עוד שבוע חלף לו, ושוב זה קרה מהר ממה שחשבנו. אם גם אתם חיים בארצנו הקטנטונת, בטח נדדתם מחתונה לחתונה, תהיתם מה ללבוש בכל ערב מחדש, וקיוויתם שאף אחד לא ישים לב שאתם בדיוק באותם בגדים בכל המגנטים. סודכם שמור עמי. אז כדי להירגע מהבופה, האלכוהול והצ'קים שמצאו מקום חדש בחיק חבריכם, הנה חמשת הסדרות והסרטים שיפתחו לכם את הסופ"ש בכיף.
מלכת היופי של ירושלים: The Beauty Queen of Jerusalem
והימים ימי כיבוש. ישראל נתונה בידי שליטה בריטית, פלוגות לוחמים צבריות מנסות לקבוע עובדות בשטח. גבריאל ארמוזה (מיכאל אלוני), נצר למשפחה ספרדית מבוססת ומפוארת, ידע שהוא צריך כבר להתחתן. זה מה שהוריו רצו. הודות ללחץ שהופעל עליו מאמו מרקדה (עירית קפלן) וחשש ממזל רע שינחת על המשפחה, הוא מוצא את עצמו מתחת לחופה עם רוזה (הילה סעדה), שהייתה עוזרת הבית שלהם. גבריאל יודע שזו לא הייתה בחירתו הראשונה או השנייה, אבל ברגע שהוא פוגש ברוחל לייבוביץ' (יובל שרף) ממש במקרה, הוא מבין אפילו יותר שיש מישהי אחרת שמחכה לו.
השנים עוברות, ולגבריאל ורוזה נולדות שלוש בנות. לונה (סוול אריאל אור), הבולטת מביניהן שבהמשך תזכה לכינוי שהפך לשם הסדרה, מחליטה לשבור את כל הגבולות ששרטטו בפניה. גם לנוכח מרד הנעורים הארוך, לונה נותרת הבת המועדפת על גבריאל, מה שמדגיש לרוזה, רעייתו, כמה הוא לא באמת אוהב אותה כפי שרצתה. והקנאה הזו של רוזה בבתה, תיתן את אותותיה.
בכל פעם שהסדרה תתחיל להתקדם היא גם תחזור לאחור באלגנטיות מרשימה, וזה לא מקרי. העלילה מדלגת בין הימים שלפני הקמת המדינה ועד שנות ה-70, וכך תראו איך הבחירות המורכבות שנאלצו הדמויות לבצע, האכזבות והאהבות האסורות משפיעות עליהם ממרחק הזמן.
טוב, אומר זאת כך. 'מלכת היופי של ירושלים' זו הסדרה הישראלית המושקעת ביותר שראיתי בזמן האחרון. הרבה דרמות תקופתיות נופלות למלכודת הלוק המיושן והלא מזמין, ופה זה כל כך ההפך. התפאורה, הלוקיישנים, נבחרת השחקנים המצוינת שהתגייסה לפרויקט הזה. הכל פשוט מושלם. חשוב לציין שהסדרה מבוססת על רב המכר של הסופרת שרית ישי לוי ונוצרה בהפקת 'יס', וגם ממרחק קריאת הספר, השחזור הזה מדויק להפליא. העלילה קשה, הסיפור מורכב, אבל חוויתי מנעד רגשות שלא מבייש דף של מחברת. עדיין לא יצא לי להגיד את זה בפורום שלנו - אבל תודה לכל מי שעשה את הדבר הנפלא הזה. גאווה ישראלית.
רחובות קשוחים: Entrevías
טירסו, קצין צבא קשוח וסמכותי בדימוס, יודע שהמוניטין שלו מסתכם בכך שאיתו לא מתעסקים. לא איתו ולא עם אף אחד מבני משפחתו. פתאום הוא מבחין ביותר מדי סוחרי סמים בשכונת המגורים שלו, אך זה מפריע לו באמת כשנכדתו נכנסת לתמונה.
ברגע שחוסר האיזון הזה הופך למלחמה אישית, טירסו מחליט שהוא בונה צבא של איש אחד בדיוק כמו שהיה רגיל במשך שנים, ומחזיר את השקט לשכונה ואת הנכדה המתבגרת שלו למוטב. מה הבעיה בכל המבצע ההרואי והמרשים הזה? ובכן, זה הולך להיות ממש לא פשוט ויכלול אנשים שלא היינו רוצים להיתקל בהם ברחוב חשוך. בתכל'ס, גם לא ברחוב מואר.
לסיום סיומת - מדובר בסיפור של גבורה והרבה אומץ, שמזכיר, למקרה ששכחנו, כמה כוחות יש לאדם ברגע שמתקרבים לבטן הרכה שלו. תופעות לוואי: עלול להוביל לנשימה שנעתקת פתאום, ורצון להמשיך לצפות בסדרה גם אם אין לנו זמן.
לעזאזל האהבה, שוב: F*ck Love Too
עברי לידר אמר פעם 'וזה תמיד אהבה, זה תמיד מסובך'. במקרה של החבר'ה ההולנדים בקומדיה הרומנטית שהבאתי כאן אליכם, המשפט הזה הוא לא פחות ממוטו לחיים. ובקצת יותר מכמה מילים וציטוט משיר מצוין - מספר גברים ונשים מבינים שהם אולי מצליחים בתחומים אחרים, אבל גרועים מאוד בניהול חיי האהבה והזוגיות שלהם.
אחרי הרבה התלבטויות, הם מחליטים לפנות האחד לשני לעזרה. מה שכל אלו לא יודעים, זה שהם ממש לא טובים במישור הזה, והם יהפכו את המצב להרבה יותר גרוע מבעבר.
מלבד ההולנדית, שלוקח קצת זמן להתרגל אליה, תעברו אחלה של מסע עם היפים והלא נכונים הללו, תראו נופים מעוררי קנאה, וגם תצחקו לא מעט. כוכבית: כמובן שלא מדובר בסרט לכל המשפחה, סומכת עליכם שתמצאו את הזמן המתאים ל־92 הדקות האלה.
אהבה, מוות ורובוטים: Love, Death & Robots
ונסיים עם משהו מגניב שאתם חייבים לנסות. 'אהבה, מוות ורובוטים', ערבוב בין אנימציה משוגעת שרואים שהשקיעו בה, לדרמה, אקשן וכמובן רובוטים מטורפים. בתפריט – אהבה, בגידות, קרבות אכזריים, מעמדות וסוריאליזם, רק על ספידים. והתוצאה? מעולה.
כל הפרויקט הפסיכי הזה עלה לאוויר לראשונה כבר ב־2019, לפני שהרבה רובוטים באמת התחילו לעזור לחיינו להיות פשוטים יותר. עם זאת, היום, שבוע מרגע תחילת העונה השלישית בנטפליקס, נראה שהקהל הנאמן נותר גרופי של כל הריקוד המוזר הזה. בקטע טוב.
אם באתם לסדרה מסודרת ומאורגנת, יש משהו שחשוב שתדעו - הקו העלילתי לא מאוד ברור, אבל זה מה שכיף בסדרה, שבעיקר סומכת עלינו הצופים שנעשה את האחד ועוד אחד. אמנם לא נורא אם לא ראיתם את העונות הקודמות, אבל מאחר וכמה רובוטים מפעם שבים גם כעת, אולי כדאי שתנצלו את הימים הקרובים להתעדכנות בפרטים העסיסיים.
ג'קאס 4.5: Jackass 4.5
אם גדלתם ובגרתם אי שם בין שנות התשעים לימינו אנו, אתם בטח זוכרים בקצה שדה הראייה שלכם מן חבורה מוזרה כזאת שעושה פעלולים הזויים. כשאני אומרת פעלולים, אני מתכוונת ליצור כלאיים בין עינויים פיזיים ופסיכולוגים לקומדיה מעוותת ברמה של לאכול קוטג' עם חומוס.
אז הפורמט שכבש את ארצות הברית והגיע גם אלינו ל-MTV, שאגב ירד מכאן אחרי תלונות של הורים זועמים, עדיין ממשיך לעשות חיל, ולייצר עוד טרלולים מוזרים שקשה לי להעלות על הכתב. אם אתם רוצים רמז, אומר שאלו דברים שאלוהים, היקום או מה שביניהם לא התכוונו שיקרה עם גוף האדם.
רק השנה יצא לאקרנים הסרט 'ג'קאס לנצח', שבו נאלצתי לצפות לאחר עידודו של אדם קרוב שזהותו תישאר עלומה. דקה לתוך הסרט, מאוד הצטערתי שכבר לא היו מסכות כדי להסתיר את העיניים. אם נחזור ל'ג'קאס 4.5', הפנינה החדשה של הנבחרת בהובלת ג'וני נוקסוויל, ההרגשה הכללית בעת הצפייה מסתכמת ב'אין מצב שהוא ישרוד את זה', 'מעניין כמה גבוה ביטוח החיים שלהם' ובעיקר מילה אחת ששווה אלף סצנות מחרידות - אאוץ'.
אני יודעת שיש אנשים שסדרת 'ג'קאס' בשבילם היא מורשת, חזון, מודל לחיקוי. אבל אם בא לכם לוותר על תחושת הבחילה המובנת מאליה, מבטים רוויי כאב והסתתרות מאחורי כריות הספה, שימו את 'ג'קאס 4.5' בכספת ותשכחו את הקוד. ואסיים במשפט מורתי למדי – אם הבנתם מה מצחיק בכל זה, ספרו לכולנו, כדי שכולנו נצחק. מוגש כשירות לציבור.