"אני מאוד נהנית מזה, אבל גם די סובלת, כי צריך לפני כן להתכונן, כלומר לאמן את השריר, לאמן את מהירות שליפת המידע שלך", מודה מיכל שרון, זוכת אלוף האלופים של שעשועון הטלוויזיה "אחד נגד מאה" בשנת 2007. מחר תשתתף שרון - לצדם של משה אבועזיז, הזוכה במיליון שקלים בתוכנית "אחד נגד מאה" בשנת 2010, משה אנג'ל, זוכה אלוף האלופים בתוכנית "מקבילית המוחות" בשנת 1991 ויזהר נבו, שזכה במיליון שקלים ב"מי רוצה להיות מיליונר?" - בספיישל של השעשועון "המרדף", שישודר בערוץ כאן 11 ב־21:00. ארבעת אלופי הטריוויה ינסו להביס את "הצ'ייסר", איתי הרמן, מי שנחשב למלך הטריוויה ולאיש שבלתי אפשרי להביסו.
"הגעתי ארצה בתחילת שנות ה־70 ממרוקו", מספר אבועזיז (57), מורה לספרות בתיכון וספרן מאור עקיבא. "לא ידעתי מילה אחת בעברית. הכניסו אותי ישר לכיתה ד', ובאותה תקופה השעשוע היחיד שהיה פה בארץ היה ספרייה. התחלתי להגיע לספרייה ארבע פעמים ביום. הייתי מתחיל לקרוא את הספרים מיד ביציאה מהספרייה, מגיע הביתה, ואז חוזר ומחליף אותם שוב. אחרי כמה זמן הספרנית הציעה לי את העיתון 'על המשמר' שבו היה המוסף 'משמר לילדים'. בעמוד האחרון היו תשבצים, חידות היגיון וריבועי קסם. הספרנית גם עשתה לי היכרות עם מילון אבן שושן".
"בכל פעם כשפתחתי את המילון, לא הסתפקתי רק במילה שחיפשתי, אלא הייתי מתעמק במילים נוספות. עם השנים הלכו והתרבו הספרים והזכיות. בסביבות גיל 16 השתתפתי בתוכנית 'פיצוחים' עם שוש עטרי ז"ל, וזכיתי בצידנית של 'כתר' שעד לפני כמה שנים עוד הייתה אצלנו בבית. מאז כבר הפסקתי לספור בכמה שעשועונים השתתפתי. הייתי כמעט בכל תוכנית אפשרית, זכיתי בפרסים שונים, והגדול שבהם הוא כאמור מיליון שקלים".
כמו אצל אבועזיז, כך גם אצל אנג'ל (78), מרמת גן, לשעבר עובד ברשות שדות התעופה וכיום מרצה ברחבי הארץ בתחומים שונים. תחביב השעשועונים החל כבר לפני עשרות שנים. "החיידק דבק בי בערך בכיתה ו'", הוא מספר. "הייתי תלמיד גרוע ממש, אבל בכל זאת קראתי הרבה וזה הקנה לי ידע. לא הייתה לנו טלוויזיה ולא היו מחשבים.
"היו אז אנציקלופדיות, ואילו היום את מוצאת אנציקלופדיות זרוקות על המדרכות. בשנות ה־60 השתתפתי בחידוני בקיאות על שלום עליכם ואפילו על ספרות בלשית. הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית והתפרנסתי מהחידונים. אם הייתי זוכה בפרס הראשון, זה היה מחזיק אותי שלושה חודשים. ב'מקבילית המוחות', למשל, לא היו פרסים כספיים, הפרס היה פסל. את המיליון אומנם לא עשיתי, אבל בכל החידונים שהשתתפתי בהם בחיי הרווחתי כמה עשרות אלפי שקלים".
"אני מאוד סקרנית. אני יודעת מעט פרטים על הרבה דברים, ובפועל יוצא שאני לא יודעת כלום על כלום, אבל זה דווקא עובד בחידונים", מספרת שרון (55), עורכת גרפית בשבועון "לאישה", מתל אביב. "זה ידע שטחי עם פרטים קטנים שנתקעים במוח. השתתפתי בכל מיני חידונים בבית הספר היסודי, ובגיל 16־17 הגעתי לשעשועון 'הכספת'. חברים סידרו לי להגיע לתוכניות - אף פעם לא פניתי בעצמי".
תכונה מולדת
השעשועון מחר צפוי, כתמיד, לכלול שלושה שלבים: השלב המהיר (דקה של שאלות פתוחות לכל מתמודד); השלב שבו כל מתמודד מביא עמו את הסכום שצבר ומתמודד ראש בראש מול "הצ'ייסר"; והשלב האחרון שבו המשתתפים מתמודדים יחד נגד "הצ'ייסר" על שאלות פתוחות בסיבוב של שתי דקות.
האם כל אחד יכול להשתתף בשעשועונים ולהצליח?
אבועזיז: "ידע נרכש זה טוב, אבל מצד שני, אתה לעולם לא יכול לדעת מה יהיה סגנון השאלות. קראת ספרים? יופי, אבל פתאום הם שואלים אותך על המערכון של הגשש החיוור וגם על עמיר בניון. לכן, חוץ מלקרוא צריך גם הבנה ואינטואיציה. יש שאלות שאתה פשוט פותר בשיטת האלימינציה. שמתי גם לב שבהרבה חידונים, התשובה הכי לא מתקבלת על הדעת היא הנכונה".
אנג'ל: "צריך להיות סקרן ובעל זיכרון טוב. זה דבר אלמנטרי לחידונים האלה. מומלץ גם לא להיבהל ממצלמות ולהיות קר רוח".
שרון: "כל אחד יכול להשתתף, השאלה היא מה יהיו אחוזי ההצלחה. זה סוג של תכונה מולדת לדעתי, אלא אם כן בגיל 8 אתה מחליט שזה מה שאתה רוצה להיות כשתהיה גדול ואתה מתחיל להתאמן".
באילו תחומים אתם מרגישים הכי בטוחים בעצמכם?
אבועזיז: "יש לי יתרון גדול על אחרים בזה שאני טוב מאוד ביהדות וגם בדברים הקשורים בספורט, ואילו במוזיקה עכשווית אני מאוד חלש".
אנג'ל: "אני חזק מאוד בכל מה שקשור להומור, למשל יצירות שהומור בולט בהן, אם זה בספרות, בתיאטרון או בקולנוע. חוץ מזה, אני כמעט יודע הכל. אני תמיד אומר שאני אוכל הכל".
שרון: "המוח שלי, אם אני רוצה ואם לא, אוסף כל מידע. זו תכונה שיש לי מילדות".
אפשר לומר ששעשועונים הם סוג של אובססיה עבורכם?
אבועזיז: "כן, זה מאתגר אותי מאוד. גם אם אני לא זוכה, לא נורא, אבל האתגר והאדרנלין מושכים אותי. אני גם משתתף בכל חידות חמיצר, אפילו אם זה כרוך בנסיעות לים המלח או לכל מיני מקומות רחוקים".
אנג'ל: "אני לא הולך לשעשועונים בשנים האחרונות, אלא משאיר את זה לנוער. ל'המרדף', למשל, לא הצעתי את עצמי - הם פנו אלי. אני כבר התמודדתי מספיק, שאחרים יתמודדו, יש פרסים כספיים, צעירים זקוקים לזה יותר ממני".
שרון: "איכשהו תמיד יש לי תחושה שזו פדיחה. לא הייתי רוצה להיזכר כזאת שהשתתפה בחידונים, אלא כזאת שהביאה שלום אזורי. זה נראה לי יותר מכובד".
אבועזיז מודה שלאחר הזכייה במיליון השקלים הנחשקים בתוכנית "אחד נגד מאה", לא ממש השתנה כלום בחייו. "נשארתי באותה עבודה, ואת כל הכסף שמתי בבנק כדי לבנות סוף־סוף בית שיתאים לצרכים ולמשפחה שגדלה והולכת", הוא מספר. "זה הדבר הכי חכם שעשיתי בחיים".
גם אצלנו הכסף הלך בעיקר לבית", אומרת שרון, שגרפה כ־200 אלף שקלים באחת התוכניות של "אחד נגד מאה".
האם יש דרך להתכונן מראש?
אבועזיז: "אם אני יודע מראש מה הנושא הספציפי, כמובן צריך ללמוד. אבל אם לא מדובר בנושא ספציפי, אין מה להתכונן. יש לי בבית מאות מחברות, ובהן שאלות טריוויה מכל הסוגים. אני עובר בזמני החופשי על השאלות והתשובות, מנסה ללמוד עוד מידע ועוד דברים. הרעיון הכללי הוא צבירת ידע. הקושי הוא לתייג את זה במוח ולשלוף ברגע הנכון. ב'המרדף', למשל, נתקלתי בקושי הזה הכי הרבה. איתי הרמן שולף את התשובות מיידית בלי לחשוב בכלל, ולי לוקח כמה שניות לחשוב על התשובות. אני אוהב בחידונים יותר את הסגנון של 'אחד נגד מאה', שנותן לך קצת זמן לחשוב".
אנג'ל: "בחידון של ידע כללי, מאוד קשה לדעת מהיכן תגיע השאלה. אבל גם לא ייתכן שתלך לחידוני ידע ולא תדע, למשל, את כל ערי הבירה של העולם, פרסי נובל או זכיות באוסקר. יש דברים בסיסיים שאתה חייב לדעת".
פוקר פייס
בזכות הוותק בשעשועונים, שלושת אלופי הטריוויה כבר מצליחים להתמודד היטב עם המעמד הלא פשוט ואף מלחיץ.
היה לכם בלקאאוט בזמן אמת?
אבועזיז: "התגברתי על מה שנקרא פחד במה או פחד קהל. אני בא לכל תוכנית כמשחק, ולא רואה בזה מבחן. אומר לעצמי: 'הצלחתי, יופי; לא הצלחתי, לא נורא'. בלקאאוט זה אומר שלא התכוננת מספיק ושאתה לא יודע. אם התכוננת, אין סיבה לבלקאאוט".
אנג'ל: "אני לא הרגשתי שאני נלחץ. משתדל שלא להתרגש בסיטואציות האלה".
שרון: "מצד אחד אני לגמרי בשליטה מלאה, מצד שני הברכיים רועדות. יש התרגשות ברמות שאפילו לא ניתן לתאר. יש המון אדרנלין, זו בערך התחושה שאת עומדת מול מלא אנשים בלי בגדים. מצד שני, איכשהו אני כן מרגישה בשליטה, כי זה המקום שבו אני יודעת. אני, למשל, לא אוהבת משחקים שיש בהם סוג של הימור, סטטיסטיקה או מזל, כמו פוקר או השקעות בבורסה. אני אוהבת דברים שמבוססים על ידע".
יש טריקים שעוזרים לכם?
אבועזיז: "בחידונים האלה על אפס זמן, אין לך זמן לחשוב באמת - ואתה שולף מיידית. בחידונים אחרים אתה מנסה לחשוב על תשובות. אני, למשל, מתאמן בחיבור חידונים, אז אני לומד את השאלות, יכול לשער סגנון של שאלות, יכול גם לפעמים לנחש מה ישאלו אותי. ברור שאם יש נושא אקטואלי, אז ישאלו גם עליו, כמו למשל המונדיאל, 'האח הגדול' וכדומה".
אנג'ל: "יש כל מיני שיטות. למשל ב'מקבילית המוחות' הייתה לי טכניקה מסוימת שפיתחתי לעצמי, אבל מכיוון שעברו רק 30 שנה מאז, אני עדיין לא מגלה אותה".
שרון: "אל תחפשי עזרה מהמנחים, הם פוקר פייס, הם לא יהיו אלה שיצילו אותך. צריך לנסות לישון לילה קודם ולהיות רגועה. הדרך היחידה להתכונן היא לראות באינטרנט הרבה חידונים ולשים לב אם אתה משתפר בקצב".
איך היה להתמודד מול "הצ'ייסר"?
שרון: "זו הייתה חוויה מאוד חיובית, כי התוכנית והפורמט מאוד חיוביים. לא נפתח, למשל, בור ואתה נופל לתוכו כמו בתוכנית 'לעוף על המיליון'.
"'הצ'ייסר' הוא באמת פנומן אמיתי, להוריד את הכובע בפניו. וגם עידו רוזנבלום - האם בן אדם יכול להיות יותר קול ממנו? אני בספק. אני חושבת שהרמן הוא פרפקציוניסט. ההבדל בינו לבין אחרים שהוא באמת יודע לשלוף, וגם יודע את הסיפור מסביב. אגב, הוא גם מאוד נחמד".
אנג'ל: "היינו צריכים מאוד להתאמץ כדי לעבור את המשוכות. זה לא היה פשוט, ממש לא".
מהו השעשועון הבא שלכם?
אבועזיז: "יש חידון של חמיצר שעומד להתקיים בקרוב לרגל 70 שנה למדינת ישראל, ויכלול 70 חידות".
אנג'ל: "כרגע אין משהו ספציפי".
שרון: לא יהיה יותר. אגב, בכל תוכנית אני אומרת שלא יהיה יותר, אבל בסוף אני נשברת. מה שכן, הייתי רוצה להיפגש עם הרמן לקפה. זה יכול להיות מרתק. לחידון נוסף לא הייתי הולכת, אבל הייתי שמחה לשבת איתו שעה על כוס קפה".