שמונה חודשים חלפו מהיום בו כבו המצלמות ואמש שודר הפרק לו חיכינו כל העונה – הפרק בו גילינו מי נשארו יחד עד היום, מי נפרדו יומיים אחרי ומי עדיין לא יכולים להסתכל זה לזו בעיניים. אמנם התכוננו לכך שיהיה זה הפרק האחרון, אבל ב"חתונמי" כמו ב"חתונמי" – אי אפשר פשוט לתת לנו את הכל על מגש של כסף, ונותר זוג אחד (ומעניין במיוחד) שאת גורלו נגלה רק במוצ"ש.
אז יעל ודני חוזרים למקום בו העניקו את המעטפות המבשרות על מציאת ההתאמה לזוגות, ומקבלים בזה אחר זה את המשתתפים לסשן עדכונים, תובנות וסגירות מעגל. חלקם מגיעים עם דמעות של אושר, חלקם עם דמעות של כאב וחלק – פשוט לא הגיעו.
ראשונה הגיעה דנית, בקארה מחמיא למדי ואוברול מגניב (כאן תמה פינת הסטיילינג שלי). עצם הגעתה בגפה הצביע על מה שכולנו ניחשנו – שהיא ואמיר, איך נאמר בעדינות – כבר לא.
"כמה ימים אחרי שהסתיימו הצילומים, הוא אמר שאני וג'ינג'ר נכנסנו לו ללב – אבל הפן הפיזי לא מאפשר לו להמשיך בזוגיות הזו", אומרת דנית בקול חנוק. לראשונה, היא סוף סוף מבינה את מה שחווינו, הצופים, במהלך התוכנית: התסכול, החמלה והרצון להחזיק אותה ולהפציר בה – 'תשחררי!'.
קשה לראות ככה את הבחורה הצעירה והכריזמטית, שברגע אחד השתנה עולמה. בדמעות היא מספרת על הכעס והפגיעה מהבחור שחיה איתו כמעט חודשיים וניתק איתה קשר לחלוטין מאז. בהמשך, היא מוסיפה על מה שלמדה מהתוכנית ובלה בלה בלה, ומשאירה אותנו עם תקווה אחת לגביה – שלא תרדוף עוד לעולם אחרי מי שלא מעוניין בה. אמיר, שבחר לא להגיע (ממשיך עם 'החרם התקשורתי' שפתח בעקבות גל השמועות השקריות על נטייתו המינית והמתקפות שספג ברשת), הסביר בסרטון שצילם מביתו על התחושות שחש בחודשים האחרונים. אין ספק שגם עבורו, מדובר בחוויה לא קלה ואף טראומטית – והנתק מדנית עשוי להיות מובן. כך או כך, כנראה שלשניים האלה פשוט טוב יותר בנפרד. וכמה שיותר. אגב, דנית – יש מה לדבר על הסכם ליטופים עם ג'ינג'ר? לא בטוח שממנה אמיר מוכן להיפרד בכל כך קלות.
מור ומאור, שכזכור הפרידו כוחות עוד טרם סיום הצילומים, הגיעו נינוחים ומאושרים למדי, אך בנפרד, למען הסר ספק. השניים החליפו חוויות מהמסע שעברו והצליחו לנהל שיח בוגר ומחוייך באופן שעוד לא נתקלנו בו לאורך מערכת היחסים שלהם. בסיום, השניים מצטערים על כל עוול שגרמו זה לזו ומעדכנים במצבם הנוכחי: מור, עדיין חזק בשוק הרווקים-רווקות – יפה, חזקה ואטרקטיבית מתמיד, ואילו מאור חזר לאקסית המיתולוגית לאחר שלא התראו כ-5 שנים. "אני מקווה שאוזמן לחתונה", מסכמת מור את הפגישה. ובכן, לא – כנראה שלא. אבל ניסיון יפה! וגם: בפעם הבאה, אנא הכינו אותנו מראש לפריים של מאור לבוש כשף מרטטוי. רב תודות.
לא תאמינו, דובי ואריק עדיין יחד! סתם, כמובן שלא. אבל תודו שזה היה יכול להיות מאוד מצחיק אם כן. השניים שזכו לביקור ביתי מהמומחים (ולעוגות תוצרת ביתו של אריק, כמובן), סיפרו, כל אחד בנפרד, על חייהם מאז שידור התוכנית. אריק מספר על גלים של אהבה ותמיכה ללא כל פידבק שלילי (מישהו כאן לא קרא את הטורים שלי) ודובי מספרת על המתקפות שנאלצה להתמודד איתן (מישהי קראה את הטורים שלי). אין ספק שבראייה לאחור, מובן כי נעשתה התאמה גרועה למדי, והרווח היחידי עבור הזוג הכושל עשוי להתבטא רק בדרך בה יתנהלו במערכות היחסים הבאות שיפתחו. האם אריק לא יתרברב בנדל"ן שלו מול בת זוגו הבאה? האם דובי לא תבקש יותר מאנשים להביע את עצמם באמצעות תמונה של מרק תירס? סביר להניח שמנהגים כאלה קשה לשבש, אבל בכל מקרה – נותרה להם מזכרת משעשעת מ-42 יום של ריבים, אכזבות וסופ"שים בחינם ברחבי הארץ.
על אף שצפיתי את כישלון מערכת היחסים של נעם ורוני במציאות, לא תיארתי לעצמי שיהיה כה קשה לראות את השניים האלה עכשיו – פרודים ועצובים. כשגלים סמיכים של מביכות ומתח שוררים ביניהם, מספרים השניים על זוגיות שהחלה ב-200 קמ"ש ואט אט, האטה עד לחריקת בלמים צורמת. מסתבר שעם תום הצילומים, השניים טסו למיאמי - לדירה המושלמת של רוני, עם הכלב המתוק והחברים השווים ודווקא שם, עם הנוף מקומה 20 והאוקיינוס הקסום – החלו לצוף הפערים. עבודה, כסף, ציפיות לעתיד – או בקיצור, הם נזכרו שהם בני 35 וצריכים להתנהל בהתאם, ולא רק לשתות בירה ולשנוצ כל היום. הריחוק בהשקפות גרם לשניים להפריד כוחות ונעם חזר לארץ, לבדו.
בעיניים מלאות דמעות, הם יושבים מול המומחים ורוני אומרת בקול חנוק: "נפרדנו". העיניים של נעם מראות כמה המצב עדיין טרי ושביר בין השניים. עם כל הציניות והתחזית לפרידה, קשה שלא להתבאס שהזוגיות הקסומה שהשניים ניהלו קרסה במבחן המציאות. הלוואי שהם ימצאו את הדרך זה לזו בסופו של דבר ויחיו את החיים הכייפים שניהלו, לצד הריבים על הארנונה וההשכמות ב-6 בבוקר של חייהם החדשים בישראל.
אחרי הדיכאון שאפף אותנו בפגישה של נעם ורוני, הגיע תורם של דניס והדר להרים את האווירה ולפזר קצת רומנטיקה באוויר. השניים, למרבה השמחה, ממשיכים לתחזק זוגיות שמחה ומאושרת עד עצם היום הזה – והצליחו לשרוד את משבר יפן ואפילו את מאם הקרצייה שמגיחה פה ושם. תכל'ס – כל מילה מיותרת רק תהרוס. אאחל להם שימשיכו לחוות ערבים משעממים עם ליזה החתולה וסלט תפל של הדר – ומי ייתן ואוזמן לדירת החלומות לערב של "וואלה זכיתי" עד צאת הנשמה.
זהו, כלומר – כמעט. את סיפורם של ניר והגר נאלץ לשמוע רק במוצ"ש, אך אני מוכנה לספוג את עוגמת הנפש הזו כי שמעתי את דני אומר קוRונה ומאז אני מלאה באושר, סבלנות וקבלה. תודה על עונה נפלאה, זוגות מעניינים, דובי בלתי נשכחת ועידו רוזנבלום שהיה פחות נוכח מהאגו של דנית לאורך העונה. הלוואי וניפגש בקרוב.