"הישרדות" חזרה למסך הקטן וזה סימן שגם ישראל חזרה לנורמליות ולשגרה, אז כל המקטרים שביבי לא הודיע באופן רשמי שיש הפסקת אש - תרגיעו. בפיליפינים, לעומת זאת, אין לרגע הפסקת אש. כולם מסוכסכים עם כולם ושונאים אחד את השני, ושלא יספרו לכם סיפורי סבתא על האהבה הגדולה השוררת באי.
בכל פעם שאני שומעת שמישהו אומר שהוא אוהב את כולם, כמו שג'וזי אמר לפני שהודח (אותו ג'וזי שמירר לאירה את החיים, או הלשין לשמחה על ליהיא), אני מקבלת עור של ברווז. במשחק ההישרדות, אם יש מישהו שהם אוהבים, זה רק את עצמם.
אני למשל לא הבנתי האם ג'וזי במשימת הדו קרב בכה נורא, משום הוא נלחם נגד שקד חברו הכי טוב, או בגלל שכואבות לו הידיים מהמשימה הקודמת. הוא הרי לא הפסיק אתמול להתמסכן על כך שבאותה משימה הוא קרע לעצמו את העור בשביל כולם, ועכשיו הם הולכים על הראש שלו. זאת אומרת שהם כפויי טובה מגעילים וחסרי התחשבות. אז מה בעצם רצית ז'אן פייר? שהם יילכו על הראש של שקד? אבל הוא חבר הכי טוב שלך לא?
מלבד זאת, לא הצלחתי להבין למה התמרמר שקד על כך שבמשימת הדו-קרב אסף החליט להכשיל אותו ולא את ג'וזי. אבל ג'וזי החבר הכי טוב שלך, ואפילו אמרת שאם הוא יודח אתה תצטרף אליו לא?
ומה בעצם שמחה רוצה? "אני הוצאתי את הקישקע שלי במועצת השבט כדי שליהיא תודח, ובסוף אני מגלה שזה היה לשווא". וואו, מפגן אהבה כזה עוד לא ראינו. חוץ מזה, שתחליט - האם היא נעלבה שליהיא קראה לה "שמנה" או שהאגו שלה נפגע כי ליהיא הפילה אותה בפח? ואולי היא פשוט מתוסכלת שליהיא לא נזרקה מהמשחק?
לונה רוצה לנקום בליהיא ולהדיח אותה כי היא גרמה להדחתו של ג'וזי. פתאום היא קרבית. הרי בתחילת המשחק היא לא רצתה להרגיז אף אחד וזרמה עם כל החלטה של הקבוצה. אחרי משימת הרגליים שבה היא ניצחה, השתן עלה לה לראש והיא החליטה שהיא תקבע את המהלכים הבאים. הרי אם היה מצב שבו היא הייתה בסכנת הדחה, לא בטוח שהיא הייתה מנפנפת כל כך בברית שלה עם שקד, אלא הייתה מתחנפת ואומרת לכולם עד כמה היא אוהבת אותם. היא כבר אמרה פעם למישל שהיא נאמנה לג'וזי ושקד בשבט השני, אך גם נאמנה לשבט החדש שלה. איך אפשר להיות נאמנים בבת אחת לשתי קבוצות יריבות?
בקיצור, כולם משקרים לכולם בלי למצמץ ואני מציעה לכל אחד מהם לשים נעליים גבוהות, כי יש נחשים בכל מקום, בדיוק כפי שעשה בזמנו בוגי יעלון כאשר הסתובב בקריה.
ג'וזי הודה אחרי שהודח, ובצדק, שהוא לא גילה גבריות יתר במשחק כי הוא כל הזמן בכה. אז נכון שגם גברים בוכים בלילה (בעיקר הצרפתים) אבל לא צריך להיסחף. אתמול, כאשר התחנן בפני לונה שתפגע בו בכוונה כדי שייכשל בדו קרב, ולאחר מכן ביקש בדמעות משקד שתמיד ישמור על לונה ועל אסף, זה היה מעורר רחמים בלשון המעטה. מה לעזאזל עבר לו בראש? שהוא נמצא בסצנה של סרט יפני קורע לב שבו הגיבור עושה לעצמו חרקירי כי הוא לא יכול יותר לשאת בסבל הנורא?
"איטס ג'סט אה גיים" מתנצלת ליהיא בפני שמחה. שמחה חושבת ש-"איטס נוט אה גיים". גיא זו-ארץ שרוצה להשוויץ שגם הוא יודע אנגלית מתערב "איטס אולסו פרסונל", ואז לונה באנגלית עם מבטא שואלת את ליהיא: "וואט קיינד אוף אה מדר יו אר"? (איזו מין אימא את). נו, ומבקר המדינה עוד חושב שאין בארץ מורים טובים לאנגלית. באותו רגע גם תהיתי מה הייתה ראומה אלדר המדהימה שהלכה אתמול לעולמה והייתה מלכת הלשון העברית, חושבת על כל הקשקשת הזאת בשפה זרה.
