זהו, השבוע האחרון הגיע. החודשיים וקצת האלה חלפו כל כך מהר. זה מרגיש כמו בטקס סיום התואר, רגע לפני הגלימות החגיגיות, רק שלא לגמרי ברור מי יזרוק את הכובעים משמחה ומי יתקשה להבין למה הוא בכלל נרשם לחוג הזה. אתמול ליווינו את המתמודדים, אלו שנשארו אחרי שליעד ולימור פירקו את החבילה והסבו לנו הקלה, בדרך לחופשה האחרונה לפני החיים האמיתיים. ובחתונמי כמו בחתונמי, חלק זה לא היה. מעניין? אני אמנם משוחדת, כי חתונה ממבט ראשון הפכה לכדור ההרגעה הרשמי של כולנו, אבל התשובה היא מאוד.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הכל התחיל בשיחה טובה של מעין עם מתן וגיא על רקע הים וג'ין טוניק ביד, מקווה שזיהיתי את המשקה. רוח אופטימית עלתה מהדברים. נראה שהשניים עלו על הגל, או לפחות ניסו להישאר עליו, ומעין איתם, משדרת יציבות. כשהערב ירד ודפק בחלון, הצטרפה לבן לביקור אצל סבתו, שהיא אחת הנשים המצחיקות בתולדות התוכנית, ויש לה הרבה מתחרות. בטח לא תיפלו מהכיסא כשאבשר לכם שמשם הכל הסתבך.
הסבתא, איך לא, התאהבה במעין, בדיוק כמו כל המשפחה של בן. תכלס, היא בהחלט בחורה שכיף מאוד להביא להורים. או להורים של ההורים. בן, כבכל האירועים המשפחתיים הללו, נלחץ מהחיבה היתרה שהלכה והתהדקה, ונראה שהוא רק מחפש מצנח על הגב שלו כדי למשוך בחוט ולהתעופף משם. אבל זה ממש לא הכל. ברגע קט, אחרי חילופי דברים אוהבים בין הסבתא לבחירת לבו, היא החליטה להביא לה במתנה כמה טבעות וצמיד כסף שהוציאה מכלל שימוש, משהו שנחשב ללא ספק כהצהרת כוונות בכל הנוגע לעניינים שבינו לבינה.
אז הלחץ של בן עלה, שוב, הנשימות נעשו קצרות, אתם יודעים – כל המנגינה מחדש. רגע מעניין היה בין סבתוש, כפי שקרא לה בן, למעין. כשהיא טרטרה אותו להביא עוגות ולחתוך אותן כהלכה, אמרה למעין שכדי שהנכד שלה יגלה בה עניין, היא צריכה, איך לומר, לעשות לו פרצופים. לא להפגין יותר מדי רגשות, לוותר על לומר אמן לכל דבריו, ובעצם להיות קצת כמוהו. חרף ההסכם הלא כתוב לנסות את הרפורמה החדשה ביחסים, כל זה לא ממש החזיק מעמד.
בדרך חזור, בן אמר למעין שכל הסיפור הזה נראה לו יותר מדי. היא בתגובה לא הבינה מה הבעיה שלו עם החיבור הכמעט אוטומטי למשפחה. המצב הסלים בפגישה עם דני, בה חזר בן על זה שהוא חש שאין לו מקום, ואילו מעין עדיין לא זוכה למספיק ספייס משלה כדי להגיד את כל מה שהיא רוצה. למרות שהיא בכתה במכונית קצת אחרי, העניין הזה שוב שקע, ושוב בלי פתרון של ממש. מוסיפה מינוס אחד לבן, שנכנס לרכב אחרי קצת התייפחויות של בת זוגו, וכל מה שהיה לו לומר זה 'שוב בכית'. הערה שמשולה להורדתו המיידית בצד הדרך, אבל אולי זו רק אני.
ההתאמה בין השניים קיימת, לא רק במבט ראשוני. כגודל החיבור הזה ביניהם, והמשיכה שניכר שקיימת, הסודוקו הזה מכיל יותר מדי משבצות, וכנראה שהם בכלל מעדיפים תשחצים. נדמה שהריבים, שאמורים להצמיח אחרי שהם מפרקים, פשוט לא עושים את עבודתם, וכל ההצפה נדחקת חזרה לקופסה שלה, עד לפעם הבאה. בפער הזה באינטרסים כנראה שהם יצטרכו לדון, ולא משנה כמה עוד סבתות, סבים, דודים וחיות מחמד ינסו לבוא לעזר. חלק מקרבה באה לידי ביטוי במעגל המשפחתי והחברתי, זו זוגיות ומדובר בתוצר לוואי בלתי נמנע. השאלה היא אם בן, או בעצם בן ומעין, ייקחו את העניין הזה על עצמם, או יפרשו בשיא.
מאי ומשה
אז מה קורה בקן האוהבים של הורי הכלב ריי? ובכן, בגדול די אותו דבר. בני הזוג החמודים נכנסו לשלב ירח הדבש שלהם, במונחים של זוגות נורמליים שלא מכירים לראשונה ברגעי החופה. יותר אוהבים, יותר זוגיים, הרבה יותר מתוקים ורומנטיים. אפרופו דבש, גם עוקץ לא היה חסר, והנסיעה לים המלח הגיעה לטונים צורמים ממשהו טריוויאלי לחלוטין – מאי לא הייתה כל כך מעוניינת בבילוי במלון שנראה כמו אכסניה, ומשה לא הבין למה היא בכלל מתייחסת למשהו חומרי כמו המלון, כשיש להם אחד את השני. חמוד, או שמא חמוד מדי?
בנימה אישית, הפכתי לאנינת טעם במהלך השנים וכמובן יש משמעות למלון מפנק במהלך חופשה. מצד שני זה לא הכל, ומצד שלישי מאי לא אמרה שמדובר בעניין של חיים ומוות. לפי ראות עיניו של משה, הקשר הונח בצד על ידי מאי, והמלון יקבע את מידת הכיף שלהם. זו הייתה אי הבנה שהגיעה קצת לצעקות, שתמיד מכווצות לי את הלב כשמדובר בהם. דווקא כי הם מתנהלים באופן מעורר התפעלות במשברים.
במלון, שאגב התברר כסוויטת פאר עם בריכה בחדר, תודה להפקה, השניים ארזו את זה יפה. היו שם הבטחות הדדיות לפתור את החיכוכים טוב יותר ולהמשיך יחד למעלה, בליווי חיבוק נוגע ללב ומלא בהמון טוב. המבטים שלהם מצליחים לעבור גם את מסך הטלוויזיה הדק בעולם, ואני שוב אומרת – הם שם. אל תשברו לנו את הלב, בנינו עליכם.
קטיה וליאור
אני באמת רוצה לחדש ולכתוב משהו קצת שונה על הזוג שהוכיח לנו שדבק שלוש שניות הוא כלום ושום דבר לעומתם. לצערי אך לשמחתם ולשמחת כולנו שהכל הולך חלק, טפו טפו, גם אתמול הרוב היה מאוד דומה. בכמה מילים – שיחות על הילדים שלהם, מבט בלוח הזמנים כדי להבין שעברו בסך הכל שלושה שבועות וקצת, ועוד קצת שיחות על ילדים. קטיה רוצה שהוא יהיה בלונדיני, ליאור מכוון לילדה, למי שתהה.
למען הסדר הטוב, ראוי שאפרט קצת יותר. אז גם המאורסים לעתיד נסעו לחופשה האחרונה מול המצלמות, ואירוע אחד משונה למדי שבר את האידיליה בגן העדן הרומנטי. רעש מוזר במהלך הנסיעה בדרך למלון, התברר כנסיעה של ליאור לכיוון תעלה בדרך, שהותירה את הרכב עם גלגל אחד באוויר. זה תפס את השניים ממש לא מוכנים, בעיקר כי לתקרית קדם שיח על נחשים שתם בנזיפה של קטיה חוסר האמפתיות של איש סודה. עם הרעש של התנים כשעמדו בחוץ, מחכים לגרר, נראה שאמפתיה הייתה הבעיה הקטנה שלהם.
בסוף הגיעו המחלצים האמיצים, וקטיה וליאור חיו באושר ובנוף למגדלים עד עצם היום הזה. סתם, אני לא באמת יודעת, ניאלץ לחכות לפרק האחרון כדי להבין אם הם ממשיכים בסיפור האהבה על ספידים שלהם. מפרגנת מכל הלב. אם יורשה ורק אם יורשה לי לנחש, בקרוב הברית של הילד הראשון, ודני הסנדק. יש לכם שבוע להתארגן על בגד חגיגי.