"Top Boy", נטפליקס
במתחם מהגרים עני בלונדון ממרפקים את דרכם לצמרת שני סוחרי סמים צעירים. סדרת פשע מסוגננת ומלוטשת. ואנגלית הרחוב שם, הו האנגלית שם - לא פחות מקונצרט
שני סוחרי סמים צעירים יחסית, דושיין וסאלי, מנהלים את המבצע שלהם במתחם דמיוני בלונדון בשם סמרהאוס, עני ומוכה פשע. הם נלחמים ביריבים הגונבים מהם סחורה, קופצים לפתור בעיות אצל הספקים ומובילי הסחורה בספרד ומרוקו, וכשצריך גם רוצחים פה ושם כדי, איך אומרים, להחליק את העניינים.
העסקים טובים, הכסף זורם, החיים אומנם רצופי קשיים ובעיות, אבל ככה זה כנראה בביזנס הזה. הסדרה (שתי עונות כרגע הגיעו לישראל) מטבעה רצופה באלימות, אבל דושיין וסאלי (במציאות ראפרים) ועוזריהם שמיומנים בעניין הזה, הם לא סטיבן סיגל. סיגל מחסל תריסר רעים בשתי מהלומות בלי שתזוז שערה משערות ראשו. דושיין וסאלי וצוות עובדיהם חוטפים לעתים מכות רצח, נופלים למלכודות, אבל לפחות עד כה, עד סוף העונה השנייה - ברוך שומרם ומגינם של סוחרי סמים - הם יוצאים מכולן בשלום.
דווקא האלימות הלא תמיד מוצלחת שלהם תורמת ליופי המסוגנן והמלוטש של הסדרה. ומי שתורמת יותר מכל לסדרה היא השפה המדוברת - הסלנג של רחוב הפשע הבריטי. דושיין הוא יליד ג'מייקה, שמתנדנד, בהתאם למספר האנשים הרודפים אחריו, בין ג'מייקה ללונדון.
למבטא הג'מייקני מצטרפת השפה עצמה: שכחו כל אנגלית שהכרתם אי־פעם. אולי תצליחו לזהות מדי פעם "יס" או "נו", אבל יותר מכך השפה שתשמעו שם לא מזכירה כל שפה שעברה ליד אוזניכם אי־פעם. כשג'ק הנפלאה - בכירה בארגון - דוברת בשיחה, זה לא פחות משיר. זהו קונצרט.
לתוך התיבות של הקונצרט נמסכים גאווה וקשיחות ושירת הרחוב האלימה. כך היא גם נראית כשהיא פוסעת ברחוב: אם דושיין הוא הפסנתר בקונצרט הזה, ג'ק היא הכינור הראשון. עם אקדח בכיסה וקשת הכינור בידה. ומהצד סאלי נותן במצלתיים. כל אלה, המבוצעים בדיוק כה רב - הדמויות, המשחק, השפה, הסביבה - מייצרים סדרת פשע אלימה, מסוגננת ומלוטשת שמעניקה לצופה הנאה בכל רגע.
• לראות או לוותר: לראות. לפתוח אוזניים טוב־טוב וללמוד אנגלית חדשה.