כתבת הפלילים נסלי ברדה היא אחת העיתונאיות היותר מוערכות בברנז'ה. בשורה ארוכה של חשיפות וסיפורים דרמטיים הצליחה ברדה לא רק לעשות קריירה מפוארת בעיתונות, אלא גם להפוך למרצה מבוקשת.
ברדה, תושבת תל אביב, למדה ב"תלמה ילין" במגמת תיאטרון. אחרי ששירתה ככתבת משטרה בגלי צה"ל, הצטרפה לחדשות 10 והתפרסמה בזכות תחקירים יוצאי דופן שהתגלגלו בחלקם לכתבי אישום. ב-14.11 היא תרצה במלון פסטורל בכפר בלום, במסגרת "פסטורליה במלים" - סדרה עם מיטב המרצים בארץ, בהם צביקה יחזקאלי, עו"ד אביגדור פלדמן וסוכן השב"כ לשעבר גונן בן יצחק. ההרצאה שלה "מאתי אלון עד גואל רצון" מגוללת את שני הסיפורים העסיסיים שהסעירו את התקשורת בארץ והציתו את הדמיון של כל צופה בארץ.
אנחנו פותחים עם גואל רצון, שהנהיג בשכונת התקווה קבוצה של עשרות נשים שהתגוררו יחד, תפקדו כנשותיו וילדו ממנו עשרות ילדים. "הרבה עיתונאים ניסו לפניי לחדור לתוך הכת הזו אבל כשלו כי הנשים שם עמדו כחומה בצורה בפני כל גורם זר. בהרצאה אני מסבירה איזה מהלך עשיתי כדי ליצור סדק שדרכו נכנסנו".
כל כך הרבה נשים נפלו ברשתו של גואל רצון. מה אתך? לא התחברת לכריזמה שלו?
"אני התחברתי לנשים שנפלו ברשתו. אין לי שום אמפטיה אליו. לבי יצא לנשים ששמרו עליו הכי חזק ובסופו של דבר יצאו נגדו. בלי האומץ שלהן זה לא היה קורה".
הכניסה שלך לעולמן טלטלה אותן. עבדת עם פסיכולוג לפני שיצאת לדרך?
"אני כל הזמן מתייעצת עם גורמי מקצוע. לא רק פסיכולוג. גם משטרה ועובדי רווחה. כשיוצאים לדרך כזו אתה לא יודע מה יקרה. אתה יכול רק להעריך".
הנשים האלה הודו לך?
"לא הייתי בקשר עם כולן, אבל רובן הודו לי והעריכו את המעורבות שלי בפרשה".
זה הסיפור הכי גדול בקריירה שלך?
"ללא ספק אחד הגדולים. הרבה פעמים אתה כעיתונאי משדר והמציאות נשארת אותו דבר. כאן היה מקרה מדהים כי הוא עשה שינוי במציאות".
ב-2014 הורשע רצון בעבירות של פוליגמיה, אונס, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. הוא נשפט ל-30 שנות מאסר. כשאני שואל את ברדה אם העונש ראוי בעיניה היא מסתפקת בביטוי: "עונש מידתי".
"אני לא שופטת ולא חורצת דין", היא אומרת. "התפקיד שלנו הוא לחשוף עוולות. בית המשפט הוא זה שקובע מה העונש הראוי. השופטים לא קיבלו את הבקשה של הפרקליטות לראות בגואל כמי שהחזיק נשים בתנאי עבדות, אבל הוא עדיין הטיל עונש כבד".
בלי התחקיר שלך הוא היה מקבל עונש יותר קל?
"בלי התחקיר הוא לא היה מועמד לדין. עובדה שהמשטרה לא התחילה לחקור לפני שנכנסנו לתמונה".
לאחרונה הודיע הבן של גואל רצון, יגאל, כי הוא מתכונן לשקם את מפעל חייו של אביו ולהקים הרמון חדש, אלא שלדברי ברדה "זה לא רציני. אני לא מכירה אותו באופן אישי, אבל אני לא מאמינה שהוא רוצה לעשות מעשים נוראים כמו שאבא שלו עשה. כנראה שהוא מסרב לקבל את המציאות ולהבין את המעשים החמורים שאבא שלו עשה ולכן הוא אומר מלים כאלה".
"אתי אלון היא גם קורבן"
הסיפור הגדול השני של ברדה הוא הסרט שבו ליוותה את גיבורי פרשת המעילה בבנק למסחר, שנקראת גם "פרשת אתי אלון".
אלון, שנידונה ל-17 שנות מאסר, גנבה לפני 20 שנה 250 מיליון שקל מהבנק למסחר והביאה לקריסתו. כספי המעילה התגלגלו ברובם לארגוני פשע באמצעות כיסוי חובות הימורים של אחיה של אלון, עופר מקסימוב. "להבדיל מגואל רצון, כאן לא רק המשפחה קרסה אלא בנק שלם קרס והייתה לזה השפעה דרמטית על ענף הבנקאות", אומרת ברדה. "משפחת מקסימוב נענשה בצורה משמעותית. חלק מבני המשפחה נכנסו לכלא, השאר נשאו אות קלון בגלל הפרשה. לכן אף אחד מהמשפחה לא הסכים במשך שנים לדבר עם התקשורת. להיכנס לבית שלהם היה כמו להיכנס לכלא אלקטרז. עד שאנחנו פרצנו את הסדק, כמו בפרשת גואל רצון".
לגואל רצון אין לך סימפטיה. לאתי אלון יש לך?
"אתי עוררה אצלי הרבה רגשות. היא לא בן אדם שקרוב אליי באופן אישי, לא חברה שלי, אבל בכל זאת יש לי אמפטיה אליה. זה נכון שהיא עשתה עבירות חמורות, אבל צריך לזכור שהיא בעצמה נוצלה ונסחטה באופן קשה על ידי אביה ואחיה שכפו עליה לעשות את מה שהיא עשתה תוך כדי הפחדות".
אחרי כל התחקירים שעשית את יותר מאמינה במערכת או פחות?
"שאלה טובה. אני יכולה להגיד לך ביושר שאין יום שאני לא שואלת את עצמי את השאלה הזו ועדיין אין לי תשובה חד משמעית. המערכת היא לא מקשה אחת. מצד אחד, היא מורכבת מאנשים טובים שעושים הכל כדי שתהיה פה חברה טובה יותר. מצד שני, יש אנשים מושחתים וזו עובדה. המערכת יכולה לעשות דברים כדי להשתפר, זה ברור, אבל בלי אמון במערכת נחיה בכאוס".
ומה לגבי האמון שלך בבני אדם?
"זו שאלה מורכבת יותר. כל סיפור כזה גורם לי לשאול עד לאן יכול להגיע השפל האנושי. בתכנית הבוקר שאני מגישה עסקנו בניצול של קשישים. אחרי הראיון שאלתי את עצמי איך יש אנשים כאלה שבנו מערכת שלמה שכל תפקידה היא לגנוב מהמסכנים ביותר. זה שפל חסר תקדים. מצד שני, בסופו של יום יש גם אנשים טובים במדינה שעוזרים לאנשים שגזלו אותם. מצאתי בדרך אנשים עם סולם ערכים נכון שמוכנים לסכן את עצמם בשביל להאיר את האור וזה לכל הפחות צריך להבהיר את הנקודה הכי חשובה: שאין חושך שאי אפשר להאיר אותו".
"מגואל רצון ועד אתי אלון", 14 בנובמבר, 20:30 במלון פסטורל כפר בלום.