רגע לפני "MKR המטבח המנצח VIP": איתן כבל ואחותו על ההחלטה ללכת לריאליטי

הספיקו לי פחות מעשר דקות של שיחה עם איתן כבל ואחותו חגית מדמון כדי להבין מדוע לוהקו השניים לתוכנית הריאליטי "MKR המטבח המנצח" (קשת 12), לעונת ה־VIP שתעלה ביום ראשון (3 באוקטובר). נדמה שלזוג האחים הזה יש את כל מה שפורמט טלוויזיוני צריך: פלפליות, ציניות, הומור, אנרגיות מתפרצות ובעיקר הרבה כיף. בניגוד לכבל, חבר הכנסת לשעבר שמאז פרישתו מהפוליטיקה הפך לכוכב טלוויזיה כפאנליסט בתוכניות אקטואליה, עבור מדמון, שעובדת כבר שנים רבות ברשות החניה - "וקיבלה עובדת מצטיינת", מציין האח הגאה - זו הופעת בכורה טלוויזיונית שמלווה בהרבה חששות. "יום אחד איתן מתקשר אליי ואומר לי: 'תשמעי, אני רוצה שתגידי קודם כל כן'", מספרת מדמון. "אני מיד כמובן התמלאתי בחשש. כשהבנתי שמדובר בתוכנית בישול שהכרתי, שמחתי, אבל פחדתי נורא ורציתי לסרב".

והנה אתם כאן.
מדמון: "יש באיתן משהו שאי אפשר לומר לו 'לא', אבל שלא תביני לא נכון, לקח לזה זמן להבשיל".
כבל: "אני לא הולך לריאליטי מתוך עיקרון, אין תוכנית ריאליטי שאת מכירה שלא פנו אליי מטעמה פעמיים ושלוש כולל 'האח הגדול', אבל קבעתי לעצמי כלל שאני מסרב לכל הצעה, ושלא תחשבי שלא הציעו לי סכומי כסף גדולים. המחיר של ההשלכות פשוט לא היה שווה לי את זה, אני לא בנוי לאינטריגות ולמריבות, ואני יודע שאני לא בן אדם קל, זה לא בשבילי, מה אני צריך עכשיו להתווכח עם אנשים".

ומה גרם לך בכל זאת להסכים הפעם?
"הבנתי שזו תחרות נטו, ובניגוד לתוכניות אחרות, אין פה אינטריגות בין אנשים, רק אוכל. בישול זה דבר שמאוד קרוב אליי. מי שמכיר אותי יודע שאני זה שעומד בכל יום שישי במטבח וממלא סירים. בישול הוא אמנות מבחינתי, וגם הזדמנות להכיר אותי מפן אחר. התנאי האחד שלי בתוכנית הזאת, לפני שאמרתי כן, היה שייתנו לי להכין רק אוכל תימני. רציתי להביא לתוכנית את מה שאני מכין בבית בכל שישי, את האוכל המסורתי שגדלתי עליו, וגם לא היה לי ספק שהפרטנרית שאבחר תהיה חגית".

בנוסף לכבל ומדמון, ישתתפו בעונת ה־VIP של הריאליטי גם אורלי זילברשץ ואלישע בנאי, דודו ונטלי אהרון, קורין גדעון ואמה ורדה ואילנית לוי ואחיה אשר. מדי שבוע יידרשו הזוגות להכין ארוחה בת שלוש מנות אל מול השופטים, חיים כהן ורותי ברודו, וחִכָּם הרגיש של יתר המשתתפים בתוכנית.

לדברי כבל ומדמון, שניים מתוך חמישה אחים, הדינמיקה המצחיקה שקיימת ביניהם ביומיום תעבור היטב מבית ילדותם בראש העין אל המסך הקטן. "חגית היא הנשמה שלי ואני הנשמה שלה, ככה זה היה מאז ומעולם", אומר כבל. "יש בינינו קרבה וחיבור אחרים, ולא הייתה פה שאלה. יש לי עוד אחות, שגם היא בלי עין הרע מבשלת מעולה, אבל אני חושב שחגית מבשלת טוב ממנה".

מדמון: "אני לא חושבת שאני מבשלת יותר טוב".
כבל: "כך או כך, אם היא הייתה בן אדם רדום, זה לא היה עובד. בלילות שישי היא מככבת, אנחנו באים לבית של ההורים ותמיד שמח, יש לנו עוד אח צעיר שהוא גם כוכב בפני עצמו".
מדמון: "אבל את לא מבינה מה קרה ברגע שאמרתי לו 'כן'. הוא התחיל להיות מטורף בדיוק כמו שתמיד קורה כשהוא מחליט שהוא הולך על משהו. איתן הוא כזה, הוא טוטאלי, הוא הולך עד הסוף. הוא פשוט הכניס אותנו למשטר אימונים כמו בצבא".

כבל: "אמרתי לה: 'תקשיבי, חגית, זה לא המטבח של שישי. אנחנו צריכים להיות מתוזמנים על הדקה. היא שאנטי, ואני שם שעונים כדי למדוד כמה זמן ביצה מתבשלת, ממש ברמות האלה".
מדמון: "בדיעבד התכונה הזו רק עזרה לנו, אני עושה הכל עם העין, אבל איתן חייב לרשום כל דבר ולדייק, ואולי זה גם מסביר למה כל מה שהוא עשה עד היום הצליח לו בצורה שהצליח".
כבל: "אני צנחן, וזה משהו שעוד נותר בי. כשאתה יוצא ממטוס אתה לא חושב על הפעולות, יש פה זמנים שאסור לבזבז. אז נכון, היום הראשון של הצילומים היה באמת מלחיץ, אבל היינו מוכנים".

טעמים של פעם

הצילומים לריאליטי נערכו כבר לפני כמה חודשים, בעיצומה של הקורונה, וכבל אף נכווה במהלכם בתאונת מטבח, כשהתאמן בביתו על הכנת מנת מרק הרגל המפורסמת שלו, ובמהלך ההכנה, סיר הלחץ התפוצץ, ותכולתו נשפכה על בטנו. "היו אצלי בבית פבלו רוזנברג וצוות של גלי צה"ל, שהגיעו להקליט תוכנית אירוח שאני עושה, והלכתי וקניתי במיוחד סיר לחץ באלף שקל כדי להתאמן על המנות ולהגיש להם", הוא מספר. "אחרי שהסיר התפוצץ עליי, הלכתי למרוח משחה וחזרתי לשולחן להקלטות כרגיל, ואפילו לא ויתרתי להם על הטעימות. כאבי תופת, אבל יש לי כוח סבל".

זה מסביר אולי איך שרדת כל כך הרבה שנים בפוליטיקה?
"ייתכן. זה היה כמו פצצה, אבל אפילו הלכתי אחר כך להבריק את הבית".
מדמון: "הוא חולה ניקיון".

כבל: "אבל זה היה שווה את זה. אין באמת יותר כבוד למטבח התימני, אין כבר מסעדות עם פתיליות שעושות את האוכל מבית אמא, אפילו לא במקומות כמו ראש העין או שכונת התקווה. הם כבר עושים את האוכל עם תפוחי אדמה, סלרי וגזר. זה טעים, אבל אלו לא הטעמים של פעם".
זה השלב שכבל עושה הפסקה קטנה בראיון כדי לספר לאחותו שסיר המרק שהוא הכין בצהריים לאורחים היה הרבה יותר טעים מהסיר שהכין לכולם בערב החג. "מאז התוכנית ועד היום אני מרגיש שעליתי שתיים או שלוש מדרגות ביכולת שלי", הוא אומר. "את יודעת שחיים כהן אפילו שם לב לדקויות של סוגי הבשר שבחרתי להשתמש בהם".

מדמון: "המטרה הייתה לבשל הארד קור כמו פעם. אם היינו משדרגים את המטבח, אני מניחה שהיינו עושים דברים טובים, אבל היה חשוב לנו ללכת על האוכל הכי בסיסי ואותנטי שיש".
כבל: "רצינו להכין את האוכל שאנחנו יכולים לאכול כל יום, כל שבוע וכל שנה. את יודעת איזה קובניות חגית יודעת להכין? את יודעת מה חיים כהן אמר עליהן? אני חייב לעשות את זה עכשיו יותר טוב, אני לא מוותר".

באיזה בית גדלתם?
כבל: "גדלנו בבית דתי, ואפילו דתי מאוד. אבא לא הדליק טלוויזיה בשבת, היה לו שעון שבת, ציציות ופלטת שבת".
מדמון: "אמא שלנו היא בשלנית גדולה, וממנה אנחנו יודעים את הכל. אפילו חביתה היא עושה בצורה מושלמת. את יודעת מה הלך אצל אמא שלי בבית בתקופת האימונים? את יודעת איזה צעקות היו? איתן היה צועק לה: 'אבל כמה את שמה?', והיא הייתה אומרת לו: 'ככה'. וזה היה משגע אותו".
כבל: "אני צריך לדעת כמויות מדויקות. זה מזכיר לי את ועדות הכנסת, שאנשים היו מגיעים ומסבירים לעצמם במקום למי שצריך להבין. אבל אם אתה יודע איך מכינים, תבין שאני צריך ללמוד. גם ללמד זו תכונה שצריך ללמוד. אגב, תמיד אתגרתי את אמא שלי בענייני בישולים, גם כשהייתי צעיר".
מדמון: "מזל שיש את איתן, כי אנחנו בונים עליו שהוא ילמד מאמא את כל הדברים שהוא עדיין לא יודע להכין וימשיך את השושלת".

כל פינה וכל גינה

כבר יותר משנתיים שכבל, 62, נמצא מחוץ למרוץ הפוליטי. אחרי שנבחר למקום לא ריאלי בפריימריז של העבודה ואחרי העימות המפורסם עם יו"ר המפלגה לשעבר אבי גבאי, הוא עזב את המקום ששימש ביתו הפוליטי ושבמסגרתו נבחר לראשונה לכנסת ב־1996; המפלגה שאביו, אבשלום כבל ז"ל, היה אחד מחברי המרכז הראשונים שלה. כיום הוא איש עסקים - "עסקים לגיטימיים, לא לובינג וכאלה" - וחבר דירקטוריונים.

אז עידן מפא"י נגמר מבחינתכם?
מדמון: "בבחירות האחרונות זו הייתה הפעם הראשונה שלא הצבענו עבודה. וזה היה מאוד קשה. הייתי ילדה שגדלה בבית מפא"יניקי, שהיו לנו ישיבות בו, ועוד בראש העין. בתקופה ההיא זה לא היה פשוט. היינו שונים, היינו מוזרים".
כבל: "הלכו איתנו מכות ב־77'".
מדמון: "היינו נחשבים למשפחה אחרת, ההורים היו חזקים בפוליטיקה המקומית. אבא שלי היה במחלקת הגבייה בעירייה בראש העין, אמא שלי הייתה במועצת פועלי ראש העין, והיינו ללא ספק עוף מוזר".

ועוד בתקופה שכל הסיפור הפוליטי היה בעיקר עדתי.
כבל: "כשאבא שלי היה הולך לישיבות מרכז, הוא היה מתלבש כאילו הוא הולך לחתונה, זה לא היה כמו בתקופתי שהיו כבר אלפים, היו רק 400 איש. זו הייתה תקופה אחרת לגמרי".

איתן, אתה מתחרט על ההתבטאות המפורסמת נגד אבי גבאי שבה אמרת כי הוא איים "להפיל עליכם את הבית"? אולי אם היית יותר מעודן, יכולת לזכות במקום ריאלי ברשימה, ומי יודע, אולי להיות שר היום במקום עמר בר־לב?
"נכון, יכולתי להיות שר, אבל אני תמיד אומר על עצמי שאלוהים חנן אותי בשתי תכונות: אחת טובה ואחת רעה. הטובה היא שאני רואה הכל לפני כולם, והרעה היא שאני גם אומר את זה. ברוב המכריע של המקרים אנשים לא אוהבים שאתה משבש להם את האשליה. ואגב, פנו אליי לפני הבחירות ואפילו היו לי הצעות. אבל אני לא אחזור למפלגת העבודה ואני גם יכול לומר לך בלב שלם שאני לא מרגיש געגוע לכלום. באמת, ללא קשר לאיך נראית הכנסת. גם אם זה היה בכנסת שהייתה בה הנבחרת שלי, אני ממש לא מתגעגע. הפוליטיקה היא בנפש שלי, ועשיתי הרבה מאוד דברים, אבל כרגע אני לא שם".

היית פרלמנטר ותיק מאוד, יו"ר דומיננטי של ועדת הכלכלה, העברת חוקים רבים. לא מדגדג?
"אני מכיר את הכנסת כמו שמעטים מכירים את כנסת ישראל לדורותיה. התחלתי להסתובב שם עוד לפני שהייתי חבר כנסת, כעוזר של אברהם כ"ץ־עוז, שהיה שר החקלאות, ואחר כך בעבודה לצד פרס. הכרתי כל אבן, כל פינה וכל גינה, ואני אומר בכנות שאני לא חושב שמישהו יצליח להגיע בשנים הקרובות להישגים שהצלחתי להגיע אליהם".

יכול להיות שלא סגרת לגמרי את הדלת?
"אני לא סוגר דלת, ולא סגרתי שום דלת. אבל אני יכול לומר בוודאות שגם אם אחזור, לא אחזור למפלגת העבודה. יש לי בראש מחשבה שאם אני חוזר, זה רק לסיטואציה שמשנה את הפוליטיקה הישראלית, ולא סתם כדי להיות חבר כנסת".

זה אפשרי?
"אפשרי, הפוליטיקה הישראלית כבר עוברת תהליכי שינוי, זה כבר יותר מזרמים תת־קרקעיים. הפוליטיקה הישראלית תשתנה כשביבי ילך לגמרי. ואני לא יודע עוד אם זה לטובתנו. כי אם ביבי יזוז, קוברים אותנו כגוש לגמרי".

הוא יזוז לדעתך?
"אם הסיפור של ממשלת השינוי ייגמר בשנתיים הקרובות, הוא יחזור לדעתי באופן חד־משמעי. אם הם מצליחים לצלוח את השנתיים הללו, אולי יש סיכוי שלא. קרה פה משהו מטורף ואנשים לא שמים לב אליו, אבל בשורה התחתונה ביבי הוא זה שמינה את בנט. אם הוא היה זז ובוחר מישהו אחר מהסיעה לעמוד בראש, הם היו מקימים את ממשלת הימין החזקה ביותר שהייתה פה אי פעם. בצד שלנו אני רואה הרבה שמתבלבלים ביום שאחרי ביבי. כל אנשי ה'רק לא ביבי'. הם לא מבינים שברגע שזה יתאפשר, הימין יחזור לכור מחצבתו".

יש שיאמרו שמדובר בזריחתה המחודשת של "העבודה".
"הלוואי שהיא תזרח, אני לא עומד בפינה ומחכה לכישלון. ממש לא. אבל גם אז אמרתי שאולי המפלגה תחזור לשבעה־שמונה מנדטים, אולי עשרה, וזה כל הסיפור. אלטרנטיבה כמו שהיא הייתה פעם - היא לא תהיה לעולם. אני עדיין חושב שמפלגות העבודה ומרצ צריכות להתאחד. אם מרב הייתה באה ומתייעצת איתי, הייתי אומר לה שצריך שיהיה גם קונספט. תסתכלי על העשירייה הראשונה - וגלעד קריב אפילו חבר שלי - אין לה צבע אחיד. זה מפה ומשם".

איך ההרגשה לראות את הפשרות שהמפלגה שגדלת בה עושה היום?
"אמנם גם אני תמכתי בממשלת השינוי ונאבקתי עבורה ודיברתי ברדיו והכל, אבל בסופו של דבר דרכה של הממשלה הנוכחית היא דרך הימין. אין שום דבר אידיאולוגי שלנו שמתקיים, ואני כבר לא מדבר על מרצ. תסתכלי גם על עבאס, הוא לא נכנס בשביל אידיאולוגיה, הוא רוצה את הכסף שלו לחברה הערבית. בסוף, בשורה התחתונה הימין ממשיך. מה קרה בחודשיים האלה? שום דבר לא השתנה, הדבר היחיד שאפשר לומר שהשתנה הוא אולי השקט, לא במובן של מלחמה, אלא שנדמה שהאווירה אחרת, ואולי גם זה משהו".

אתה מופיע הרבה כפאנליסט. יצא לך להופיע בפאנל עם איתמר בן־גביר, כשהוא חבר כנסת ואתה כבר לא?
"אני לא מוכן להופיע איתו, נקודה. לא הופעתי איתו, וזה לא יקרה. השנים לוקחות אותך למקום שאתה לא רוצה להתווכח עם אף אחד. אני לא אהיה האיש שבעזרתו הוא יצעק את האידיאולוגיה שלו. הוא הרי צריך אותי. ככל שאני אתקוף אותו יותר, הוא רק מרוויח יותר".

התאפקתי לא לשרבב את המילה "פרוצדורה" בכל הראיון, אבל אני מתרשמת שהחיקוי שלך ב"ארץ נהדרת", בגילומו של ערן זרחוביץ', הוא כאין וכאפס לעומת היכולות הקומיות שאתה מפגין בעצמך.

מדמון: "אני חייבת לומר שמאז שאיתן לא חבר כנסת, יוצאים ממנו דברים שתמיד היו בו, אבל הציבור הרחב לא הכיר. כשאתה חבר כנסת אתה צריך לשמור פאסון, אבל פתאום עכשיו אני רואה איך הוא עובר מסך טוב, וכולם אוהבים אותו, וזה מחמם לי את הלב וגורם לי גאווה".
כבל: "את אחותי, את לא אובייקטיבית".
מדמון: "אל תעצבן אותי. זה לא כי אני אחותך. את תראי את זה בתוכנית, העקיצות וההומור, זה איתן".
כבל: "היא הכוכבת".
מדמון: "באיזשהו מקום היה לי גם, כמו לכולם, חלום להיות שחקנית, והוא הגשים לי את זה".
עד כמה הצפייה בתוכנית מעוררת חשש אצלכם?
מדמון: "הילדים שלי ובעלי מתרגשים. היו לי פחדים וחששות, אבל עכשיו אני בסדר. אני בטוחה שכולם ייהנו, זו תהיה חוויה"