מודי בר־און ז"ל
בין מגישים ופרשנים שיכולים לגרום לצופה להתפתל במבוכה על הכיסא, בענף הספורט שסובל מתדמית טלוויזיונית נמוכה, מודי בר־און זהר ועשה את השידורים איכותיים יותר מפאנל יום שישי חדשותי
לא השתגעתי על סגנון ההגשה של מודי בר-און. חשבתי תמיד שידיים של מגיש - כל מגיש - צריכות להיות מונחות על השולחן ולא להתפתל בחלל שלפניו. אחרי שהעליתי כאן את הדברים על הכתב, הוא מצדו לא השתגע על הביקורת שכתבתי ופגישתנו המקרית האחרונה, שהתרחשה לפני שאובחנה מחלתו, הייתה בלשון המעטה קרירה.
על התוכן לא היו לי איתו ויכוחים. בקרב הצופים מודי בר-און השאיר תמיד את הרושם המוצדק שעל הכיסא מאחורי המיקרופון יושב אדם בעל כישרון ואישיות גדולים מעובי קרטון. בין ענפי הסיקור התקשורתיים השונים סובל הספורט מתדמית של האח היותר אווילי, מוקד עניין לגברים ילדותיים שלא התפתחו דיים לרוממות, נגיד, של תוכניות בישול, סדרות דוקו ו"האנטומיה של גריי". לא שאין מגישי ופרשני ספורט כאלה שיכולים לגרום לצופה להתפתל על הכורסה במבוכה ובזעם. מודי בר-און השתייך לשכבת אנשי הטלוויזיה הדקה יותר שנשאה את דגל הספורט בגאווה, שהביאה עמה לכל שידור - בין שמחזור כדורגל שגרתי, בין שגמר ליגת האלופות - מטענים עשירים של ידע, יכולת הסבר וניתוח, בוודאי יכולת התנסחות ושפע הומור, שהפכו את האירוע המסוקר לאיכותי בוודאי לא פחות מפאנל צרחני של יום שישי באחת מחברות החדשות.
לא שמודי חסר קבלות מחוץ לאולפני הספורט. כבר כתבו על יצירות הבמה ואלו הדוקומנטריות וההומור שלו ועוד יכתבו עליהן בשפע בימים הבאים. מי שעבד איתו בצמוד אומר שהיה מענטש יוצא דופן, מסור, חד ואוהב עבודה. גם תורן של ההפרזות הגיע - כבר יצאו כאלו שאמרו שלא היה ולא יהיה כמוהו. לפחות בקשר למה שיהיה אי אפשר להתחייב. בעניין מה שהיה, אפשר להגיד בלב שלם שהלך מאיתנו גולר גדול, וחבל. חבל מאוד.