אפשר להגיד הרבה דברים על "האח הגדול" החדש של "רשת", אבל הוא עושה עבודה ובפרק האחרון הוא בהחלט התעלה על עצמו. רק הרעיון לאסור על הדיירים של קוריאה הצפונית להגיד "חיים שלי" כי החיים שלהם שייכים למנהיג קים, הוא מבריק. מצדי שיישארו בצפון עד סוף התוכנית ובלבד שלא אשמע יותר את הביטוי הזה. בעיקר כאשר הוא נאמר במתק שפתיים שנוטפות רעל וארס. להגיד למישהו שהוא זבל של בן אדם אבל יחד עם זאת שהוא "חיים שלי", אין צביעות גדולה מזו. להגיד למישהו: "חיים שלי, אני אדאג שיעיפו אותך מפה" (אדל לאלי), אין דבר צורם מזה.
בכלל אני תוהה, האם יש לאדל בספלוב קשרים מיוחדים עם ההפקה שהיא יכולה לגרום לדייר אחר לעלות במדרגות? או שאולי היא חושבת שבגלל שהיא השתתפה כבר בכמה תוכניות ריאליטי, אז היא קובעת. לאביבית היא אומרת: "אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך" ורגע אחרי זה, רצה להגיד למירב בדיוק את אותן המילים. מי שדיברה על סימה מאחורי גבה וניסתה לרמוז למירב שהיא לא כזאת חברה נאמנה, והיום היא תוקפת את אלי על שפגע בסימה כי זה משרת אותה בריב שלה איתו, כאילו שכחה שהכל מצולם, לא יכולה להיתמם שאלי מאשים אותה בצביעות. גם מי שהשתתפה ביותר מריאליטי אחד, לא יכולה להגיד לאלי שהוא מחפש את המצלמות.
באחד מאותם קטעים שנפלו על רצפת העריכה אך נצפו בערוץ 26, אומרת אדל לאלי שעד שהוא הגיע והתחיל לעשות בלגנים, היה כיף בבית וכולם אהבו את כולם והיא נורא נהנתה. היא רק שכחה שהיא נכנסה יחד איתו עם כניסת הדיירים השנייה וכדאי היה אולי להזכיר לה שהיא פשוט טעתה בפורמט ובית "האח הגדול" הוא לא קייטנה שבאים לנפוש בה.
באופן פרדוקסלי, עונה זו, שהתבלטה כעונה של "רכיכות" וחבורת פחדנים שלא מעזים להגיד לחבריהם בבית את דעתם האמיתית שמא יעמידו אותם להדחה, היא גם העונה שבה יש יותר עליהומים וחרמות על דיירים מכל עונה אחרת. אחרי ההתפרצות חסרת התקדים של סימה על אביבית שנמשכה על פי ישראל 3 שעות, הדיירים האחרים שחשבו שהקהל בחוץ בטח לא אהב את ההתפרצות הזאת, התרחקו ממנה. רק אחרי שעמדה להדחה ולא הודחה, הם חזרו לדבר איתה, כי אסור להרגיז את האוהדים שלה. גם לירז בזמנו הייתה מוקצית אחרי שמירב שפכה עליה את חמתה, ומי יעז להיכנס לפה של מירב ויסתכן בידידות עם לירז שנואת נפשה, בעיקר אחרי שחודשיים מירב "האכילה, השקתה וגידלה" אותם.
כאשר אלי מקוסטה ריקה מטיח בכולם את האמת וכמה שהם צבועים וצדקנים, כל הבית, מלבד אביבית, כמרקחה עליו. אפילו מריה מגיעה להטיף לו מוסר. אותה מריה שעד היום הייתה על תקן "תהיי יפה ותשתקי", פתאום אוזרת אומץ לנגוח אף היא באלי, כי כמעט כל הבית נגדו. אפילו רועי, המשורר הלאומי עדין הנפש שנמנע מקונפליקטים, נהיה גיבור גדול ומקפץ סביב אלי: "אתה פרובוקטור, אתה פרובוקטור". ביקשתם עליהום, קיבלתם.
שלא לדבר על אטמי אוזניים שאני צריכה להצטייד בהם, כאשר הטונים בבית עולים לגבהים שיכולים לנפץ את מסך הטלוויזיה. מצד אחדאדל צורחת על אלי בחמת זעם של ג'ינגס-חאן שמסתער על אויביו, וסימה שוב צורחת על ישראל שאיך הוא מעז לא להיות חבר שלה כאשר היא לגמרי חברה שלו. אולם באותה נשימה היא דואגת להזכיר לכולנו שהוא אסטרטג ושקרן ובאותו רגע בעצם שלחה לעזאזל את מושג החברות. ישראל, לפחות לא מסתתר מאחורי ססמאות ריקות מתוכן על חברות ונאמנות וזורק לעברה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: "אם את רואה בי חבר, זה לא אומר שאני צריך לראות בך חברה" ובזה סגר את הבסטה. ולמה בעצם שהוא יראה באותה סימה חברה נאמנה, אחרי שהשמיצה את האישה שהוא הכי אהב בבית ולפי השקפתו הודחה בגללה?
"אתה לא תעז יותר לדבר אליי" קובעת סימה בנחרצות, וכמו אותן פולניות: "גם אם אני אמות, אני מבקשת שלא תעזור לי". ישראל לא כל כך יודע מה לענות לבקשה מוזרה שכזאת ומסמן לה בשריקה עם היד שהיא קוקו.
כל זה קרה בזכות ובגלל האח שהנחית עליהם משימה מן הסרטים והפעיל עליהם מניפולציות שחשפו בהם צדדים פחות מחמיאים. הרעיון להכניס לצינוק את מירב ואדל כשברקע מתנגן ללא הפסקה ובאופן מורט עצבים קרקור התרנגולת של נטע ברזילי, הוא גאוני.