לא עומדים בלחץ: אסי ורותם, תודה שחזרתם! אחרי פרקים רבים מדי בהם הפינות השמורות לצמד המנחים היו מאולצות או שנטמעו בין רגעים דרמטיים מדי, סוף סוף חזרנו למוטב ונזכרנו ש"הכוכב הבא" היא אחת מתוכניות הבידור המשעשעות שקיבלנו על המסך. בין צחוקים על איתי לוי שהוכתר כשגריר תימן, קרן פלס שלא מפסיקה לבכות והאאוטפיט המשונה של שירי מימון, זכינו לשמוע מספר ביצועים יוצאי דופן תוצרת נבחרת "הכוכב הבא" שהולכת ומצטמצמת.

חמישה ימים נותרו לגמר וכשהנבחרת עומדת על 9 מועמדים, נראה כי צריך להזדרז. הפרק אמש כלל שלושה סבבים אשר בסופם, מי שקיבל את האחוזים הנמוכים ביותר הועמד להדחה. מבין שלושת המועמדים להדחה, אחד יודח ויצפה בחצי הגמר שייערך במוצ"ש מסלון ביתו.

הסבב הראשון כלל את ללי, עדן אלנה ולואי. ללי, פצצת האנרגיה בת ה-16, ביצעה את "Girl On Fire" באופן מעורר התפעלות ושרפה את הבמה (תרתי משמע). מדובר בשיר קשה לביצוע מבחינה ווקאלית, וללי צלחה אותו בהצלחה כבירה, הגיעה ל-88% וזכתה לזר מחמאות מאסף אמדורסקי שאוהד שרגאי היה מוכר כליה עבורו. עדן אלנה שעלתה אחריה, ביצעה את "יחפה" של נינט. שיר בועט וכואב שנכתב על זכייתה הגדולה של נינט ב"הכוכב הבא" גרסת 2003 ואלנה התחברה אליו ממקומה כזוכה בתוכנית ריאליטי אחרת. הביצוע הקולי של אלנה היה מצוין אך לווה לטעמי ביותר מדי גינונים מאולצים, פרצופים דרמטיים וניסיונות לרגש.

לואי, אחד מהמועמדים השונים והמיוחדים בתחרות עלה בסיום הסבב ובחר לשיר את "יא מאמא" של שמעון בוסקילה: בחירה צפויה ולא מקורית שמוציאה את החשק להקשיב לביצוע. לואי לא הצליח לשבות את הקהל והשופטים, המסך לא הורם ואחד המועמדים המובילים לזכייה מצא עצמו מועמד להדחה- לא לפני שאיתי לוי העניק לו 'כחול' ונימק בהסבר המקצועי: "אני אוהב אותך, כפיים ללואי" (זה המקום להזכיר שהשניים חתומים באותה חברת הפקות מבית אייל גולן).

אחריהם עלו מורן אהרוני, רביב כנר ואור עמרמי ברוקמן - שלישייה מהחלומות לכאורה, רק שהפעם – החלומות החלו להתנפץ. אהרוני, שידועה בניסיונה ובכישרונה האדיר מספקת שוב ביצוע בינוני ל-"Love on Top" האגדי של ביונסה המלכה (ייאמר לזכותה שבשני הפרקים האחרונים היא עלתה להופיע כשהיא חולה).

אם נתעלם מהעובדה שאהרוני הולבשה כמלצרית באולם אירועים בנשר, תמוהה בעיניי בחירתה לשיר שיר כל כך מאתגר מבחינה ווקאלית, דווקא כשהיא לא במיטבה. אחריה עלה אד שירן הישראלי, משוש ליבה של קרן פלס ומי שלא יוצא כמעט אף פעם מגבולות המוכר והאהוב: אור עמרמי ברוקמן. אור בחר שוב בשיר של חנן בן ארי וגרם לי לדז'ה וו: הביצוע הקולי נשאר טוב כשהיה, התנועות אותן תנועות, המניירות אותן מניירות וקרן פלס עדיין נסחפת במחמאות.

מוכשר ככל שיהיה, אם לא ייצא מהקומפורט-זון, אור עמרמי ברוקמן עוד עלול למצוא עצמו מחוץ לתחרות. אחרון עלה רביב כנר, בעיניי המועמד עם הקול היפה ביותר בתחרות, ובחר בשיר גנרי ולעוס - "Always" של בון ג'ובי. הסגנון של כנר נשאר אותו סגנון מהאודישן הראשון ולמרות זאת, מה שיכל להיזכר כאחד מהביצועים המוצלחים העונה נגמר במפח נפש. כנר, שלווה בנגנים מדהימים, סיפק ביצוע צעקני, לא מדויק ולכן גם הוא הועמד להדחה בסוף תלת-הקרב הזה.

את הפרק חתמה שלישייה גדושה בכישרון: אלה לי להב, אוהד שרגאי וגאיה שאקי. אלה לי חשפה בפנינו אמש צד שטרם הכרנו בה. מלבד היותה זמרת אנרגטית, צעירה ועכשווית- להב הראתה לנו גם את היכולת שלה לרגש ולהחזיק שירים מז'אנרים נוספים, גם אם הם לא שייכים לקייפופ או הפופ האמריקאי השמח והקופצני. היא זכתה לשבחים רבים מכלל השופטים, ולגמרי בצדק.

אחריה עלה אוהד שרגאי, שעובר דרך לא פשוטה בתוכנית כאשר "הכיסא החם" הפך להיות הבית השני שלו בפרקים הקודמים. הפעם, עלה שרגאי עם שיר מקורי שכתב לאחר שקיבל ביקורות שליליות על כתיבת השיר שייצג אותנו באירוויזיון אשתקד. מלבד העובדה שמדובר בשיר טוב, קצבי ומלא משמעות – שרגאי סיפק סוף סוף ביצוע איכותי והזכיר לנו, למקרה ששכחנו, כמה הוא פרפורמר מוכשר ווירטואוז נהדר.

את הפרק סגרה גאיה שאקי, בעיניי – המועמדת המיוחדת ביותר בתחרות – שסיפקה ביצוע מופלא לשיר של בילי אייליש. שאקי, ישובה על הרצפה ברגליים יחפות, גרמה לקהל ולשופטים לרחף מול אושר והרימה את המסך בביצוע אינטליגנטי להחריד. מבחינתי, כל רגע שהיא לא מתחילה לעבוד על שירים מקוריים שלה הוא פשוט בזבוז לאנושות.

כבר נאמר רבות שמדובר בעונה יוצאת דופן מבחינת כמות הכישרונות שלה, וכשהגמר נמצא מרחק יריקה – נאלצים להיפרד גם מהכישרונות הגדולים ביותר. התמזל מזלו של המודח הפרק, לואי עלי, שהקריירה שלו כבר לגמרי בתנופה וההצלחה שלו "באזרחות", מה שנקרא, כבר מובטחת. איך אתה אומר, לואי? היה נעים מאוד. סאלאמת.