עכשיו יותר מתמיד כולנו צמאים לתכנים חדשים שיעבירו לנו את הזמן שהתפנה בעקבות סגר הקורונה, שהכריח אותנו להמיר את בילויי אחר הצהריים שלנו מבתי הקפה, הפאבים, המסעדות וחדרי הכושר, לרביצה בלתי נגמרת מול הטלוויזיה. זוהי שעת השין של ענקיות הטלוויזיה לתת את הטוב ביותר שלהם ולזכות במלוא הרייטינג ותשומת הלב.
כמו בארצנו הקטנטנות, גם חברות ההפקה הגדולות בעולם נתקלו בקשיים ביצירת תכנים חדשים בעקבות הסגר הארוך ונאלצו לעשות חושבים מחדש ולהפוך את ארגז הלימונים שנפל בפתח דלתם ללימונדה הכי טעימה שיכלו לספק. נטפליקס שמנסה לשמור על הרלוונטיות ולהחזיק חזק את קהל הצופים בארץ ובעולם, עלתה עם אנתולוגיה חדשה בת שמונה פרקים קצרים (20 דק' לערך לכל פרק) בשם "ריחוק חברתי" המתארת את החיים החדשים ברחבי העולם בעקבות התפשטותו של נגיף הקורונה שעצר את חיינו והרגיל אותנו לשיחות צפופות מול מסך המחשב והסמארטפון.
"ריחוק חברתי" נוצרה על ידי צוות הסדרה המצליחה "כתום זה השחור החדש", המפיקה ג'נג'י כהן וכותבת הסדרה המצליחה הילארי ויסמן גרהאם שהביאו איתן גם את השחקנית האהובה דניאל ברוקס. מלבדה הצטרפו לפרויקט גם השחקנים מייק קולטר, אוסקר נונז וההפקה כולה התנהלה מרחוק על מנת לא לסכן את בריאותם של צוות השחקנים, הבמאי והכותבים.
כמי ששבעה משיחות וידאו ו"זום" בחצי השנה האחרונה, "ריחוק חברתי" של נטפליקס לא נותנת לי את האסקפיזם שאני כל כך משוועת לו. למעשה הסדרה היא האנטיתזה של הצלחת הסדרה החדשה של נטפליקס "אמילי בפריז", שהצליחה לייצר באזז בארץ ובעולם. בניגוד לסדרה הקלילה עד טיפשית בה מככבת לילי קולינס בתפקיד אמילי קופר, שעברה לפריז וגורמת לנו להזיל ריר על כל פריים ופריים שלה במדינה הזרה, "ריחוק חברתי" מציגה לנו בכל פרק סיפור אחר, איתו נוכל מאוד להזדהות בעקבות חיינו החדשים בצילו של נגיף הקורונה ובפריימים שכל כך נמאס לנו לראות, מתוך עדשת המצלמה של המחשב שלנו.
"ריחוק חברתי" מציגה לנו מראה כנה ואותנטית של המציאות החדשה, הכוללת סוגיות כמו פרידה מרחוק מאדם קרוב שהלך לעולמו, הקושי שחווים הרווקים בבידוד, התמודדות עם אובדן עבודה או טיפול בילדים שמשתגעים בבית משעמום, ללא תמיכתן של המסגרות החינוכיות. במקרה הזה, אני הרגשתי מאנתולוגיה המבטיחה של נטפליקס ש'צרת רבים, נחמת טיפשים'. אז נכון, כולנו באותה הסירה פחות או יותר, לכולנו יש קשיים שלא חשבנו שנצטרך להתמודד איתם לפני פחות משנה, אבל השאלה האם בזמננו הפנוי אנחנו רוצים לדוש בהם עוד ועוד או אולי לרענן את המיינד בסדרה טיפשית חדשה שמציגה לנו את הרחובות היפים של פריז או ריאליטי של מפורסם מביך את עצמו לדעת בתחפושת של מנת פלאפל? זה כבר עניין של בחירה.
לטעמי ענקית הסטרימינג איחרה את המועד, לאחר שרשת HBO הקדימה אותם עם הסרט "קורונה טיים", שיצא בחודש שעבר ונשען על אותו הטריק וגם HOT הישראלית שיצאה באנתולוגיה קצרה משלה "במרחק 100 מטר", ברוח התקופה. לא רק שנטפליקס איחרה את המועד, היא גם הקדימה את המאוחר, כי במקום להתפשר על הפקה מהירה שכזו עם שמות מבטיחים, יכלה נטפליקס לתת זווית שונה על התקופה האחרונה ולהציג דברים חדשים ובועטים כמו שרק היא יודעת לייצר, אם רק היו מחכים קצת ונותנים לדברים לשקוע.