התגעגענו, אז הם באים: אחרי הרבה יותר מדי זמן של המתנה מול ה-N האדומה והרקע השחור, קומדיית המצבים שהקפדנו לזלול כמו חטיף מלוח חזרה היום לנטפליקס, והפעם בעונה השמינית והאחרונה שתימשך לאורך עשרה פרקים בלבד ותסתיים לפני שנרגיש. אני מבינה שגם אתם עצובים מאקורד הסיום, אבל אל תתבאסו שזה נגמר - תמיד אפשר לעשות בינג' ולהודות לאלוהי הסטרימינג, ולקוות שמבשלים לנו עוד סיטקום כיף שיכניס אותנו לקראש חדש. אז במידה והספקתם לשכוח את מה שבאמת חשוב בשבע העונות הקודמות חוץ מהכלב צ'דר שאי אפשר להוציא מהראש, זה בדיוק הזמן להשלמת פערים קצרה ועניינית.
ובכן, מהפרק הראשון עלי אדמות ליווינו את ג'ייק פרלטה (אנדי סמברג), בלש צעיר ומבריק עם חיבה יתרה לסרטי 'מת לחיות', בסדר היום הקדחתני בתחנת משטרה בניו יורק. הלכנו איתו למשימות סודיות, צפינו בו מסכן את חייו במעצרים הרואיים, אבל רוב הזמן הסתכלנו עליו כשהוא משאיר את אבות המזון בפינה ואוכל סוכריות גומי בין מבצע אחד למשנהו. מי שהבהירה לעצמה שאין מצב שתהיה במקום השני מתחתיו היא איימי סנטיאגו, הבלשית הצהובה ביותר עלי אדמות שבהמשך תהפוך לבת זוגו של ג'ייק ולאם בנם. תחביבים: קלסרים צבעוניים, ציוד משרדי, סדר וארגון על סטרואידים ועוד כמה קלסרים אם אפשר. בקיצור, ההפך הגמור מפרלטה. איך זה מסתדר? כמו שכולנו שונאים פקקים ועדיין נמצאים כל יום בכביש, חידה ללא תשובה.
חוץ מזוג היונים שתפקדו רוב הזמן כמתחרים, יש בסד"כ שלנו עוד כמה אנשים ש'ברוקלין תשע תשע' לא הייתה אותו הדבר בלעדיהם. אחד מהם הוא קפטן ריימונד הולט, מפקד קשוח שבגדול מחזיק בהבעת פנים אחת ומלאת פאסון, בן זוגו של קווין והבעלים הרשמי של צ'דר, כלב קורגי שאפילו היה חלק מפיענוח פרשה מסתורית, טרי (טרי קרוז), שגריר חדרי הכושר והיוגורטים, בויל, איש מוזר להחריד ואהוב באותה מידה, רוזה הקריפית מעט וג'ינה שחיה בעולם משלה.
בקאסט העמוס נמצאים גם היצ'קוק וסקאלי, הדודים המוזרים והמבוגרים של כולנו שבדרך כלל עושים המון כשהם בתחנה. באופן מצער למדי, אף לא אחת מפעולותיהם קשורה לעבודתם בפועל. מה כן נכנס ללקסיקון של השניים? חימום אוכל, שמירה על מכונות השתייה, רכישת נקניקיות במורד הרחוב או כל מיני טיפולים רפואיים מוזרים שעדיף היה לעשות בחדרי חדרים. חרף התרומה האפסית של הצמד חמד למאמץ המלחמתי, מחכה לראות אותם יושבים חסרי מעש עם כתמי רוטב גם הפעם. למסיר הכתמים שלום.
היה כל כך טוב עד עכשיו. אז מדוע, אם כן, הסדרה מסתיימת אחרי העונה השמינית למרות שזכתה להצלחה כבירה מיום שידורה הראשון ב־2013 פלוס שני פרסי גלובוס הזהב? התשובה לא ברורה עד הסוף, אבל כמו שאמרו יוצרי הסדרה לאחר ההודעה הדרמטית בדבר תליית הנעליים - כנראה שצו השעה היה לפרוש בשיא, ולנו אין ברירה אלא לקבל את רוע הגזרה.
פרט חשוב נוסף שעלינו לדעת לפני גזירת הסרט בפעם השמינית: 'ברוקלין תשע תשע' אמנם משמשת כאסקפיזם מוחלט, אך בעונה הבאה לפתחנו נקבל הצצה גם לשני אירועים אקטואליים שהשפיעו לא מעט על החיים של ארצות הברית בפרט והעולם בכלל. הראשון הוא כמובן משבר הקורונה, שאילץ את השוטרים לשמש גם כציידים של מפרי ההנחיות, ולנסות ולפתור תעלומות כשמרחק הופך פתאום לאישיו. הדרמה השנייה שנוגעת יותר לחיים באמריקה היא מחאת 'Black Lives Matter', תנועה שנלחמת באפליה ובגזענות והרימה את ראשה אחרי שג'ורג' פלויד, צעיר אפרו אמריקני, מת על ידי שוטר שנהג כלפיו באלימות לא מידתית.
עברנו על מה שאנחנו חייבים לזכור, התאהבנו שוב בדמויות, ועכשיו הגיע הזמן לרגע האמת. מוכנים לעשרת הפרקים כפול עשרים הדקות לכל פרק, שיתחמו את הסיפור באופן סופי? שבו בנוח, הדליקו את הטלוויזיה, והפליי כבר יגיע בעקבותיו. האם היצ'קוק וסקאלי סוף סוף יעשו משהו מועיל? איך ג'ייק ואיימי ישלבו את ההורות עם העבודה שזורמת להם בוורידים? מה יעשה טרי עם התקווה שלו להתקדם במעלה הדרגות? בתכלס, השאלה הקריטית ביותר היא מי ינצח בהייסט הבא – התחרות השנתית ונושאת הפרסים של התחנה שתמיד מאבדת שליטה, והפעם הכל יכול לקרות. כמו שפרלטה אומר, אין ספק שיהיה קול. אנחנו לא נתפשר על פחות.