השקט חזר על כנו והבית חזר לנשום אתמול לרווחה, לא צריך יותר לספור עד עשר או ללחוש ברצף 'קורבט', 'קורבט', לא צריך לשמרטף על אף אחד, או להתעורר בבוקר לתוך צווחות אימים, או לשמוע את חבריך הטוב מרכל עליך כשהוא נמצא ממש מאחוריך, וגם לא צריך לשמוע בלחש סיסמאות של המיליון לא שלך, כי הדייר הכי מרושע בתולדות האח הגדול, מצא את עצמו סופסוף עולה במעלה המדרגות מחוץ לבית רגע לפני הגמר הגדול.
קאזם הוא הדייר המרושע ביותר שהיה באח הגדול אי פעם | ביקורת
התירוצים נגמרו: האם טליה באמת מאוהבת, או שזה פשוט מצטלם טוב? | מיקי לוין
התפלאתי שזה לא קרה עוד הרבה לפני ותהיתי מי המסמסים שהשאירו את קאזם עד עכשיו, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. לא סתם, נתן האח הגדול לקאזם את תחפושת הנחש של הבית כבר בתחילת העונה במסגרת המשימה התנ"כית, הוא ידע בדיוק עם מי יש לו עסק.
ההדחה אתמול הוכיחה לי שגם לצופים בבית יש גבולות ועד כמה שהם נהנים לצפות על המסך במריבות וטונים צורמים בשביל האקשן, הם לא מוכנים לתת יד לרוע טהור וצרוף. וקאזם עד כמה שיהיה לו קשה לקרוא את הטור הזה, או להיתקל בתגובות נוקבות כדאי שתחילה יביט בעצמו היטב ויעשה חישוב מסלול מחדש, לעולם לא מאוחר מדי לתקן ולשנות.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
היו בבית גם דיירים אחרים לאורך העונה שהגיעו לטונים גבוהים יותר, הציגו אגואיסטיות ונפלו לרכילות זולה, אבל הפה של קאזם היה רווי בקללות נמוכות, והוא לא רק התעמת עם מי שהפך אותם לאויביו בבית, אלא בגד גם בחבריו הטובים ביותר. ולהבדיל מדיירים אחרים שיש להם רגעים לא מחמיאים על המסך, היו להם גם רגעים מרגשים ויפים בהם הציגו טפח אחר מאישיותם, קאזם לעומתם הציג רק את אומנות הרוע, ולא גילה במקביל צדדים אחרים באישיותו. אז טוב שהלך, בטוח שלא נתגעגע אליו, אני רק מקווה בשבילו שהוא יתקבל באהבה ובחיבוק על ידי משפחתו.
ואיך הגענו למצב אבסורד כזה שהדייר שהתחשב בכל הדיירים במשך כל העונה, שנמצא רוב הזמן במטבח מנקה ומבשל לכולם, שלא מבקש לעצמו דרישות מיוחדות מהתקציב כמו דאורדורנט, או שמפו או אקסטרה טבק, שתמיד מוותר, או מכיל את כולם, שלא צועק או הופך את הבית, הפך לדייר המוחרם של העונה רגע לפני הסוף. ואני מדברת כמובן על שחף.
ולמה? כי העז פעם אחת במשך כל שלושת החודשים שהוא בבית לבקש לצאת מהתקציב?. אבל ככה זה תמיד, כשאתה טוב ומתחשב אף אחד לא זוכר לך את זה, כי ברגע קטן אחד שתסטה מדרך הישר כל התותחים יכוונו אליך. אבל שחף דבק בדרך הישר לא משנה מה יהיו התוצאות. שחף הרגיש בודד ולא אהוב בבית בשבוע האחרון, אבל בזכות האופי המאופק שלו, כמו גבר בשדה המלחמה שלא מציג את פחדיו, הוא ניסה לשדר עסקים כרגיל, אבל ניכר היה שהוא לא כתמול שלשום.
בעיקר איכזבה אותי טליה, אותה דיירת שנושאת את הדגל כמי שלא רוצה שאף אחד יפגע ממנה, ובמקום לתמוך במי שהיה עד לפני רגע כמעט בן זוגה, היא הפנתה לו גב ויצאה נגדו. ואיך העז מיסטר שחף להגיד לה שהם לא זוג, ספק אמר ספק שאל, בשביל לנסות להבין מה לעזאזל היא רוצה ממנו. והשיח אתמול בינו לבינה הציג את הקלישאה גברים ממאדים ונשים מנגה, כשהשיחה בין השניים נשמעה כמו שיח חירשים אילמים.
ותודה למי שצעק בחוץ לטליה ששחף צודק, כי זה יגרום לה להתיישר במהרה ולהבין שטעתה, אבל זה בעיקר גרם לשחף לחזור לחייך ולהרגיש שהוא לא איבד את דרכו.