משה פרץ וליאור נרקיס בישלו להיט, לואי עלי אכזב ואנה זק פספסה

ניצניו הראשונים של הקיץ הממשמש ובא ושאריות הגשם והצינה האחרונות דרבנו את זמרי וזמרות ארצנו להתכונן לשינויי מזג אוויר (ואווירה) גם בשירים: פחות בלדות נוגות ויותר שירי קצב וריקודים שיתחרו על לב הקהל וינסו להפוך ללהיט התורן הגדול של השנה הקרובה.

השבוע המוזיקה המקומית חוותה גם טרנד שמתחיל לתפוס תאוצה: דואטים. מוטי טקה וגל מלכה, ליאור נרקיס ומשה פרץ, איתי לוי ודודו אהרון ומי יודע אילו עוד דואטים צפויים לשטוף את אוזנינו המסולסלות קמעה בזמן הקרוב?


קלאסה

באווירת הדואטים מגיע הניסיון של ליאור נרקיס ומשה פרץ למצוא את להיט הרגע והאמת שמהדואטים שיצאו בתקופה האחרונה, זה הדואט הכי פוטנציאלי לכך.

ב"שמלה לבנה" יש את כל המוטיבים של להיט: לחן ועיבוד קליל ומקפיץ עם נגיעות ים תיכוניות מובהקות, ביצוע פופי מלא כריזמה וכימיה קולית בין נרקיס לפרץ וגם פזמון ומאוואל שלא משאיר אף רגע של "שעמום" בשיר. ככה עושים את זה!




רגאטון פופי קליט וקצבי ליווה השבוע גם את כוכבתו הבולטת של המחזמר "זה אני" – נופר סלמאן בשיר "אם אתה שומע", פרי שיתוף פעולה שלה עם המפיק המוזיקלי (ולאחרונה גם הזמר) Henree.

הטקסט מכביר (לפעמים בצורה מוגזמת) במטאפורות ("נתקע לי השעון, הלב דופק עדיין", "אולי אפרוס ת'כאבים לכמה תשלומים", "שורף לי ת'לב כמו החום של אילת") אך הביצוע של סלמאן מלא בכנות ובסנטימנטים שגורמים לי להאמין לה כשהיא שרה על שיברון ליבה והעובדה שהיא לא מקבעת עצמה רק בבלדות – רק מיטיבה עמה. שיר שבהחלט אפשר לשמוע אותו שוב ושוב ולא לרוות.




באסה

לואי עלי שמתיימר להיות השם החדש והעולה בתעשיית המוזיקה הים תיכונית ומי שנחשב לבן טיפוחיו של אייל גולן, שחרר השבוע שיר חדש – "מי שלא טוב לו" (בהשראת משפטה הבלתי נשכח של כוכבת הרשת לשעבר עדן אברג'יל).

בהאזנה לשניות הראשונות של השיר, עוד בטרם עלי פותח את פיו, המקצב הלטיני והסוחף נסך בי תחושה ש-וואלה, יש מצב שיש פה להיט חדש, מסקרן ובעיקר מרענן ובלתי צפוי, אך מהשנייה הראשונה שעלי התחיל לשיר: הבנתי שהשיר בכיוון לנפילה רצינית.

טקסט נטול כל פואנטה או עניין (מה כבר יכול להיות מעניין בעוד טקסט בנאלי על מסיבה?), לחן חוזרני ומונוטוני נטול כל אנרגיה או אלמנט מלהיב כלשהוא, שירה די צווחנית של עלי שבסופו של דבר המחשבה העיקרית שעלתה בראשי כשסיימתי להאזין לשיר היא: מי שלא טוב לו, עדיף שלא יאזין לשיר כי המצב רק ילך ויחמיר.

עם שירים כאלה, דרכו של עלי אל תחתית תעשיית המוזיקה תהיה די מהירה וחבל כי יש פוטנציאל, רק דרושה בחירת שירים יותר עניינית ופחות מיותרת כשיר כזה.




באסה סבבה

מוטי טקה מנסה למצוא את הלהיט החדש שישמר את מעמדו כהבטחה מוזיקלית והפעם חובר לגל מלכה ("בא לה לרקוד") לשיר "ילדה של סטורי" שמציג טקסט אינסטנט על גינוני הנוער לבסס חייהם בסטורי ובעיקר את המבנה הידוע של פזמון שמתחיל את השיר וחוזר על עצמו טו מאץ' לצד בתים סטנדרטיים ולא מקוריים במיוחד מבחינה מוזיקלית שדי מרדימים אחרי דקה של שיר.

עקרונית, השיר סביר אבל נטול כל סיכוי להפוך ללהיט או להישאר בתודעה יותר מאורך חייו של סטורי (24 שעות). חצי קלאץ'.




אנה זק מנסה עדיין לכבוש את פסגת הפופ הטינאייג'רי לצד קולגות כמו נועה קירל ועדי ביטי ובשירה החדש "Tik Tok" היא מציגה אמנם פרפורמנס מצוין ופזמון שתופס את האוזן ונשמע כמו חו"ל, אך הבתים די חלשים טקסטואלית' ודי גורעים מהפיכת השיר ללהיט ממשי אלא משאירים אותו רק בגדר פוטנציאל.

יש לזק את כל הנתונים והכישרון להיתפס כזמרת "אמיתית" (מה שאינו מובן מאליו בסצנת הפופ בז'אנר שלה) אך הגיע הזמן שהיא תתפוס מעצמה אחת כזו ותשים דגש גם למה שהיא שרה ולא תתפשר על פחות מחומר איכותי. שיר שאינו אפוי מספיק.