"עלייתו ונפילתו של אוסקר פיסטוריוס", הוט 8, הוט VOD, החל מ־6.7
לקח לי שלוש דקות להתחיל לסבול, ולפניי עוד היו לא פחות מ־267 דקות נוספות בשלושת פרקי הסדרה "עלייתו ונפילתו של אוסקר פיסטוריוס".
פיסטוריוס, למי שאינו זוכר או יודע, היה נער הזהב, אהוב לבה של דרום אפריקה. הוא נולד עם נכות בשתי רגליו, והרופאים, בהסכמת הוריו, החליטו לקטוע אותן.
לגדמים הותקנו להבים גמישים שמאפשרים גם ריצה, ובעזרתם השיג פיסטוריוס שיאי מהירות מסחררים ושבר שיאי עולם פאראלימפיים, וגם זכה לתואר הגאוני "בלייד ראנר".
דרום אפריקה כרעה ברך בפני גיבורה החדש. הוא היה יפה, מוכשר, גבר על מכשולים עצומים בדרכו, לא היה אפשר שלא להעריץ אותו. ואז, בשיא תהילתו, בליל ולנטיינ'ס דיי בשנת 2013, ירה פיסטוריוס בחברתו לחיים ריבה והרג אותה.
פיסטוריוס טען כי חשב שמדובר בפורץ, בית המשפט קבע שהרג אותה ושלח אותו לכלא, בתום דיון מתוקשר שמשך תשומת לב בינלאומית, ל־13 שנה.
סיפורו של פיסטוריוס, מלידה ועד כה, עתיר דרמות באופן יוצא דופן ומרתק. מה שעושה "עלייתו ונפילתו של אוסקר פיסטוריוס" לסיפור, וגם לצופה, הוא עינוי סיני.
הדרמה המסחררת, גדושת האירועים, נעצרת כאן בחריקת בלמים ונמרחת למסטיק אינסופי של סיפורי קרובים ורחוקים - כמעט תמיד בלתי מעניינים לחלוטין - על פיסטוריוס: בן דוד מספר כיצד הרגיש אחרי הרצח.
אחיינית מספרת כיצד היא הרגישה אחרי הרצח. שכן שנכח ברחוב כשהגיעו השוטרים מספר על התחושה ברחוב. עיתונאים שהוזנקו לשטח מספרים על תחושתם.
נראה שכמעט כל תושבי דרום אפריקה, בתוספת תיירים שהיו בסביבה, מתיישבים מול המצלמה ומספרים על תחושותיהם ומחשבותיהם בנושא. על הדרך יוצקים יוצרי הסדרה לשקשוקה קורט ממשטר האפרטהייד ומההתקוממות בערי השחורים והופעת אורח של נלסון מנדלה הצעיר.
פיסטוריוס הוא סיפור מרתק ותמיד שווה סרט דוקו. הפיכת סיפורו לשלושה פרקים בני שעה וחצי, ובסך הכל ארבע וחצי שעות, היא מבחן קשה גם לצופה בעל סיבולת מברזל. בוודאי כשעיקרי הפרקים הם פטפטת בלתי נגמרת.
לראות או לוותר: מיועד לסובלים מנדודי שינה. יעיל יותר מבונדורמין. אחרת, ברח, צופה יקר, ברח.