סאגת המשולש הקדוש אליאב, דנית ונופר פשוט לא נגמרת, סליחה, סליחה ליאור, ירדן ותקווה (כבר אמרנו שליאור ממחזר רגעים מעונות קודמות). נראה לי שאפילו ה"מקרונה" (כפי שמכנה יוסי את האפידמיה) תסתיים לפני כן. ובמקום סיפור בהמשכים מעניין, אנחנו מקבלים עינוי סיני מתמשך. לפחות בסרט טורקי קורים דברים. יורים, הורגים, קמים לתחיה, ותמיד יש את האחת שנכנסה להיריון ממישהו שהוא נשוי, ואז אשתו מגלה ובאה להחטיף לה מכות. לפחות יש אקשן.
ומה יש לנו פה? תקווה על ירדן: "תמיד הייתי בפה שלה, מהתחלה היא שמה עלי עין" (פחות או יותר לא ציטוט מדויק). וירדן מצידה: "איך? איך אפשר ככה לשנוא?", מלווה בבכי קורע לב על מר גורלה ועל המצב הקשה שהיה בבית כשהיתה קטנה, שלכל הדיעות זה מאוד עצוב, אבל מה עניין מחט לתחת? איך קשורה הילדות של ירדן, לרומן שמעולם לא היה, לפחות לא מצידו של ליאור. ולחשוב שכל זה קורה בגלל לובש מכנסיים שממילא כאשר העונה תסתיים, הוא לא יראה את שתיהן ממטר, וימשיך לכבוש את היעד הבא שלובשת חצאית, וימשיך לספר לה סיפורי מעשיות כמה שכסף לא מעניין אותו (כי יש לו מספיק) וכמה שהוא טמבל שהוא לא מסוגל להתביית על בחורה אחת בלבד, ושתסלח לו אם הוא חייב לסיים את הקשר כי הוא לא ממש נמשך אליה, אבל שלא תתבאס כי מגיע לה מישהו טוב יותר ממנו, אבל מצד שני שגם לא תאבד תקווה, כי אולי יום אחד זה כן יקרה ביניהם, ועוד ועוד מכול הכלום הדביק הזה.
ואז מגיע גדי, האיש שרוצה שכולם יתחתנו במהרה בימינו כי צרת רבים היא נחמת יחיד, ואחרי שנותן לירדן את דעת המומחים שלו כשהוא לא חוסך ממנה נזיפה רצינית, מסיים ב:"את רוצה שאביא לך כוס מים"? (טוב שלא הציע כוס קפה, שלתוכה הוא שופך חצי קילו סוכר).
יחד עם זאת, ירדן אמרה לגדי משפט שייחרט בדפי ההסטוריה של "האח הגדול" כאחד הטיעונים היותר משכנעים שנאמרו אי פעם על היחסים שבינו ובינה. היא אמרה שבשיחה שלה עם ליאור, כאשר היא התוודתה בפניו שעדיין יש לה רגשות אליו, היא ציפתה לשמוע שהוא יגיד לה שלא תבלבל לו במוח כי יש לו חברה. אבל הוא לא הגיב כך, אז למה היא האיש הרע בכל הסיפור הזה ולא הוא? וואלה צודקת. אם העניין היה מובא לבית משפט, היא בטוח היתה זוכה.
מצד שני, יש גם משהו במה שתקווה טוענת, שהיא חושדת שירדן נזכרה שבועיים לפני סיום העונה להגיד לליאור שהיא עדיין מאוהבת בו, מטעמים של אסטרטגיה נטו.
ואם חושבים על זה, גם האחרים התחילו לחשוב על הסוף והם מנסים עכשיו לנקות את מצפונם, על מנת להגיע לגמר, טובים וחסודים. אני חושדת למשל שהשיחה שבה גדי מתוודה לניר על כמה שהוא רואה בו היום החבר היחידי בבית, למרות שבהתחלה הוא לא סבל אותו, גם נובעת מאסטרטגיה. גדי שהיה בטוח פעם, כמו אחרים בבית, שניר יודח כי הוא שמאלני, נוכח לדעת שהוא טעה, ולכן החליט לחשב מסלול מחדש ולרקום ידידות אמיצה עם ניר. לאורך כל העונה, גדי, במקום לשאוב אבק בימי הנקיונות, ניסה לשאוב מכול הסובבים אהבה ותשומת לב, ועבר מאחד לשני על מנת לקבל ליטוף ונשיקה, ועכשיו יותר מתמיד, הוא רוצה לקבל גושפנקא סופית שהוא הכי אהוד בבית. ואמנם, למרות שהוא זרק צלחות מלאות באוכל לכיור במקום לפח, וניסה לשכנע שבגדים אפשר לכבס במכונה רק עם מרכך כביסה ריחני ולא צריך סבון כביסה, הוא הפך לטדי בר חמוד וטפשון שכולם מתייחסים אליו בסלחנות וכמעט לא מעמידים אותו להדחה. יודעים מה? מצידי שיגיע לגמר, כי לפחות הוא שימח את ילדי ישראל שצחקו מהשטויות שלו.
גם אדם, לקראת סיום העונה, כדי לא לצאת ה-bad guy מכול הקטע שהיה לו עם שירלי, החליט לאחד איתה כוחות מחדש מתחת לשמיכות, והוא מסניף את ריח הסיגריות שפעם הפריע לו ושבגללו התרחק ממנה, כאילו זה היה "ז'אדור דיור". אני חייבת לציין שבתפקיד המנחה בתחרות האוכל, הוא ממש הפתיע לטובה.
נשאר רק לתהות, איך ייתכן שבמשימת שידורי החדשות, נפקד מקומו של ניר, שאם נרצה או לא, יש לו יותר מה לתרום לשיחת היום, מאשר גיבובי דברים חסרי תוכן ממשי.