"שנות הירח", הוט 3, הוט VOD
אין חדש אצל אביב גפן. הרוקר שצרח “אנחנו דור מזוין" ועבר לנהוג במכוניות פאר, התחפש למנהיג אומנים רעבים בקורונה, והתקרב ליהדות לעיני צלמים, שוב לבש תחפושת חדשה: כותב תסריטים צולעים.
כשאביב גפן צרח מעל במות “אנחנו דור מזוין", הייתי כבר מבוגר מדי מכדי להתרשם. לגביי הוא היה לא יותר מרעש רקע, עוד רעש רקע במקום שלא מפסיק לאכול את הראש של דייריו ופשוט עדיף לשמור מרחק בטוח. אלא שכעובדה בלתי ניתנת לערעור אביב גפן נגע במכאוביו של דור מתבגרים שהרגיש - ככל דור מתבגרים - אבוד, בלתי מובן, חסר אוזן קשבת, והנה נמצא להם אחד שצורח את כעסם ועלבונם מעל במות, ועוד מהמשפחה הנכונה. אולי בלי שהתכוון לכך גפן הפך לאליל. מה שעובדי האליל הצעירים לא ידעו כמובן הוא שבתום ההופעה מיהר האליל אל הקופות לאסוף את המזומנים שהצטברו ממכירות הכרטיסים ולרכוש בהם וילה בצהלה ומכוניות פאר, אבל את תדמית המורד בחוכמה רבה תִחזק ושימר.
וזה היה בסדר. זו הייתה אנוכיות קפיטליסטית לגיטימית. אחד מוכר המבורגרים, אחד ג'ינסים קרועים בברכיים, ואחד משווק סחורה בצורת צרחות על במות ומוכר כאב נעורים ומרדנות. כל עוד הוא משלם את מסיו - וגם אם בצבא לא שירת - זה בסדר. אין חוק שאוסר את זה.
ליהנות ממנו כבר היה סיפור אחר. דור האביב גפן כמובן לא היה מוכן לשמוע מילה אחת רעה על האליל. הדור הקשיש מהם כבר התבונן בו בעיניים מפוכחות יותר. כשהחלו להצטבר הראיות שהמורד עדיין הולך יחף אבל לא נוסע בפחות מב.מ.וו., כבר צצו הספקות לגבי הנחשוניות שבבנאדם. מי שגם היה לו חשבון עם האבא המפורסם ודי מאס בסיפורים החוזרים ונשנים על אורי־אריק, וגם לא התעלף למשמע המלודיות הנוחות לאוזן אבל הפשוטות והטקסטים הקלישאתיים פרי עטו, החל לפתח עור ברווז כלפי הילד הלא כל כך פלא.
הסדרה “שנות הירח", שעלתה בשבוע שעבר בהוט, מתארת את קשייו של גפן לפרוץ קדימה כרוקר צעיר, את חייו במחיצת אב לא נאמן לאמו ומוגבל רגשית ביחסו לבנו. את הסדרה יצר גפן בעצמו וכתב לה את התסריט. אם להשתמש פעם נוספת בביטוי עור ברווז, זו התופעה הגופנית שהסדרה מעוררת לנוכח הדיאלוגים הדלים להחריד והפתרונות התסריטאיים המוצגים בה. וזה חבל. למשפחת גפן חבילה של חומרי גלם נאים, ותסריטאי מנוסה בוודאי היה מוציא תחת ידו סדרה לא רעה כלל. אלא שלגפן, ככל הנראה, עלה האביב לראש. הוא רצה לעשות לבד, וזה מה שיצא לו.
אומנם “שנות הירח" מצולמת ומתופארת היטב, אבל מי ש"אשמים" בה בעיקר הם הוט, שהעניקו את הבמה, וגפן עצמו, שככלל בשנים האחרונות עולה לו האביב לראש. הכאילו מורד שהיה פעם מינה עצמו בימות הקורונה למנהיג מחאת האומנים הרעבים. היענער אומן רעב, שהתייצב, לבוש מקטורן, אצל עוד רעב ליחסי ציבור כבנימין נתניהו, לפגישה שאליה הגיע במכונית יוקרה.
בסמיכות קרובה, מגלה המנהיג הרעב בישיבה בבני ברק את היופי ביהדות, וכמובן שבאורח פלא יש מצלמות בסביבה לתעד את המעמד הקדוש. והטונים הצורמים נמשכים הלאה והלאה. הנה עוד דבר שגפן מזייף בלי לדעת בו דבר של ממש: יצירה וכתיבת תסריט.
לראות או לוותר: חובבי אביב גפן יצלחו את הסדרה. עבור שאר האוכלוסייה - לא בריא