בטור קודם לא התלהבתי מכניסת הדיירים החדשים. אפילו התחלתי למאוס בפורמט שחוזר על עצמו שוב ושוב כבר עשור שנים. אמש התרשמתי אחרת. אני צופה שהולכת להיות עונה טובה, ואולי טובה יותר מעונות קודמות. וכל זה למה? כי אחרי שנרגעו הרוחות וההתרגשות של ערב הפתיחה והמסיכות התחילו לרדת, נחשפת בפנינו קבוצת אנשים די מעניינים ומורכבים שמאוד מודעים לעצמם ומוכנים לצאת למסע של חיפוש עצמי על כל ההשלכות שלו.
בכלל, הרעיון להלביש על ניר מ"ארגון דוברי שתיקה" את דמות הדתי קיצוני לאומני, ולהטיל על אסיף להגן על ניר שהוא האנטיתזה של אסיף, זה מרתק, ומטרתו לחבר בין אנשים עם השקפת עולם שונה. אסיף אמר זאת לאח בדרך יפה, על ניר, שאותו למד להכיר קצת יותר בזמן הקצר שהם שהו בבית: "הגעתי למסקנה שהוא לא אויב, הוא, פשוט אח תועה". את אותה תחושה כלפי אסף, יחוש גם ניר, שהוא ללא ספק אדם איכותי וחשף בימים הראשונים בבית האח, אישיות די עדינה ורגישה. אולי ב"האח הגדול" 2020, סוף סוף נחזה באיזשהו סוג של אחדות וליכוד למרות ההבדלים בזרמים, במקום פילוג ושסעים בעם כפי שהם קיימים היום. אם זאת הייתה המטרה של המשימה הסודית, היא מבורכת.
מה שבטוח, כשם שניר דואג לחשוף בפני העולם את הרגעים הפחות "מוצלחים" של צה"ל, דבר שבעיניי לא יעלה על הדעת, הפעם, אני זאת שאשב על המשמר ואחכה למפלה הקטנה הזאת או לרגעים הפחות מחמיאים של ניר בבית האח ולכולם יש כאלה, ואכתוב עליהם באותיות קידוש לבנה בטור שלי. כי הגיע הזמן שילמד על בשרו מהי חשיפת הכשלים והחולשות שלך קבל עם ועדה.
יחד עם זאת, ייאמר לזכותו שצריך לא מעט אומץ על מנת להיכנס לבית האח עם אג'נדה שרוב העם לא רק שלא מסכים איתה, אלא סולד ממנה וכן, אני ביניהם.
אסיף בעיניי הוא אחד הדיירים היותר אינטליגנטים בבית. גם רות, שסיפרה על נטיותיה המיניות שמשתנות לבקרים. יהיה מרתק לעקוב אחרי ההיתקלות הבלתי נמנעת בין ניר ואסיף, ועכשיו כשחברי היקר (למען גילוי נאות) אורן חזן נכנס לתמונה, הולך להיות שמייח. אין ספק, שכניסתו של ח"כ בדימוס אורן חזן לבית האח, היא ליהוק מבריק, ותטביע חותם חזק על כל התוכנית, כי לבן אדם אין עצם בלשון וקשה להתעלם מהישירות והכנות שלו, כמו גם מהעממיות והחום המלטף, גם אם לסגנון שלו יש לא מעט מתנגדים. ואם יהיו כאלה שילינו על כך שהוא נכנס לאח על מנת לקדם מחדש את הקריירה הפוליטית שלו, זאת זכותו, ואם לומר את האמת, זאת בחירה נבונה.
עובדה שגם שרון גל עלה בחזרה על הגל, וקיבל במה בטלוויזיה אחרי שהשתתף ב"אח הגדול". ובואו לא נתעלם מהמייקאובר ההיסטרי שהוא עשה, והקילוגרמים המיותרים שהשיל ממשקלו ויש לנו, לא רק ח"כ בדימוס, אלא דוגמן בפוטנציאל שנותן פייט ראוי לכל הגברים בבית.
דמות חביבה ומצחיקה בעיניי היא תקווה. דמות חביבה לא פחות היא ליאור שמאוד נקשר אל תקווה מאותו רגע שהיא ביקשה ממנו שיעזור לה לחלוץ את הנעליים אחרי הכניסה לבית. אני צופה ששניהם יחליפו דחקות ביניהם ויקלילו את האווירה. אני אף מנחשת שליאור הוא לא רק דמות קלילה או חסרת עומק. היה זה ליאור שהתרעם על גד אחרי שהאחרון צעק לעבר ניר שהוא "גועל נפש" של בן אדם. כלומר אני מנחשת שנגלה בו עוד רבדים מלבד נער שעשועים נטול דאגות שחי את החיים הטובים.
יעל, היא בהחלט דמות מיוחדת במינה בעיקר אחרי שחוותה פיסת חיים לא פשוטה וילדה שמונה ילדים. לעומתה אני בסוף יום קורסת לכורסא ומרגישה כמו זומבי, ויש לי רק שני ילדים. אהבתי שיעל לא נפלה בפח כאשר האוצרת ירדן, איחלה לגואל רצון חיים בכלא עד סוף ימיו: "אני לא באתי לבית האח על מנת לתקוף אותו. אני צריכה גם להגן על ילדיי שהוא אביהם". נשאלת רק השאלה, האם יעל מביאה לבית האח גם ערך מוסף אחר, מלבד הסיפור של גואל רצון. למשל, אם הולכת להיות עונה פוליטית כפי שזה נראה, מה הן דיעותיה הפוליטיות?
גד, "זה אני", כבר הצליח לעצבן את הדיירים, כאשר הודיע להם שהוא מסרב לפנות את הצלחת שלו מהשולחן. הוא כל כך נרתע ונבהל מהאקט של פינוי הצלחת שאני תוהה אם ד"ר רבינוביץ' היה צריך להיכנס לתמונה. מצד שני, יש לו פה ושם כמה הבלחות נחמדות כמו זו, שהוא נכנס לבית עם חצי לב, כי את החצי השני השאיר אצל אשתו. מי שהצליחה להרגיז אותי הייתה אמילי שגיבתה אותו והכריזה באמירה שובניסטית ששייכת לימים קדומים, שלראות גבר מחזיק סמרטוט בבית, מוריד ממנו בעיניה.
בגדול, אני לא יודעת איך אתם, אבל אמש באופן מפתיע עם אפס ציפיות, אני נהניתי.