זהו, מריחים את הסוף. אמש שודר חצי הגמר הראשון של "הכוכב הבא" או במילים אחרות: "איך אפשר לבחור רק שניים מבין ארבעת המועמדים המצוינים שהגיעו לשלב הזה?". האחד וירטואוז עם ניסיון של שנים רבות על הבמה, השנייה בילי אייליש הישראלית, השלישית היא הווקאליסטית הכי טובה בתחרות והרביעית כבר הוכיחה שהיא יכולה לנצח תחרויות. ארבעה מועמדים איכותיים ומוכשרים הגיעו אמש לשלב כמעט הכי מכריע של התחרות, שבסופו - רק שניים יעלו לגמר הגדול שייערך ביום שלישי.
חצי הגמר נחלק לשני חלקים: הראשון כלל שני דו קרבים, אשר מבין שני המפסידים – מועמד אחד יודח. בחלק השני, שלושת המועמדים יתחרו על 2 כרטיסים בלבד לגמר הגדול. שנתחיל?
ראשונים התחרו זה בזה היו לי להב ואוהד שרגאי. אם גם אתם מניחים מראש שאלה לי ניצחה, אתם צודקים. אבל האמת, שאין כל כך ברירה אחרת. להב ביצעה את "Only Girl" שמתאים לה כמו כפפה ליד. היא שרה נהדר, רקדה (יחד עם עוד 50 רקדנים פחות או יותר) נפלא וסיפקה נאמבר אירוויזיוני במלוא מובן המילה. אף על פי שבעיניי זהו לא הביצוע הטוב ביותר שלה העונה, היא גרפה לא פחות מ-91%, שהיוו לשרגאי אתגר – בלשון המעטה.
אוהד החזיר פייט בביצוע לשיר "The Logical Song" ואף על פי שניכר כי גם הוא הבין שלא יצלח את השלב הזה - שרגאי ביצע את אחד הביצועים הטובים שלו, וניכר כי הוא נהנה בכל רגע. בכל זאת, הקריירה שלו מובטחת ומפוארת בין כה, אז לפחות שייהנה, גם הגיע ל-52% בלבד.
הקאט פייט האמיתי התרחש מיד אחריהם: ראשונה עלתה ללי שסיפקה ביצוע יוצא דופן ל-"Mirrors", שיר גדול לזמרת גדולה. אף על פי שכל השיר חיכיתי להתפוצצות שלא הגיעה, ללי צלחה את השיר והגיעה ל-79% עם שלל מחמאות מהשופטים ואיתי לוי אחד שהעביר את אחת הביקורות המזלזלות שניתנו בתחרות: "את פשוט אהובה יתר על המידה, די עם זה כבר" וכ"ו. אם נעזוב את העובדה שזו לא דרך להעביר ביקורת שלילית, אפשר גם להתחשב בכך שמדובר בילדה בת 16 ולהשאיר את הפרצוף הכועס והמאוכזב בבית.
עדן אלנה הנפלאה עלתה בהמשך עם "היי שקטה" של ריקי גל. הביקורות מביצועה הקודם על אובר-תיאטרליות ותחושת המאמץ כללית חזרו גם הפעם, בהיקף גדול יותר, והיא הפסידה בשלב זה.
בסוף שני הקרבות הללו, הודח כצפוי אוהד שרגאי. עדן אלנה, שידועה כאחת הפייבוריטיות לזכייה בתחרות- המשיכה לשלב השני, יחד עם ללי ואלה-לי.
כשממוצע הגילאים עומד על 16.5, תלת הקרב שחתם את הפרק הוכיח סופית שהילדות לגמרי שולטות בתחרות הזו. כל ביצוע היה טוב יותר מהשני, הנאמברים נראו מקצועיים ומוכווני אירוויזיון וניכר כי לשופטים תהיה החלטה קשה מאוד לגבי זהות המועמדות שיעפילו לגמר. ללי הנהדרת ביצעה את "Writing's on the wall" באופן מדויק להפליא, מלווה בכינורות שהעצימו את האווירה המלודרמטית ובביטחון שיא שעדיין לא נתפס שקיים בילדה בגילה.
אלה-לי שרה את "Royals" של לורד, כמובן בליווי רקדנים, והצליחה להחזיק שיר לא פשוט יחד עם כוריאוגרפיה כאילו היא עושה זאת כבר שנים. לדעתי ועל סמך ביצועיה הקודמים, היא מסוגלת אפילו ליותר מזה.
עדן סגרה את הפרק בביצוע ל-"Listen", שכאילו נכתב עבורה. אלנה ידועה כווקאליסטית מצוינת והשיר המאתגר הזה גרם לקולה להישמע ללא רבב. רק חבל היה לי שהיא לא בחרה בביצוע שימחיש גם את היכולת שלה להחזיק שיר קצבי בליווי כוריאוגרפיה ולא חשפה את הצד הזה בה, שידוע לנו כי קיים.
מבחינת ההפקה, חצי הגמר היה אחד מהפרקים המושקעים ביותר שאני זוכרת מראשית ימי התחרות. כל נאמבר לווה בתלבושות ססגוניות, וידאו ארט מקצועי, פירוטכניקה ורקדנים נהדרים – אין לי ספק שיש בכך חלק גדול ומכריע בהצלחת הביצועים של המועמדים ובהחלט מגיעה מילה טובה לכל העוסקים בדבר.
לאחר התחבטויות והתלבטויות, קבעו השופטים כי אלה לי להב ועדן אלנה הן אלה שיעפילו לגמר. אני חייבת לציין שנשבר לי הלב לראות את ללי הנהדרת מודחת מהתחרות בשלב זה, כשמדובר באמת באחת הווקאליסטיות הטובות שנחשפנו אליהן מאז תחילת עידן ריאליטי השירה. כל שנותר הוא לקוות שהיא תצליח לפרוץ גם בחיים האמיתיים. בכל זאת, עם שם קליט שכזה - היא כבר בחצי הדרך. ולשופטים שיצטרכו להכריע הערב בין רביב כנר, מורן אהרוני, גאיה שאקי ואור עמרמי ברוקמן - אין לי שום מילה טובה יותר מלבד "בהצלחה". הם יצטרכו את זה.