"אני פונה לכולם - מזרחים ואשכנזים": השחקן והיוצר שלום אסייג שב למסך בסדרה "שנות ה-90", שפרק הבכורה הכפול שלה שודר בשבוע שעבר ב"רשת 13". מדובר בסדרת ההמשך של הקומדיה "שנות ה-80", שתגולל את סיפור הפריצה של שלום אסייג, שהופך מבדרן צעיר בתחילת הדרך לאחד הקומיקאים המוכרים בישראל, נאלץ להתחתן בשל הריון לא מתוכנן, הופך לאבא צעיר ומתגרש זמן קצר לאחר מכן.
מה למדתם מהצילומים של שנות ה-80? הקהל הישראלי אוהב אותה?
"הקהל הישראלי אוהב את הסדרה זה ללא ספק, בגלל זה היא רצה במשך 5 עונות. אגב, זה לא בדיוק 5 עונות כי חלקן גם עונות כפולות. אז אם נספור את זה לפי כמות הפרקים שסדרה צריכה להכיל, אז אפשר להגיד שהיו שם 8 עונות. הקהל אוהב את הסדרה ורואה אותה בשידורים חוזרים, אנשים אפילו מדברים כמו בסדרה, אז ללא ספק הקהל אוהב את הסדרה".
אחיך נעלב, ובצדק, מהמבקרים ומהעובדה שהם מתעלמים מהסדרה. מה אתה מרגיש כלפי זה?
"אני כבר שועל קרבות ותיק וזקן, אני כבר מזמן לא מתרגש ממה שכותבים המבקרים. מבחינתי מה שחשוב באמת זו אהבת הקהל. אני לא עושה סדרה בשביל לקבל פרסים, תאמיני לי שאם הייתי רוצה לעשות סדרה שתקבל פרסים הייתי יודע לעשות סדרה שתקבל פרסים, אבל זה לא מעניין אותי. אותי מעניין לעשות סדרה שאני אוהב ומתחבר אליה, וגם הקהל הרחב אוהב ומתחבר אליה. זה מה שחשוב לי. חשוב לי שהסדרה מגיעה לכל בית, שאנשים צופים בה בלי סוף, שאוהבים אותה ומתרגשים ממנה לא פחות מאשר צוחקים ממנה".
הסדרה בעצם פונה לכולנו, נכון?
"בוודאי. אני לא עושה סדרה שפונה רק למרוקאים או רק לגרוזינים. זו סדרה שהקהל שלה הוא רחב מאוד. אני מביא את החוויות שלי ואת הזיכרונות שלי מהילדות, בדיוק כמו במופע הסטנדאפ הראשון שלי שבאתי והבאתי את הסיפורים שאיתם גדלתי. לא היו לי סוגים של קהלים, הופעתי לכולם. כל הקהל בא להופעות שלי - אשכנזים, ומהפריפריה, ומתל אביב, ומסביון לא משנה מאיפה. כמובן שיש אנשים שמתחברים לזה יותר ברמה הרגשית כי הם מכירים את הדמויות ואת ההווי השכונתי הזה כי הם גדלו ככה, הם צוחקים מתוך הזדהות, ואחרים מתוך הסיפורים והחוויות המצחיקות שהם רואים על המסך. אז לא 100 אחוז אוהבים את הסדרה? זה לגיטימי. הכל טוב".
עשיתם הפרדה ברורה בין שנות ה-80 לשנות ה-90 בסדרה. אז מה שנות ה-90 הביאו לתוך השכונה?
"אני חייב להודות שבעונה האחרונה של שנות ה-80 הרגשתי שאנחנו קצת דורכים במקום, ושכבר די מיצינו את הקונספט כמו שהוא. הבנו שכל הדמויות חייבות לעבור איזשהו שינוי, כמו שקורה בחיים גם. אז בשנות -90 בעצם קפצנו כמה שנים קדימה, והדמויות השתנו והתפתחו. אני אתן לך דוגמה למשל את ממוקה, שהיה לו מכולת אז עכשיו יש לו אולם שמחות, כי זה מה שקרה במציאות".
באמת?
"כן. רוב הגרוזינים בטירה שהיו להם מכולות אחר כך היו להם אולמות אירועים. זו אבולוציה. בכל אופן, כולם עוברים שינויים. גם שלום, שזה סיפור אמיתי שלי כי באותן השנים הייתי באילת בצוות בידור והכרתי את גרושתי האנגליה והיה לנו סיפור של היריון וחתונה מהירה וגירושים מהירים, וככה נולד דניאל. אז גם הסיפור הזה בא לידי ביטוי בעונה הזו".
בן כמה היית כשהתחתנת?
"בן 24".
ומה קרה להורים של שלום בסדרה? בפרומו מראים שנכנסו המחשבים לחייהם.
"נכון, נכנסו כל מיני דברים חדשים לעולם. החל ממזכירה אלקטרונית שהתחלנו להשתמש בה, דרך תמונות תלת המימד שאתה בוהה בהן ומנסה להבין מה בדיוק אתה רואה. גם הטלפון הסלולרי, טלפון הבננה שהגיע לעיר, תוכניות הטלוויזיה כמו 'בברלי הילס' וכל הטלנובלות הספרדיות".
היה תחקיר שעשיתם להיזכר במה שהכי בלט בשנות ה-90?
"ברור".
ואיך עושים תחקיר כזה?
"ממש יושבים על גוגל ורואים מה היה בשנות ה־90. אירועים גדולים, דברים משמעותיים שקרו, טרנדים. זה היה חיפוש בגוגל יותר מאשר חיפוש בזיכרון שלא תמיד הוא מספיק. העונה הזו מתחילה בשנת 93, אבל כמובן שדיברו על מלחמת המפרץ בשנת 91 - יש לנו פרק שלם שכולו פרק פלאשבק שמתעסק במלחמה. זה לא סיפור שיכולנו לוותר עליו. בהמשך התחיל אוסלו והאינתיפאדה, ובעונה הזו אפילו ערוץ 2 קם, וככה מסתיימת העונה כשאני על המסך בערוץ 2".
בשנים האחרונות אנחנו מגלים יכולות דרמטיות מהממות שלך. איפה אתה מרגיש יותר נוח?
"קודם כל תודה, ואני מרגיש נוח גם פה וגם פה. הרבה שנים לא עשיתי דרמה פשוט כי לא רציתי. הייתי עסוק. גם בשנות ה-80. כל הזמן קיבלתי הצעות לעשות דרמה כי בעבר הרחוק השתתפתי בסדרה שקראו לה 'המשאית', והביקורות היו מצוינות. מאז הייתי עסוק מאוד בפרויקט של שנות ה-80 כי אני לא בא אליו כשחקן אני יוצר שלו ואני מעורב בכל פיפס אז זה שואב ממני המון. אני אספר לך שכשבא 'מנייאכ' גם לא רציתי, אבל אז קראתי".
מה זה לא רציתי?
"בדיוק מאותן הסיבות - הייתי עסוק מדי. כשקראתי את התסריט אמרתי 'ואוו ושאני חייב לקחת חלק בדבר הזה'. מאז זה עשה לי חשק לעשות עוד דרמות וזה מה שאני עושה עכשיו, מתעסק גם בזה".
עושה רושם שכל הילדים שלך וכל מי שקשור אליך בדם יעשה במות? אתה מרגיש שזה עובר הלאה?
"תראי, דניאל ללא ספק. הוא עובד בזה והוא התסריטאי הראשי של העונה הזו. הוא עשה עבודה מדהימה. הוא בעולם הזה מגיל אפס, ולמד מוזיקה הרבה שנים. הוא גם מוזיקאי, וגם עושה סטנדאפ, וגם משחק, ובעולם התסריט הוא עושה הרבה דברים מדהימים. אושר, הנכד, התחיל לשחק בשנות ה-80 וגם בפרסומת של ויקטורי - הם רצו שושלת ונתנו להם את מה שהם רוצים. אני בגישה של מה שהילדים רוצים אנחנו נתמוך. אני לא אעשה להם את מה שההורים שלי עשו לי, למרות שאני חושב שזה מה שבנה אותי".