ברכות, המונדיאל כבר כאן. כמעט שבוע ליתר דיוק. קרוביי יעידו שכדורגל בדרך כלל הוא הדבר האחרון שמעניין אותי, אני אפילו לא יודעת מהם ערוצי הספורט, ובשעות של צרצרים בטלוויזיה ובין נטפליקס לנטפליקס כמובן, אעדיף את ערוץ הכנסת או ערוץ הקניות. תלוי מה השעה. ומה בכל זאת קרה השבוע? הפכתי לאוהדת כדורגל ממולחת, שיודעת לזרוק משפטים לחלל האוויר שנשמעים כאילו כדורגל זורם בדמי מתמיד, ואתם ודאי תופתעו, אבל אפילו מצאתי את עצמי צופה במגרש הירוק הזה לבד. אמנם השתניתי, אבל נטפליקס נותר תמיד במקום הראשון, ובאמתחתי הסדרות והסרטים שאין סיכוי שאתם דוחים לאחר כך.
המושכים בחוטים: Inside Job
תיאוריות קונספירציה. סיפורים הזויים במקרה הטוב, ומופרכים עד הרמת עשרות גבות ברגע נתון במקרה הרע, הפכו במהלך השנים לחלק מהותי מחיינו ברשתות החברתיות. מעניין אנשי הלטאה המיתולוגי שכביכול שולטים באנושות, לטענה כי יונים הן בעצם רובוטים ועד להרצאות המפצירות בנו להאמין שכדור הארץ שטוח, כל אלה קיבלו מקום של כבוד בהטרלת המערכת באופן כמעט אובססיבי.
'המושכים בחוטים' לא באה לשחק משחקים - בעולמה של הסדרה המצוירת, למבוגרים יש לציין, אף תיאוריה אינה שקר. הכל אמיתי, הכל מטורף מדי, וארגון הצללים 'קוגניטו בע"מ' מנווט את המציאות היומיומית כמו מריונטה על ספידים.
המצוירות למבוגרים נופלות לעתים לאותו בור כזה וולגרי, לא תמיד מסיבה לגיטימית. הסדרה שלפנינו לא רק מדלגת על הבורות הללו בקלילות, אלא משווה ומעלה עם משהו מגניב לגמרי, שמוכיח כמה אנחנו בעצם לא מבינים כלום על כלום. סקרנתי? טוב מאוד.
דם, כתרים וסקס: Blood, Sex & Royalty
אני לא בטוחה שאני צריכה לומר יותר מאת הכותרת, אבל אעשה זאת בכל זאת. טחנו דק את סיפור בית המלוכה, ניתחנו אותו לפני ולפנים, ועדיין - נטפליקס לא מפסיקה להחזיר את הנפשות הפועלות לתודעה למרות שמעולם לא יצאו ממנה, ולא בכדי.
חשוב לציין, ממש לא מדובר בעדכון הגרסה העדכני ביותר של בית המלוכה. כוכבי הסדרה הפעם הם המלכה אן והמלך הנרי השמיני, והממלכה שאף פעם לא הייתה משולה לים רגוע, סיפקה לא מעט דרמות גם אז.
כמו שכבר ציינו, הרבה מאוד ממה שתראו חסום בפני ילדיכם/ אחייניכם/ דודים מבוגרים, סבים, סבתות וחובבי היסטוריה, כי בינינו, הדיוק הוא לא הקלף החזק כאן. מה כן תמצאו? שערוריות במשקל, מכל זן אפשרי, רק לבוא ולקחת. אם זה מה שאתם מחפשים, פלוס עלילה מעניינת חרף העיסוק המרכזי במעללים השנויים במחלוקת, הסדרה שלפנינו מחכה רק לכם.
השחייניות: The Swimmers
משהו מרגש עכשיו. בפירמידת הצרכים של מאסלו, תיאוריה כזאת בפסיכולוגיה, נהוג להגיד שמי שאין לו דברים בסיסים בחייו כמו ביטחון, קורת גג ותנאים פיזיים אלמנטריים, בכלל לא יכול לחשוב על משהו נשגב כמו הגשמה עצמית.
בסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, לשתי אחיות ושחייניות בחסד, גם נקודת הפתיחה הקשוחה כל כך לא הפריעה בדרך לחלום. מסוריה המופגזת ולמודת המלחמות, הן מצליחות להגיע בדרך לא דרך לאולימפיאדת ריו של 2016, ופורצות כל כך הרבה גבולות עד לבריכת התחרות, עם כוח רצון שכמעט בלתי אפשרי להעלות על הדעת.
אמנם לא מדובר בדוקו, אבל זה לא משנה את העוצמה בסרט, את ההבנה שיש עוד הרבה נשים וגברים שנאבקים בתכתיבים המחמירים שהגיעו איתם מבית, אפרופו מחאת החיג'אב, ואת הידיעה שגם זה לא יעצור אותם, וכל אלו מעוררים הרבה מחשבה על כל מה שמגביל אותנו, אם בכלל.
היקום שלנו: Our Universe
אם כבר דיברנו על דוקו, אז יש לי משהו כיף עבורכם. מורגן פרימן, האיש והקול שנעים להקשיב לו בכל זמן אפשרי בערך, עושה לנו טיול מסביב לעולם בארבעים דקות לפרק, ומגלה את סודות הקיום שלנו על הגלובוס במשך מיליארדים רבים של שנים.
בין השמש, להתחממות הגלובלית, למים הזורמים ולחילופי העונות, 'היקום שלנו' עורכת לנו היכרות מעמיקה עם הרבה דברים שלא ידענו על מה שנמצא סביבנו, ובעיקר עם הדברים שידענו באופן מאוד לא מדויק.
אני יודעת שאתם שומעים בדמיונכם את קולו הרגוע והעמוק של פרימן בזמן שהוא אומר מילים כמו 'כוח משיכה', 'יצורים חיים', או אפילו 'ירח', ומרגישים מן נחת כזאת בשנייה. לא טעיתם, המסע שלכם אל הורדת הסטרס מתחיל כאן. תביאו כרבולית.
ונסדיי: Wednsday
משפחת אדמס. המשפחה האמריקנית הזו שבהתחלה שמחנו לראות ובין לבין קצת פחדנו ממנה, מקברית, אפלה ומכושפת, שסבלה מהרגע מהראשון מתסמין הכוסברה - או שאוהבים אותה מאוד ומתקשים להבין את ההפך, או שמתעבים כל רגע טלוויזיוני שלה. למרות שאנוכי פחות הבינה את הנהירה אחריהם, ניגשתי ל'ונסדיי' בחרדת קודש, ולצערי גם זה לא עזר.
הספין אופ לסדרת האימה הקומית מלווה את בת המשפחה ששמה הוא כשם היום הרביעי בשבוע, שמבלה את ימי התבגרותה כתלמידת פנימייה אחרי שסולקה משמונה בתי ספר בחמש שנים. איפה כאן סגירת המעגל? הפנימייה הזו היא מקום מפגשם של הוריה לפני לא מעט זמן.
ובדיוק כמו שהתרגלה בבית, גם במוסד הלימודים החדש היא פוגשת המון אאוטסיידרים שגורמים לה להרגיש איכשהו במגרש הביתי, וגם שם יש סודות אפלים, חלקם קשורים אפילו למשפחתה. אחרי כמה תגליות משמעותיות באשר לסדרת מעשי רצח מצמררים שונסדיי מצליחה לפתור בעצמה, היא לומדת איך לשלוט בכוחות שלה, ועל הדרך מתמודדת עם חבריה המגוונים למדי בביתה החדש.
כסדרה, מדובר בחומר סביר. על טעם כמובן שאפשר להתווכח, אבל היא עושה שירות לא רע לאוהבי 'משפחת אדמס' המיתולוגית, אמנם עם הרבה פחות רגעים מסעירים ודרמטיים. הבעיה? החיבור לעלילה המקורית לא ישיר מספיק כמו בספין אופ קלאסי, ו'ונסדיי' הייתה לגמרי יכולה לעמוד בפני עצמה. כספין - נכשל, כסתם חומר טלוויזיוני, מספיק בקושי.