זו רק אני שבהתה בפרק אמש בפרצוף קבוע של "מה לעזאזל ראיתי עכשיו"? אמנם אנחנו רגילים לפרקי אמצ"ש קצרים ומיותרים, אבל רצף כזה של רגעים תלושים, הזויים ומגוחכים – כבר הרבה זמן לא ראינו. ברשותכם, אמנה אותם – וללא כל קשר ביניהם, בדיוק כפי שקיבלנו אותם במנת ההישרדות היומית:
1. אחרי שהפגין יהירות נון-סטופ בימים שקדמו להדחתו, המשיך סמיון באותו קו זחוח, ובחר להתחרות בדו-קרב מול ליטל, שמפגינה בעיקר נוכחות, על קולה במועצת השבט הקרובה. להפתעתו, להפתעתה, ולהפתעת כולנו – הצליחה הגברת סמדג'ה לגבור על סמיון, ועוד במשימה פיזית! מסתבר שהסיבה שלא השקיעה באף משימה עד כה היא לא כי היא חלשה, אלא כי היא עצלנית "מכף שורש ועד ראש". לא ברור מה עדיף.
2. אז סמיון מצא עצמו מודח סופית מהמשחק, רגעים לפני האיחוד ועוד הודות לליטל (!). כנראה שרצף האירועים האלה היו הטריגר לדרך הגרוטסקית בה בחר להיפרד מהשורדים: אחד אחד הוא עבר ונשא מילות פרידה, בדמעות ובמילים מפוצצות, כאילו היה מינימום מפקד שנוטש את חייליו בכניסה ללבנון. "קוז'י, אני אזכור אותך, בשבילי אתה המנצח". "ישראל, אני מבקש סליחה, למדתי ממך המון" (למכור משימות, בעיקר), כשהתייפחויות מפרידות בין שורד לשורד. ואם כל זה לא מספיק –השיר Imagine התנגן ברקע משל היינו בטקס סיום חטיבת ביניים באור יהודה. שמישהו יזכיר להפקה שאנחנו כבר לא ב"האח הגדול".
3. סמיון מסיים את נאום הדמעות במשפט "אני בטוח שנהיה החברים הכי טובים בעולם". ובכן, לטנגו צריך שניים. ואני לא בטוחה כמה ליטל וישראל ישמחו לראות את פרצופך אחרי התוכנית. סליחה, התכוונתי "בובו" וישראל.
4. מסתבר ש"הדבר שגיא זוארץ לא ראה במשך כל 10 עונותיה של 'הישרדות" הוא מתמודד שפשוט יודע להפסיד, כמו סמיון. אכן אירוע מכונן בתולדות הפורמט.
5. שבט קפרה חוזר מעודד ומצויד בחומוס למחנה לאחר משימת החסינות, ובדרך הם שרים בצהלות את המנונם: "תלך קפרה עליי" (משחק מילים מתוחכם שכזה). בפעם הבאה שמשדרים מחזה סוריאליסטי כמו דוד דביר שר ומפזז לצלילי שרית חדד, אנא התריעו מראש. בתודה, אשכנזייה עם לב חלש.
6. ואם בסוריאליזם עסקינן, רק אני לא מסוגלת לדמיין שרביעיית אנטינג באמת נהנים במיטה שלהם – כשהם מלאים בבוץ, חול, זיעה ובגדים שלא כובסו שבועות?
7. אדם לגיטימי שגאה בהישגיו: "וואו, אני לא מאמין שהצלחתי, איזו התרגשות". אלה איילון: "הייתי כל כך טובה אתמול במחניים, כי כל החיים התחמקתי מגברים שרדפו אחריי". המטרה מקדשת את האמצעים?
8. בני, בתור מישהו שכבר כמעט חודש ישן כפיות עם אנשים שלא התקלחו ולא החליף בעצמו הלבשה תחתונה שבועות ארוכים, באמת הפריעה לך האצבע שתחבה אלה לתוך החומוס? בוא לא נפריז. ולשאלתך, אם אתה היית תוחב את אצבעך – אתה כנראה היית מודח באותו יום, אבל למה להיתפס לקטנות?
9. מה שהתחיל בתור מהלך גאוני ומבריק של ג'רבי, הפך ונהיה מגוחך הודות לחוסר הפאסון שעידו מפגין. עידו, מבחינתו, עדיין לא יודע שחבריו לשבט הבחינו שקיבל 'פסלון' – ולכן מצופה ממנו לשדר אומללות וקורבנות, כפי שהוא כל כך אוהב. אז בהזדמנות זו, אולי כדאי למחוק את החיוך מהפנים (מי ידע שיש לך שיניים?) ולהתחיל להפגין קצת כישורי משחק. בכל זאת, אתה חולק מחנה עם ישראל, שחקן הבית של 'הבימה'. תלמד ממנו קצת.
10. ואם הזכרנו את ישראל, האם צפיתם אי פעם במשהו מצחיק יותר מ"מבצע גניבת הפסלון שלא קיים" עליו הכריז? מנגינת 'הפנתר הורוד' שליוותה את המהלך המגוחך לא יכלה להתאים יותר: ישראל נע בחשאיות לעבר התיק של קוז'י, ממנה את ליטל להיות התצפיתנית (כבר נשמע מבטיח) וחותר למגע עם היעד בתקווה למצוא את הפסלון שאין. כשהוא לא מוצא, ישראל מכריז "אני יודע לכייס" בטון מלא חשיבות, כאילו מדובר באמירה לגיטימית ומרגיעה. ובכן, לא בטוח שזה משהו ששווה להתברב בו, אלא אם אתה צוענייה עם סלפי סטיק ברחוב אירופאי שזוממת על הפאוץ' עם 50 היורו שלי.
ארבעת פרקי השבוע של "הישרדות" תמו, והפרק במוצ"ש, על פי מקורות זרים, עתיד להיות מעניין במיוחד: חברי השבט משוכנעים שעידו מסתיר פסלון (ירדן לשלטון!) וצריכים להחליט ביניהם מי יודח. לסיכום המצב, אשאיל מסמיון את המונח האהוב עליו שיתאר את הסיטואציה במדוייק: בלאט. ניפגש במוצ"ש.