"רשת" הבטיחה לנו עונה שונה מכל עונה אחרת שהייתה ב"אח הגדול". הבטיחה וקיימה. זו הייתה העונה הראשונה בה כל כך הרבה דיירים עזבו מרצונם, וייאמר לזכותו של האח שלא ניסה על ידי כל מיני מניפולציות לשכנע אותם להישאר. מה עוד שהעזיבה שלהם לכשעצמה, יצרה באזז שהניע את העלילה.
זו העונה הראשונה בה הכניסו פעמיים לתוך הבית סלבריטאים ואחת מהן אפילו הגיעה לגמר. כמובן שאם הדיירים הוותיקים היו מספקים את הסחורה, לא היה בכך כל צורך.
זו העונה הראשונה בה הרבה צופים, במקום להצביע עבור הדייר מכל הסיבות הנכונות - הצביעו באופן סתמי לדייר כזה או אחר, כדי שדייר שנוא נפשם יקבל הכי פחות קולות. בכל הרשת התפשטה הקריאה "צריך להצביע הרבה בשביל כל אחד אחר, חוץ ממגי, ושכל אוהדיה "יאכלו את הלב". כשהדבר צלח בידם ומגי הודחה, קריאות השמחה לאיד שנבעו מתוך רגש נקם אמיתי נשמעו עד יערות הגשם באמזונס.
אי לכך, כאשר אמוציות חיוביות או שליליות שמוטות בצורה פנאטית לעבר דייר, וצופים מצביעים מתוך רגש ולא מתוך הגיון, מוצפים מכשירי הניידים של דיירים מודחים בנאצות, קללות ואיחולי מוות ומחלות. לכן זו גם הייתה העונה הראשונה שיותר ויותר בני משפחה והורים החליטו להביע את כאבם בכתב ושלחו מכתבים לכל מאן דבעי.
מעולם לא היו הצופים יותר סוערים ומעורבים רגשית בסיפור שלא היה (כי לא היה הרבה), כמו בעונה הנוכחית. ייתכן שהמעורבות הרגשית הזאת נוצרה דווקא בגלל העובדה שבעונה זו צפינו בדיירים די אפורים, בנאליים ופסיביים שלא השאירו לצופים ברירה אלא לשכתב את התסריט.
זו העונה הראשונה שדיירים מבטיחים שאם הם יזכו במיליון, הם יתרמו את רובו או את חלקו. לא הייתי מהמרת על זה, אלא אם כן הם יחתמו על דוקומנט שמחייב אותם לקיים את הבטחתם. אולם הדור הנוכחי של צופי "האח הגדול" לא מתרשם מג'סטות של נדיבות, הוא רוצה כנות ואמינות, וכאשר מריה שבוכה לאליאב שהיא גרה בחדר בלי מרפסת ובקושי יש בו חלון ובעצם רומזת שהיא זקוקה לכסף, אך מצד שני מבטיחה שתתרום את רובו, הקהל הלא מטומטם מרים גבה. ישראל, שלא כל כך ידע איך להתמודד עם רוחב הלב שלפתע תקף את חבריו לבית, הודיע בסגנון הדיבור המהיר והמונוטוני שלו, כאילו קרא עכשיו פרק בגמרא, שאם יזכה, ירכוש לעצמו דירה, ובעניין מעשי צדקה ותרומות, הוא יחליט בבוא העת, כמה ולמי. הוא אף זוקף לזכותו שגם בעבר הוא תרם, אפילו כשלא היה לו. נו שוין, איך בעצם אפשר לתרום מה שאין לך?
זו העונה הראשונה ששתי צ'ילבות הכי גדולות שנראו אי פעם על המסך, הוכיחו לנו ששלום הוא אפשרי, אפילו עם הפלשתינים. מירב ואביבית נהיו בסטיות, ומה זה משנה אם זה למען קונצנזוס לאומי בלבד, או מסיבות אפלות אחרות ואחרי שייצאו מהבית הן יחזרו להתנגח, במקום לצאת לדרינק. העיקר שבמבחן התוצאה רגע לפני שהמסך יורד, הגשים "האח הגדול" של "רשת" את חלומו להציג איזשהו פאן חינוכי בעונה הזאת.
זו העונה הראשונה שבערוץ 26 ראינו הרבה פעמים שיקופית. אין לכם מה להלין על "האח הגדול", כי איזו ברירה הייתה לו, כאשר הדיירים, במקום לעבוד ולספק תפוקה משמעותית בתחום התוכן, התנהגו לפעמים כאילו הגיעו לנפוש בצימר בצפון. לכן הוא נאלץ לגנוב לעצמו כמה רגעים פיקנטיים משידורי 24/7 בשביל השידור המרכזי, וייזקף לזכותו שהוא בהחלט ידע לבחור את אותם רגעים בתבונה ורגישות.
זו העונה הראשונה שמלבד מירב ישראל שנחשפה במלוא תפארתה, לטוב או לרע, כמו יריבתה אביבית (שתיהן הפכים דומים), שאר הדיירים נשארו סוד כמוס, והמעט שהם שיתפו לא ממש שיקף את האמת מאחורי הדמות. ישראל חשף סיפור חיים קשה אך הוא הרבה לשתוק, וכאשר חשף טפח, הוא כיסה טפחיים. הסיפור של יחסי מריה ואימה עדיין לוט בערפל, ועד עכשיו לא נפתרה התעלומה מי בעצם השתיק את סימה כל חייה. גם אליאב, שמשחק אותה לפעמים עילג, פתאם זורק לך באנגלית את המילה ארטליין כשהוא מתאר דף לבן עם נקודה שחורה באמצע ,ואפילו משתמש בדימוי ספרותי המתאר גישה אופטימית מול פסימית.
בפרק של אתמול, אהבתי בעיקר את הכניסה של הקולגה שלי, ערן סוויסה שלא התבלבל מהנחמדות שהפגינו כלפיו הדיירים ושאל שאלות בועטות ונוקבות.
זו העונה הראשונה שבאופן מפתיע, מתוך ההרבה שלא קרה, קרה הרבה, כי עובדה שדפי ספר האורחים של בית האח לא נשארו ריקים והשורות התמלאו עד אפס מקום. אז מי הפייבוריט שלי לגמר? עד עכשיו אני לא באמת יודעת.