אני מת על עמית סגל. אף על פי שמידת הצפייה שלי במשדרי החדשות עומדת על מעט פחות מאפס, בכל פעם שאיכשהו אני נתקל בטעות בסגל, ובמיוחד כשהוא משמיע איזו פרשנות שבאלף אחוז מוטה לימין, אני צועק בראבו למסך.
יצוין כאן - אני לא מסכים עם סגל בכלום, אבל אני מאושר שקם מתנגד כמוהו לפרשני ועיתונאי שמאל שמסתערים עליו בשצף קצף, באתרים, בטוויטרים ובשמיטרים.
סגל רהוט, הוא ידען, הוא מנומק, אני מעדיף אותו אלף מונים על פני איזה ריקלין רדוד שרק מלראות את מסכת הזחיחות השמנונית חסרת ההצדקה על פניו עולה לי ארוחת הצהריים לגרון.
אולי יש לסגל השיקולים שלו. אולי הוא מנסה לקדם סדר יום ומטה את דיווחיו בהתאם. אז מה. כל עוד כלי התקשורת אינם מקפידים על דיווח נקי מהשפעה ומדעה פוליטית, ולאמנון אברמוביץ' מותר לנטות כל כך שמאלה, לסגל מותר להיות מוטה לחלוטין לצד השני. סגל לשמאל הוא יריב ראוי. צריך לכבד אותו על כך.