מאז שעלתה לאוויר באפריל האחרון הפכה סדרת הדרמה “בני אור” (yes), שיצרו גיא בלילה ואלעד ביטון, תושבי באר שבע, לפופולרית מאוד, אך גם ספגה ביקורת, בין היתר לאחר שנטען כי בני נוער ביצעו עבירות “בהשראת” הסדרה. כך למשל, בן 10 ובן 12 מדימונה שנעצרו לאחרונה בחשד שפרצו למוסדות חינוך בעיר, השחיתו אותם וגנבו ציוד מחשוב וכלי עבודה ובחקירת המשטרה הודו כי הושפעו מהסדרה; במקרה אחר שלושה נערים בגילי 12 ו־13 תועדו מאיימים על סטודנטים בבאר שבע באלה ובסכינים כי סירבו לתת להם סיגריות תוך שהם אומרים להם: “רוצים ‘בני אור’? תקבלו!”. בית המשפט לנוער הגיש כתב אישום נגד השלושה.

חשוב לציין כי הסדרה מוגדרת כ”דרמת פשע”, ולכן מוגבלת לצפייה מגיל 18 ומעלה ומשודרת אחרי השעה 22:00. הסדרה, המבוססת על אירועים אמיתיים שהתרחשו ברחוב בני אור בשכונה ב’ בבאר שבע ומתרחשת ב־2001, מגוללת את סיפורה של חבורת נערים בשכונת מצוקה שמחליטה להרוויח כסף באמצעות סחר בסמים שגנבו. הצעירים, הנוהגים להעביר את זמנם בעישון באנגים או בביצוע גניבות, מפעילים ברחוב תחנת סמים המתבססת על לקוחות סטודנטים. בתוך כך הם מוצאים את עצמם מסובכים עם סוחרי סמים, ראשי ארגוני פשע, והמשטרה כמובן.

רחוב בני אור בבאר שבע (צילום: בלה גרשביין)
רחוב בני אור בבאר שבע (צילום: בלה גרשביין)


"אני מכיר את יוצרי הסדרה מהשכונה שבה גדלתי, אני מכיר גם את האנשים שעליהם מבוססת הסדרה”, מספר ראו־דור חדד, שגדל בשכונה ועזב אותה, אך מבקר בה לעתים קרובות. “אלו היו חיי וחייהם של הרבה חברי ילדות שלי. המציאות עולה על כל דמיון. הסצינות קשות, אבל כך זה היה: התמכרויות, אלימות, סחר בסמים, אנשים שנורו, נדקרו ונעצרו לעיני ילדיהם. קפיצות של משטרה, קולות של מריבות אימים כל הזמן. כיום רבים מאיתנו עומדים על הרגליים עם משפחות לתפארת והישגים מדהימים בזכות עצמנו. היכן שגדלנו לא הייתה הזדמנות שווה, גורלך כמעט נחרץ רק בעקבות המקום שבו נולדת".

מה עבר בך כשצפית בסדרה?
"היא מציירת את המציאות כמו שהיא הייתה. בסופו של דבר מדובר במוצר טלוויזיוני, ויכול להיות שקצת הלכו רחוק מבחינת היריות והדקירות והסמים, למרות שבמקרים מסוימים זה לא פחות אלים מהמציאות שהייתה בשנים ההן. למקום הזה תמיד הייתה תדמית של שכונת פשע, ומי שחיפש לעשן קצת גראס בתקופה ההיא ידע לאן הוא צריך להגיע – ל’בלוק האדום’, זה שבו אני נולדתי. הסדרה מאוד אמיתית בהקשר הזה. לאנשים קשה עם השפה בסדרה והקללות, אבל זו הייתה השפה. ככה דיברו".

בדרך למעלה

מקרה שעלה לכותרות לאחרונה - ובו נער בן 15 מבאר שבע שנדקר במהלך קטטה עם בן 13 על חפיסת סיגריות - גרם לעיתונאי חדשות 13 אלמוג בוקר להעלות פוסט נוקב לעוקביו ברשתות החברתיות שבו כתב: “הדקירה של הנער בן ה־15 בגלל ויכוח על חפיסת סיגריות זרקה אותי לסדרה ‘בני אור’. הצלחתי לצפות ב־35 הדקות של הפרק הראשון וזהו. מיד אחרי כיביתי בבהלה את הטלוויזיה. 35 דקות של קללות, סחר אלים בסמים, ילדים בני 12 שמעשנים באנגים, מכות אכזריות, ולקינוח אב שנדקר לעיני בנו. כן, כן, ילד קטן שצופה באבא שלו נדקר שוב ושוב. והכל זמין לכל צופה ובכל גיל ביוטיוב”. בוקר אומנם נזהר מלטעון כי מקרה הדקירה המדובר הוא תוצר ישיר של צפייה בסדרה, אך ציין: “לא יודע אם החבר’ה האלה צפו בסדרה או לא, והאמת זה ממש לא יפתיע אותי אם כן, ואם הסדרה הזאת נתנה להם השראה”.

ליאור עובדיה, שגדל בשכונה סמוכה לשכונה ב’, מתגורר בשנים האחרונות בשכירות ברחוב בני אור יחד עם אשתו. “אני רואה ושומע את הביקורת על הסדרה, אבל אני יודע לקחת את הדברים בה בעירבון מוגבל”, הוא אומר. “יוצרי הסדרה מספרים את הסיפור מנקודת מבט של מה שהם ראו וחוו, אבל בכל עיר ובכל מקום יש מקרים כאלה של אנשים שבחרו ללכת בדרך רעה, כמו גם כאלה שבחרו ללכת בדרך טובה. בתקופה ההיא לא היו כל כך פלאפונים, וכולם היו מסתובבים ברחובות, אבל אני וחבריי חווינו מציאות רחוקה מאוד מזו שמתוארת בסדרה. המציאות ממש לא הייתה כזו אלימה וברוטלית. זו תמיד הייתה שכונה שקטה ולא יותר מדי מוגזמת בכמות הפשע שלה. אני לא נתקלתי במקרים כאלה”.

רחוב בני אור בבאר שבע (צילום: בלה גרשביין)
רחוב בני אור בבאר שבע (צילום: בלה גרשביין)


לסדרה יש השפעה על בני הנוער שגרים כיום בשכונה?
“אני רואה את בני הנוער מסתובבים בשכונה בנקודות שרואים בסדרה ומצביעים בדיוק על הסצינות. זה יוצר בעיה בעיניי כי הילדים מאמינים שהמציאות היא כמו בסדרה, מה שלא נכון”.

“עליתי לארץ בשנת 2001, וישר הגעתי לרחוב סמוך לבני אור”, מספרת בלה גרשביין, תושבת השכונה. “אחרי שנתיים עזבתי למקום אחר ולאחרונה חזרתי, ככה שראיתי את האבולוציה של השכונה לאורך השנים. לבני אור היה בעבר שם של שכונת פשע, אבל נכון להיום וגם לאז העבריינות והפשע לא היו כל כך קיצוניים. הייתה אז קצת עבריינות של נוער. רק המראה המוזנח של השכונה מאז נשאר אותו הדבר גם היום. זה היה ידוע אז שברחוב היו עבריינים וסמים, אבל לא ברמה כזו טרגית. הייתה אז בעיה של פשע בצורה כזו בכל מקום בארץ, ואני חושבת שאנשים צריכים לקחת בחשבון שזה משהו שקרה בעבר ולא בהווה, ולקחת את זה כסדרה ולא מעבר לזה”.

“לי מאוד צורם שלא מציגים את הצדדים היפים והטובים שבעיר והסיפורים של ההצלחות שצמחו מתוכה”, מציין עומר שוורצפוקס, חוקר תולדות העיר באר שבע ותושב העיר. “הסדרה מתארת אפיזודה של תקופה ספציפית – תחילת שנות האלפיים - שבה האזור סבל מפשיעה מאוד גבוהה. אלו היו שנים שבהן הרחוב לא היה בשיאו. לפני כן הוא היה רחוב מגוון של מעמד ביניים ואוכלוסיות חדשות יותר, מהרבה עדות, והיום הוא אזור סטודנטיאלי עם משפחות. נראה שהרחוב בדרך למעלה - יש בו שלל פעילויות קהילתיות”.

בחופשיות ובביטחון

כל תושבי השכונה בעבר ובהווה מסכימים שהרחוב המדובר עבר שלל תהפוכות ב־20 השנים האחרונות. “לא בכדי אשתי ואני מתגוררים ברחוב כבר חמש שנים”, מצהיר עובדיה. “זה רחוב שקט בצורה מטורפת, אין בו אירועים חריגים, בטח לא כמו שמצטייר בסדרה. הבניין שלנו מטופח ויפה. הרחוב ארוך יחסית. לא כל הבניינים בו מטופחים, אבל מדובר בשכונה ותיקה, והבניינים עצמם הם בנייני רכבת. בשנה האחרונה עשו ברחוב אספלט חדש ומדרכות חדשות ושיפצו אותו”.

“כל הקטע של למכור סמים ברחוב כבר לא קיים”, מוסיף חדד. “משטרת באר שבע עשתה עבודה מעולה בשנים שחלפו מאז. הדירות השתנו, והיום עושים את מעשי הפשע האלה בחדרי חדרים ומתחת לפני השטח. השכונה כיום היא לא של אוכלוסייה חזקה, אבל היא לא שכונת פשע”.
“כיום חיה בשכונה אוכלוסייה מעורבת של תושבים ותיקים, סטודנטים וזוגות צעירים, והיא מקום שקט ורגוע”, מוסיפה גרשביין.

שיר קנטוב, סטודנטית, עברה באוקטובר האחרון להתגורר בשכונה. “השכונה היום היא סטודנטיאלית, ואני מרוצה ממנה”, היא אומרת. “נעים פה. יש פה אווירה כיפית. יש שקט. אני מסתובבת בביטחון בשכונה. כולם גרים קרוב לכולם. אני מסתובבת בחופשיות. יש אנשים טובים”.

האם התדמית של המקום נפגעה בעקבות הסדרה?
עובדיה: “יש בסדרה משהו שעושה רע לתדמית של השכונה ושל העיר. אנשים לא מבינים שהרחוב לא נראה ככה היום. בדיוק השבוע אשתי ואני היינו במקום מסוים בעיר אחרת, והיינו צריכים להירשם בקופה. כשנתנו את הפרטים ואת הכתובת של בני אור, אשתי אמרה שהמוכר הסתכל עלינו מוזר בגלל הסדרה. אדם צריך לדעת שהסדרה מקצינה דברים ולא בהכרח מתארת אותם כמו שהיו”.

חדד: “הסדרה עלולה לפגוע בתדמית של באר שבע, יש הרבה ילדים טובים שגדלו בשכונה ולידה, ולא קרו להם דברים רעים. בעל כורחנו נחשפנו לדברים כאלה, אבל זה לא אומר שכולם ככה”.

גרשביין: “ויזואלית התדמית לא נפגעה כי השכונה עדיין במצב מוזנח, אבל התדמית של הנוער נפגעת כי הנוער בשכונה כיום הוא נוער טוב”.
שוורצפוקס: “קצת מורכב להסתכל על הסדרה כמשהו שפוגע בתדמית, כי בסופו של דבר זו יצירה של אנשים שבאו להציג משהו מהחוויות האישיות שלהם. לא פעם אוהבים להראות את באר שבע דרך הספקטרום של סדרות פשע, זה לא התחיל אתמול. לא תראה את הסדרה ‘חזרות’ מתקיימת בתיאטרון באר שבע. זה מה שדבק בעיר לצערי, וזה משהו שממשיך וקרוב לוודאי ימשיך גם בעתיד”.

מ־yes נמסר בתגובה: "הסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים שחוו יוצרי הסדרה מקרוב. מי שטרם הספיק לצפות בסדרה המדוברת בישראל, מוזמן להיווכח כיצד היוצרים מבקשים להעביר לבני הנוער מסר כן ואישי על כמה חיי הפשע כואבים, מלאי אשליות, ומשלמים עליהם מחיר כבד".