בערב הפתיחה של "הכוכב הבא" 2022 לא נרשמו אירועים חריגים או חידושים והמצאות. זה היה ערב סטנדרטי כמו כל ערב פתיחה בכל עונה אחרת. החריגות היחידה שהובחנה הגיעה מכיוונו של אסף אמדורסקי שעטה על עצמו לוק יוצא דופן כשהוא לבוש בגופיה ומכנס מנקרי עיניים בצבעוניותם, מאובזר בעגיל שמן באחת האוזניים, ועונד על קצה האף משקפי יוקו אונו. רק הכובע היה חסר על מנת להשלים את תחפושת הליצן. מה לא עושים בשביל למשוך תשומת לב.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
ואם מקומם של סטטיק ובן אל, הצמד שתמיד הפתיע בסגנון לבושם, נפקד משולחן השופטים בעונה זו, אמדורסקי הצליח למלא את המשבצת שלהם בהופעה יוצאת דופן משלו. ברגע מסוים נינט היפהפיה תקעה בו מבט "מפחיד" כהגדרתו, מנסה להבין את הרוח החדשה באופנה שהביא איתו, והוא ענה לה: "באתי לתת עבודה". כלומר לגנוב את ההצגה. או במילים אחרות, אם אתם מחפשים גימיק לערב הזה שהוא לא צמד אקסים מהבוידעם, אז אני כאן.
לפאנל השופטים הצטרף לראשונה הזמר המצליח רן דנקר, שבמקרה הוא גם האקס המיתולוגי של נינט. באחד הראיונות, כשנשאל האם הרומן שלו עם נינט התאפיין בתרגילים יחצ"ניים, הוא שלל את העניין חד משמעית. לעומת זאת, להושיב אותו לצידה בשולחן השופטים על מנת להזכיר לנו שפעם הם היו הזוג הנוצץ של הביצה, זה תעלול יחצ"ני טהור מהמעלה הראשונה.
האינטראקציה בין רן לנינט אמש היתה לגמרי קורקטית וחסרת כל יומרות רומנטיות. השניים לא סיפקו את הסחורה, מלבד כמה מבטים ידידותיים ולא ממש מלאי ערגה שהחליפו ביניהם בעת אודישן שביצע אחד המתמודדים שבחר לשיר את השיר "האור בחיי", מהסדרה המוזיקלית "השיר שלנו", בה השתתפו.
החיבור בין האקסים, בדיוק כמו החיבור בין שירי מימון ונינט הצ'ילבות מהכוכב, הוא טריק לא מתוחכם. הוא אמנם הביא להם כותרות וקידום לתוכנית, אבל הוא לא אוחז מים לאורך זמן ואין בו דבר. עצוב שהספוט כבר מזמן לא מתמקד במבצעים והזמרים המוכשרים שמגיעים להתחרות בריאלטי המוזיקלי, אלא ביושבים על כס השיפוט שהגיעו לשחק את תפקיד חייהם.
כמובן איך אפשר לשכוח את צמד המנחים שמשון ויובב. דווקא רוויתי נחת מרותם ואסי, שתמיד מקלילים את האווירה ולפעמים מספקים דיאגנוזה מעניינת, כמו למשל ההערה וההארה של אסי, כשאמר על אחד הזמרים שזה די מוזר שהוא בחר לשיר את out here on my own, של ניקה קוסטה, כשהוא מוקף בשבט של תשעה אחים ואחיות, שהגיעו לתמוך בו באודישן.
תקרית לא נעימה נרשמה כאשר עלתה לבמה בחורה צעירה בת 19 בשם: אריאל (לא מ"בת הים הקטנה") ואחרי שסיימה לבצע את השיר שלה, שלטעמי היה ביצוע יפה למדי, העניקו לה כמה שופטים בסולם האחוזים, את האדום הבוהק והלא מגניב. זה קרה אחרי ששירי מימון פלטה שהזמרת לא מדוייקת בשיר.
עזבו שזכותה של שופטת בתחרות לפסול ולבקר מתמודדת, זה אפילו תפקידה, אולם יש דרך להעביר ביקורת. "אין לך שום מיומנות של שירה" קבעה שירי, ולא הסתפקה בכך והוסיפה: "את כל כך לא מיומנת בלשיר".
שוקינג.
איתי לוי הזדעק שמימון הגזימה. באחד הראיונות שקדם לערב החגיגי, איתי כינה את מימון "דיווה". אז אמנם מימון יכולה להרשות לעצמה להיות דיווה, כי היא אחת הזמרות הכי טובות שלנו, אבל במקרה הספציפי שלפנינו, היא שכחה להפעיל את כפתור הפוליטיקלי קורקט.
וכי מה רצית? אריאל בת ה-19 לא הגיעה להתחרות על תפקיד במחזמר בברודוויי, והיא בוודאי לא מנוסה ומיומנה כמוך, אז למה להקטין? למה לא להגיד פשוט: ביצוע השיר לא היה מדויק ונגמר הסיפור?
הזמרת הצעירה כמעט נחנקה מהעלבון, ומי שבא לעזרתה היה אמדורסקי שבדרך כלל ידוע כשופט מחמיר, והפעם חרג ממנהגו והעניק לילדה הנרגשת, כחול זוהר ומעודד.
אם לומר את האמת, אפילו המחווה של אמדורסקי היתה קצת מעליבה למרות הכוונה הטובה, כי זה הרגיש כמו לזרוק לה עצם, כדי למנוע שברון לב לה ולמשפחתה. עדיף היה לשמוע ביקורת נוקבת, בתנאי שתיאמר בטעם ובטאקט, סטייל דוד דביר, השופט הקשוח מ"רוקדים עם כוכבים".
אני לא מחסידי הזמרים והזמרות הקולניים שיודעים להגיע לצלילים הכי גבוהים ולהרעיד את אמות הסיפים, והיו כמה מוכשרים כאלה אמש, אולם הזמרת שהכי אהבתי ומקווה שתגיע רחוק, היא ליבי פנקר מראש העין, בעלת הקול הנקי והצלול ששרה בלי להתאמץ, בעדינות ובשקט את "הפרח בגני" של איתמר ארגוב, ואולי לא הרעידה את אמות הסיפים, אבל בהחלט הרעידה את מיתרי ליבנו.