1. אני מתקשה להצטרף לגל המזועזעים מתחקיר "הארץ" על חוות הדעת שניתנו לאנשי רשות השידור. מדובר במסמך פנימי ולכן הוא נכתב בישירות ובבוטות. וחלק גדול מההערות בו דווקא מאוזנות מאוד. אם “הארץ" עצמם היו כה מזועזעים, מדוע בחרו לפרסם את שמות ותמונות העובדים? הרי עצם הפרסום הוא שחשף אותם למבוכה האמיתית.
2. אין שום דבר מצחיק בסיפורו של יובל שם־טוב, כוכב הילדים שמואשם עכשיו בצריכתם של סמים קשים. אני מניח שבסביבתו הקרובה אפילו מדובר בטרגדיה. אבל עניין אחד, אני מודה במבוכה, מצחיק אותי כל הזמן. השימוש בטייטל “יובל המבולבל" בהקשר חדשותי רציני ודרמטי. “כיצד הסתבך יובל המבולבל?", שואל כל קריין בלי טיפה של אירוניה. אני יודע שזה מאוחר, אבל מוטב מלעולם לא.
3. “Line of Duty", סדרת הטלוויזיה הבריטית, היא מופת של סדרה משטרתית. בעיקר בגלל ההתמקדות ביחידה למניעת שחיתות במשטרה, שנותנת זווית מקורית ומעין הצצה לפעילות המשטרתית היומיומית. ארבע העונות שודרו בערוץ הראשון וזמינות עתה בנטפליקס. עונג צרוף.