"צדק צדק תרדוף", החל מיום רביעי, 3.11, כאן 11
הכינו את המועקה. היא הולכת לנחות עליכם בלי רחמים, בכמויות גדולות, לא בכאילו, לא סרט, אמיתית ישר מהחיים. היא באה מתוך כוונות טובות. כבר שנים פועל בשקט בישראל בית המשפט הקהילתי שמטרתו שונה מזו של בתי המשפט האחרים. אלה פעילים כדי להרחיק את העבריינים מהחברה ובאין ברירה לשלוח אותם לכלא. בית המשפט הקהילתי עושה את כל המאמצים, בשיתוף של מערכת עורכי דין ועובדים סוציאליים, להרחיק אותם מהכלא ולהעניק להם הזדמנויות נוספות בחיים.
המערכת כולה מנסה להניח סביב האיש סביבה תומכת, ככל שמשאביה המצומצמים מאפשרים לה. לאורך שנה וחצי הוא נדרש להגיע אחת לשבוע לפגישה עם קצין מבחן או עובד סוציאלי, לדווח על חייו, על עבודתו, להיבדק כדי לוודא שאינו משתמש בסמים, ולקבל את התמיכה הנפשית שלה הוא זקוק. אם ישמור על התנאים הללו, יימחקו אישומיו ולא יגיע לכלא. אם לא יעמוד בהם יותר מכמה פעמים, ייגמרו הרחמים והאיש יישלח לרצות את עונשו.
המשתתפים בסדרה שיצר אייל בלחסן באים מהחצר האחורית של מדינת ישראל. מציאות של בתים הרוסים, עוני ופשע גידלה אותם לחיי עבריינות כבר מילדות. בגיל העשרה כבר נכנסו ויצאו בשערי מוסדות לעבריינים צעירים ובתי כלא. המחסום העיקרי שעומד בפניהם כרגע בדרכם אל השיקום הוא אישיותם שלהם עצמם, משאביהם הפנימיים, שאותם לא למדו מעולם לגייס כדי להתמודד עם קשייהם העצומים בחיים. הם מכירים דרך אחת בלבד: בריחה בחזרה אל המחוזות המוכרים של הבטלה, השכרות והפשע.
שם תוכנית בית המשפט הקהילתי והמערכת שסביבה אינה נמצאת ואינה יכולה לשלוח אליהם זרוע מסייעת. המשאבים דלים מדי, שורשי הבעיה עמוקים מדי. יהיה השופט רחום וחנון ככל שיהיה, מילות ההטפה שלו למשתתף בתוכנית אינן שונות ממאות ואלפי נאומי הטפה ששמע הנאשם בחייו, ועברו לו גבוה־גבוה מעל הראש. בתוך העוני והדלות העלובה בחייו ובנפשו קשה לראות אותו נחלץ מהמעגל חסר הרחמים שאליו נקלעו חייו ודרכו סלולה בחזרה אל הפשע ואל בית הכלא. ואת כל אלה קשה מאוד לראות.
# לראות או לוותר: לראות. דיכאון.