"The serpent", נטפליקס
אפשר לתרגם את “The serpent" למילה “נחש" או ל"שטן" - ככה או ככה להמלצה לצופה זה לא משנה: מדובר בפסולת נטפליקס שכבר עוברת את הגבול באיכות המוצרים הירודה שהיא מעלה לאוויר ומתחילה לעצבן. הסדרה בת שמונת הפרקים מתבססת על סיפורו האמיתי של רוצח סדרתי בשם צ'ארלס סובראג' (או בשמו המלא, הוטצ'אנד באונאני גורומוך צ'ארלס סובראג'), יליד וייטנאם, שפעל בשנות ה־70 של המאה ה־20 במזרח אסיה - תאילנד, הודו ונפאל.
סובראג' נהג להתחזות לסוחר של אבנים יקרות, פיתה תיירים מערביים צעירים להגיע לדירתו, ובעזרת זוגתו שהייתה בעלת ידע ברוקחות נהג לסמם ולרצוח אותם ולהעלות את גופותיהם באש. אחר כך השתמש בדרכוניהם כדי לחמוק מהמשטרה. סובראג' נלכד בתום מרדף ממושך, ולאחר שריצה עונשי מאסר קצרים יחסית במדינות שונות במזרח, נידון בנפאל למאסר עולם. הוא בן 77 כיום וככל הידוע עדיין חי ומרצה את עונשו.
צריך היה דמיון רב ומאמץ אומנותי מיוחד להפוך את הסיפור הבלתי רגיל הזה למוצר טלוויזיוני כל כך ירוד, ועל כך מגיעות הברכות לנטפליקס. הם עשו את זה. הם הצליחו. למשל ההחלטה למרוח את הסדרה במתכונתה הנוכחית על פני שמונה פרקים באורך של שעה, מה שהטיל על צוות התסריטאות והבימוי למרוח בתורם כל תמונה שבמסגרת של כל היגיון אומנותי לא צריכה להימשך יותר מ־10, מקסימום 20 שניות, על פני דקות ארוכות.
התוצאה: על המסך לא קורה כלום. איך מציגים את סובראג' הטלוויזיוני כטיפוס קשוח ושקט שלא כדאי להתעסק איתו? מראים אותו 30 פעם כטיפוס קשוח ושקט שלא כדאי להתעסק איתו. באופן אישי תפסתי את הרעיון בפעם השלישית. נגיד עוד פעמיים בשביל הבקשיש.
ואיך מציגים אותו כפריק שאוהב להרעיל את קורבנותיו כדי שיאבדו את ההכרה ויוכל לרצוח אותם? שולחים אותו להרעיל כל אחד מהם שלוש, ארבע וחמש פעמים. תשאלו כל רוצח סדרתי שאתם מכירים והוא יגיד לכם שמספיק פעם אחת כדי להרעיל, וכל חזרה על התעלול היא רשלנות מקצועית מבישה.
ותוצאת כל אלה כאמור היא מריחת זמן ש"מעצבנת" היא מילה רכרוכית מכדי לתאר אותה. העלילה שעסוקה בחזרות על עצמה לא מתקדמת לשום מקום, כי אין לה זמן להתקדם. המרב שהיא מציעה הוא דילוגי זמנים קדימה ואחורה, שבאחורה, סורפרייז סורפרייז, סובראג' הוא טיפוס קשוח ושקט שמרעיל את קורבנותיו חמש פעמים.
וזה בלשון המעטה מעצבן. לא זוכר מתי ראיתי לאחרונה, בסדרות שעלו לאחרונה בנטפליקס, איזו סדרה שתישאר איתי ליותר מחמש דקות, שאפשר להעניק לה את הציון עובר, שלא לדבר על עובר פלוס. מהקולקציה הדרום אמריקאית הירודה (“מי רצח את שרה", "sky rojo" - גרסת העאלק "תלמה ולואיז" הנלעגת) ועד לכוכב השביט הנוכחי “The serpent". עד כמה הסדרה מעצבנת? עד כדי כך שבפעם הראשונה התחלתי להתדיין עם עצמי אם כל המבחר הזה באמת שווה 720 שקלים בשנה.
# לראות או לוותר: בטח לראות. אבל רק אם אתם בקטע של מזוכיזם.