאלה שלא. את אלה שתפסו שמר בארגז והשתמש בהן מאוחר יותר. הוא היה מאושר. אחרי חמש שנים כאלה הוא כבר נהיה "סיינפלד" והשאר היסטוריה.
"ג'רי לפני סיינפלד" הוא הסיפור של סיינפלד, מסופר בהופעת סטנד–אפ בידי ג'רי סיינפלד עצמו. קשה שלא לחבב את סיינפלד. הרי כבר 30 שנה הוא בן משפחה. ועד כמה שהזיכרון מאפשר, קשה להעלות על הדעת יותר משבוע שבו לא עולה איזו הברקה שלו במחשבה או בשיחה.
אפשר לטעון נגד סיינפלד שהוא סטנדאפיסט "מנומס". הוא לא יאמר "מאדר פאקר" ולא יגלוש אל הערבות הקשוחות ממש שבינו לבינה. בדרך כלל הוא יישאר בתחום הסטרילי שבו עשה את הקריירה שלו מלכתחילה - הדברים הקטנים, הזניחים שבחיים. למשל הגרביים הבודדים. את מעט הפיחסה בסדרה העביר לשותפיו, ג'ורג' השקרן, איליין השטחית, קריימר הקריקטורה. ג'רי נשאר נקי. תמיד נקי. מלוטש, מצוחצח, נקי.
לפעמים אפשר להיחנק מכמה שהוא נשאר נקי. בשפע הופעות הסטנד־אפ והאומנים שמציעים מרחבי הנטפליקס והיו–טיוב, סיינפלד כבר מתקשה לעמוד בתחרות. הוא עדיין כישרון־על בעל יכולת מופלאה להבחין באותן רזולוציות מיקרוניות בחיי היומיום, אבל המנוולים משנים את החוקים בלי הפסקה. הרף לא מפסיק לעלות, וג'רי סיינפלד מתחיל לפסול. מתחיל להיגרר מאחור. זה מה שגורם ל"ג'רי לפני סיינפלד" לא לשמור על קצב אחיד לאורך ההופעה ולרגעים ארוכים, ארוכים מדי, לאבד מומנטום. זכותו להתרחק מעלילות טראמפ ומיחסי שחורים–לבנים, אבל גרביים בודדים הצמיחו זקן כבר לפני הרבה שנים.
אפשר להניח שהסכומים שהציעו לו מנטפליקס היו זרז בהחלטתו ליצור ולהשתתף בפורמט "קומיקאים במכוניות שותים קפה". ואפשר גם להניח שסיינפלד היה פשוט משועמם. בעל יכולות כשלו בוודאי אינו יכול לשבת בבית ולתקן סתימות בכיור. מצד שני, גם להמשיך בצורה כלשהי בסיטקום הידוע לא רצה - הרי סירב להצעה שוברת שיאים בסך 5 מיליון דולר לפרק.
אז הוא יצר, ולפחות משתתף, בפורמט "קומיקאים במכוניות שותים קפה". הנה ניחוש בסיכון לא גבוה: הסדרה הזו תישכח הרבה יותר מהר משיישכח ולו פרק אחד של "סיינפלד". אז הוא נוסע במכונית יוקרתית ומיוחדת עם קומיקאי אחר, ג'ים קארי, ג'יי לנו, ושניהם משמיעים בדיחות לא לגמרי מוצלחות ומתפתלים מצחוק עד שעולה בך חשש לבריאותם. אף אחת מהדאחקות האלו, אגב, לא היו נכנסות לפרק של "סיינפלד". אז הנה ניחוש אחרון בעניין, אחרי צפייה ב"קומיקאים במכוניות שותים קפה": ג'רי סיינפלד מה זה משועמם.